א לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃ ב רָצִ֣יתָ יְהוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ שבות (שְׁבִ֣ית) יַעֲקֹֽב׃ ג נָ֭שָׂאתָ עֲוֺ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל־חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה׃ ד אָסַ֥פְתָּ כָל־עֶבְרָתֶ֑ךָ הֱ֝שִׁיב֗וֹתָ מֵחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ׃ ה שׁ֭וּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ וְהָפֵ֖ר כַּֽעַסְךָ֣ עִמָּֽנוּ׃ ו הַלְעוֹלָ֥ם תֶּֽאֱנַף־בָּ֑נוּ תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֝פְּךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ ז הֲֽלֹא־אַ֭תָּה תָּשׁ֣וּב תְּחַיֵּ֑נוּ וְ֝עַמְּךָ֗ יִשְׂמְחוּ־בָֽךְ׃ ח הַרְאֵ֣נוּ יְהוָ֣ה חַסְדֶּ֑ךָ וְ֝יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־לָֽנוּ׃ ט אֶשְׁמְעָ֗ה מַה־יְדַבֵּר֮ הָאֵ֪ל ׀ יְה֫וָ֥ה כִּ֤י ׀ יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל־עַמּ֥וֹ וְאֶל־חֲסִידָ֑יו וְֽאַל־יָשׁ֥וּבוּ לְכִסְלָֽה׃ י אַ֤ךְ ׀ קָר֣וֹב לִירֵאָ֣יו יִשְׁע֑וֹ לִשְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בְּאַרְצֵֽנוּ׃ יא חֶֽסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃ יב אֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף׃ יג גַּם־יְ֭הוָה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב וְ֝אַרְצֵ֗נוּ תִּתֵּ֥ן יְבוּלָֽהּ׃ יד צֶ֭דֶק לְפָנָ֣יו יְהַלֵּ֑ךְ וְיָשֵׂ֖ם לְדֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽיו׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
רָצִיתָ ה׳ אַרְצְךָ וְגוֹ׳. אִם שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹנָם וְכִסִּיתָ חַטָּאתָם, וְאָסַפְתָּ עֶבְרָתְךָ מֵהֶם וַהֲשִׁיבוֹתָ עַצְמְךָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, אָז רָצִיתָ אַרְצֶךָ וְעוֹלָמְךָ מִתְרַצֶּה. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה זֹאת, אֵין אַרְצְךָ וְעוֹלָמְךָ מִתְרַצֶּה:
פסוק ה:
שׁוּבֵנוּ. שׁוּב אַתָּה וַהֲשִׁיבֵנוּ (שוחר טוב פה:ג):
פסוק ז:
הֲלֹא אַתָּה. סוֹפְךָ שֶׁתָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ, שֶׁהֲרֵי הִבְטַחְתָּנוּ כֵּן עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ (יחזקאל לז):
פסוק ט:
אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר. אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מַה יְדַבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁיְּדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ:
פסוק ט:
לְכִסְלָה. לְשִׁטּוּת, לַחֲטֹא לְפָנָיו:
פסוק יא:
חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ. שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹבְרֵי אֱמֶת, וּמִן הַשָּׁמַיִם יִפְגֹּשׁ בָּהֶם הַחֶסֶד:
פסוק יא:
צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. הַצְּדָקָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים, וְהַשָּׁלוֹם מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִהְיוּ נוֹשְׁקִין זֶה לָזֶה, כְּלוֹמַר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיה לב:יז):
פסוק יב:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְגוֹ׳. כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹבְרִים אֱמֶת, וְיַשְׁקִיפוּ מִן הַשָּׁמַיִם צְדָקָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים בָּאָרֶץ:
פסוק יג:
גַּם ה׳ יִתֵּן הַטּוֹב. ״יִפְתַּח אוֹצָרוֹ אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מָטָר״ (דברים כח:יב), כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַרְצוֹ אֶת יְבוּלָהּ:
פסוק יד:
וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. וְיָשֵׂם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצֶּדֶק בְּדַרְכֵי פְּעָמָיו שֶׁיִּתְנַהֵג בָּהֶם אֶת בָּנָיו: