פסוק א:הוֹפִיעַ. הֶרְאָה וְגַלֵּה לָנוּ אֶת נִקְמָתְךָ:
פסוק ד:יִתְאַמְּרוּ. יִשְׁתַּבְּחוּ, כְּמוֹ ״הֶאֱמַרְתָּ״ וְ״הֶאֱמִירְךָ״ (דברים כו:יז-יח):
פסוק ח:בִּינוּ בּוֹעֲרִים בָּעָם. קְצָת שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם:
פסוק ט:הֲנוֹטֵעַ אֹזֶן. שֶׁמָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנָּטַע אֹזֶן, לֹא יִשְׁמַע צַעֲקַת עַמּוֹ וְעָנְיוֹ?
פסוק י:הֲלֹא יוֹכִיחַ. יְיַסֵּר אֶתְכֶם עַל כָּךְ:
פסוק יא:ה׳ יוֹדֵעַ. מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם שֶׁאַתֶּם סְבוּרִין לְהִתְגָּאוֹת בְּנֵזֶר הַמְּלוּכָה, וְתֵדְעוּ כִּי הֶבֶל הֵם:
פסוק יב:אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים הַמְעֻנִּים תַּחַת יְדֵיכֶם, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת (תנחומא, מקץ טז):
פסוק יג:לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע. כִּי הַיִּסּוּרִין גּוֹרְמִין לוֹ לְהַשְׁקִיט לָהֶם מִימֵי דִּין גֵּיהִנֹּם, עַד שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיִּכָּרֶה לָרָשָׁע שַׁחַת:
פסוק טו:כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט. הַיִּסּוּרִין שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁיִּצְדְּקוּ בִּשְׁבִילָם. וְאַחַר הַמִּשְׁפָּט כָּל יִשְׁרֵי לֵב יִתְקַבְּצוּ, כִּי יִטְּלוּ שְׂכָרָם:
פסוק טז:מִי יָקוּם לִי. זְכוּת מִי יַעֲמֹד לָנוּ בֵּין הַמְּרֵעִים הַלָּלוּ?
פסוק יז:דּוּמָה. ״דּוּמִיָּה״ (תהלים לט:ג):
פסוק כ:הֲיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת. הֲיוּכַל לְהִדָּמוֹת לְךָ הָאֻמּוֹת הַיּוֹצְרִים צְלָמִים וּמַסֵּכוֹת שֶׁל עָמָל?
פסוק כ:עֲלֵי חֹק. בִּשְׁבִיל חֹק, לִהְיוֹת חֹק לָהֶם עֲבוֹדָתָם:
פסוק כא:יָגוֹדּוּ. יֵאָסְפוּ גְדוּדִים עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק לַהֲרֹג:
פסוק כא:יַרְשִׁיעוּ. יְחַיְּבוּ בַדִּין לְהָרְגוֹ:
פסוק כג:אוֹנָם. אוֹנְסָם, כְּמוֹ ״יִצְפֹּן לְבָנָיו אוֹנוֹ״ (איוב כא:יט):