מצודת ציון על תהילים עו

רבי דוד אלטשולר

🔗 שתף
פסוק ג:
בשלם. הוא ירושלים כמ״ש ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י״ד:י״ז-י״ח):
פסוק ג:
ומעונתו. מלשון מעון ומדור:
פסוק ד:
רשפי. גחלים כמו רשפיה רשפי אש (ש״ה ח׳) והוא מושאל לזוהר ברזל החיצים וכמו שיאמר בלהב חרב וברק חנית (נחום ג׳:ג׳):
פסוק ה:
נאור. מל׳ הארה:
פסוק ה:
אדיר. חוזק:
פסוק ו:
אשתוללו. ענין סכלות כמו מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז):
פסוק ו:
נמו. מל׳ תנומה:
פסוק ז:
ורכב. הוי״ו יתירה:
פסוק ט:
ושקטה. ענין מנוחה:
פסוק יא:
שארית. מל׳ שיור:
פסוק יא:
תחגור. מל׳ חגורה:
פסוק יב:
יובילו. יביאו כמו לרקמות תובל למלך (לעיל מ״ה):
פסוק יב:
שי. תשורה ודורון:
פסוק יג:
יבצור. ענין מניעה כמו ועתה לא יבצר מהם (בראשית י״א:ו׳):
פסוק יג:
רוח. ענינו כעס וגאוה כמו ומושל ברוחו (משלי וז):
פסוק יג:
נגידים. שרים ומושלים:

תהילים עו

א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃ ב נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃ ג וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃ ד שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃ ה נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃ ו אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃ ז מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃ ח אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃ ט מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃ י בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃ יא כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃ יב נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱ‍ֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃ יג יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק