א שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף׃ ב אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ אַל־תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל־תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל׃ ג כִּֽי־הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ׃ ד עַֽל־עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל־צְפוּנֶֽיךָ׃ ה אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד׃ ו כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ׃ ז אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים׃ ח גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם־יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר׃ ט גַּם־אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי־ל֣וֹט סֶֽלָה׃ י עֲשֵֽׂה־לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן׃ יא נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין־דֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹּ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה׃ יב שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל־נְסִיכֵֽמוֹ׃ יג אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים׃ יד אֱ‍ֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ׃ טו כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר־יָ֑עַר וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים׃ טז כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ וּבְסוּפָתְךָ֥ תְבַהֲלֵֽם׃ יז מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה׃ יח יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ׃ יט וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
אַל דֳּמִי לָךְ. אַל תִּתֵּן שְׁתִיקָה לְעַוּוֹתָתֵינוּ שֶׁאוֹיְבֵינוּ מְרֵיעִים לָנוּ:
פסוק ו:
עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ. בְּרִית זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא עָלֶיךָ, לְהַשְׁכִּיחַ אֶת שִׁמְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה קָרוּי אֱלֹהִים אֶלָּא לָנוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל אַף שִׁמְךָ הַגָּדוֹל אֵינוֹ נִזְכָּר. כָּךְ מָצָאתִי:
פסוק ט:
גַּם אַשּׁוּר. אַף אַשּׁוּר שֶׁהָיָה נִזְהָר עַד הַיּוֹם מִשְּׁאָר עֵצָה סְכָלָה וְלֹא יִתְחַבֵּר עִם מְרֵעִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית י:יא) ״מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר״, שֶׁיָּצָא מֵעֲצַת דּוֹר הַפְּלַגָּה, כָּאן נִלְוָה עִמָּם וַעֲזָרָם לְרָעָה (בפרושים אחרים מצאתי כן). גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם וְגוֹ׳. גַּם זֶה שֶׁהָיָה מְחַבֵּב מִתְּחִלָּתוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁפֵּרַשׁ מֵעֲצַת נִמְרוֹד שֶׁנֶּאֱמַר מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר, אַף הוּא חָזַר לִהְיוֹת רָשָׁע. לְכָךְ נִשְׁתַּתֵּף לְהַחֲרִיב בֵּיתְךָ (בראשית רבה לז:ד):
פסוק ט:
הָיוּ זְרוֹעַ. כָּל אֵלֶּה נָתְנוּ כֹּחַ וְעֶזְרָה לְמוֹאָב וְעַמּוֹן שְׁכֵנֵינוּ לָבֹא עָלֵינוּ:
פסוק י:
עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן. עַל יְדֵי גִּדְעוֹן (שופטים ז-ח):
פסוק י:
כְּסִיסְרָא. עַל יְדֵי בָּרָק (שופטים ד:ט):
פסוק יא:
נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאַר. אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מִן הַמִּלְחָמוֹת הָיְתָה בְּעֵין דֹּאַר, שֶׁל גִּדְעוֹן (שופטים ז:א) אוֹ שֶׁל בָּרָק (שופטים ה:יט):
פסוק יא:
הָיוּ דֹמֶן. ״זֶבֶל מְפֻזָּר״, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק יג:
אֲשֶׁר אָמְרוּ. הַגּוֹיִם הָאֵלּוּ הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה, אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל וְכָל חֲבֵרֵיהֶם:
פסוק יג:
נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים. אֶת נְוֵה בֵּית אֱלֹהִים:
פסוק יד:
שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל. וּכְקַשׁ הַנִּדָּפִים מִפְּנֵי רוּחַ, וּמַהוּ גַּלְגַּל? הוּא רָאשֵׁי קוֹצֵי הַשָּׂדֶה הַקְּרוּיִים קרדנ״ש בְּלַעַ״ז, וּכְשֶׁמַּגִּיעִין יְמֵי הַחֹרֶף נִתָּקִים וְנִשְׁחָתִים מֵאֲלֵיהֶם וּפוֹרְחִין מְעַט מְעַט, וְדוֹמֶה אוֹתוֹ הַנִּתָּק מֵהֶם כְּמִין גַּלְגַּלֵּי אוֹפַן עֲגָלָה, וְהָרוּחַ מוֹלִיכָתָן:
פסוק טז:
וּבְסוּפָתְךָ. טוֹרְבִּילְיוֹ״ן בְּלַעַ״ז: