פסוק א:לְעִיִּים. לְגַלִּים. וּמַהוּ מִזְמוֹר, וַהֲלֹא קִינָה הִיא?! אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּלָּה ה׳ אֶת חֲמָתוֹ״ (איכה ד:יא), וּבַמֶּה כִּלָּה? ״וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן״ (איכה ד:יא) – מִזְמוֹר וְשִׁיר הוּא, שֶׁשָּׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְלֹא עָשָׂה כְּלָיָה בְּבָנָיו:
פסוק ב:בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ. וַהֲלֹא רְשָׁעִים הָיוּ? אֶלָּא מִשֶּׁקִּבְּלוּ פֻּרְעָנוּתָם, הֲרֵי הֵם חֲסִידִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְנִקְלָה אָחִיךָ״ (דברים כה:ג) – כֵּיוָן שֶׁלָּקָה, אָחִיךָ הוּא. כֵּן מְפֹרָשׁ בָּאַגָּדָה:
פסוק ד:וָקֶלֶס. לְשׁוֹן דִּבָּה, לְדַבֵּר בָּם, כְּמוֹ ״לְמָשָׁל״ (דברים כח:לז):
פסוק ה:עַד מָה. עַד מָתַי?
פסוק ה:תֶּאֱנַף. תִּקְצֹף:
פסוק ה:קִנְאָתֶךָ. חֲמָתְךָ שֶׁאַתָּה מְקַנֵּא לְהִנָּקֵם, לְשׁוֹן ״אֵל קַנָּא״ (שמות כ:ה). אִינְפְרִינְמַנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק יא:הוֹתֵר. פַּתַּח אֲסִירִים מִמַּסְגֵּר שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ ״מַתִּיר אֲסוּרִים״ (תהלים קמו:ז), ״שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ״ (תהלים קה:כ):
פסוק יא:בְּנֵי תְמוּתָה. בְּנֵי הַנֶּהֱרֶגֶת עָלֶיךָ, תְמוּתָה אִינְמוֹרִינִיד״א בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ דּוּגְמָתוֹ בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים: מוּטָב שֶׁיֹּאכְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׂר תְּמוּתָה שְׁחוּטָה וְאַל יֹאכְלוּ בְּשַׂר תְּמוּתָה נְבֵלָה, וּפֵרוּשׁוֹ בְּשַׂר מְסֻכֶּנֶת שֶׁשְּׁחָטָהּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (קדושין כא:-כב.):