פסוק א:זנחת. עזבת כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב):
פסוק א:יעשן. הוא ענין כעס כי ע״י חמום הכעס נראה יוצא מהנחירים כמו עשן ואמר בלשון הנופל באדם כדי לשבר את האוזן:
פסוק ג:פעמיך. הרגלים שפוסעין בהן וכן פעמי דלים (ישעיה כ״ו):
פסוק ג:למשואות. ענין חושך:
פסוק ד:מועדך. מל׳ וועד ואסיפה:
פסוק ה:בסבך. הענף נקרא סבך ע״ש שמסתבכים ונאחזים זה בזה כמו נאחז בסבך (בראשית כ״ב):
פסוק ו:פתוחיה. ענינו החתירה והחקיקה של צורות ודקלים כמו פתוחי חותם (שמות כ״ח):
פסוק ו:בכשיל וכילפות. שמות כלים עשוים לשבר בהם אבנים:
פסוק ו:יהלומון. ענין הכאה ושבירה כמו יהלמני צדיק (לקמן קמ״א):
פסוק ז:שלחו. ענין הצתה והבערה:
פסוק ח:נינם. ענין שררה כמו ינון שמו (לעיל ע״ב):
פסוק ט:עד מה. עד מתי וכן עד מה ה׳ תאנף לנצח (לקמן ע״ט):
פסוק יג:פוררת. ענינו הרצוץ לחתיכות רבות כמו פור התפוררה ארץ (ישעיהו כ״ד:י״ט) תנינים. תנים שם דג גדול שבים פרעה נקרא תנים כמ״ש בו התנים הגדול הרובץ וכו׳ (יחזקאל כ״ט:ג׳) ולכן יקראו המצרים תנינים:
פסוק יד:רצצת. ענין שבירה לחתיכות:
פסוק יד:לויתן. זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ״ש את התנינים הגדולים (בראשית א) והוא הלויתן ובת זוגו:
פסוק יד:לציים. מל׳ ציה ושממה:
פסוק טו:איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד):
פסוק טז:הכינות. מל׳ כן ובסיס:
פסוק יז:וחורף. ימות הגשמים:
פסוק יח:נאצו. ענין בזיון:
פסוק יט:לחית. ענין עדה וקבוץ וכן חית פלשתים (ש״ב כג):
פסוק יט:תורך. מל׳ תור והיא כנסת ישראל והמשילה לתור כמו שהמשילה ליונה כמ״ש יונתי בחגוי הסלע (ש״ה ב):