פסוק א:שפטני. קח נקמתי מהאויבים:
פסוק א:וריבה ריבי. כי אין בי יכולת לריב את ריבי:
פסוק א:מגוי לא חסיד. בבליים שמושלים בי אם היו חסידים היו אומרים האמת אתכם, אבל הם אינם חסידים ולא די שאינם חסידים אבל הם אנשי מרמה ועולה:
פסוק א:ומאיש. הוא דרך כלל על הגוי הנ"ל:
פסוק ב:מעוזי. בוי"ו עם זיי"ן הדגש, אמר כי אתה היית מעוזי מקדם ואיך זנחתני עתה בגלותי:
פסוק ב:למה. הראשון רפה ומלרע והשני דגוש ומלעיל:
פסוק ג:שלח. כי הישועה היא האורה:
פסוק ג:ואמתך. כי כן יחלתנו לקבצנו מכל העמי' ודבריך אמת:
פסוק ג:המה ינחוני. יביאוני:
פסוק ג:אל שמחת גילי. כי אין לי שמחה וגיל זולתו והוא שמחת כל שמחותי, והסמיכות למעלת השמחה:
פסוק ג:ואודך בכנור. כמו שהיו עושים מתחילה הנגנים בכלי שיר על העבודה:
פסוק ג:אלהים אלהי. כי אז יאמרו הכל כי הוא אלהי ולא זנחם אלהים:
פסוק ה:מה. אע"פ שלא זכר בזה המזמור נפשי אמר תשתחוחי כי שניהם ענין אחד ודברים אחדים: