פסוק א:ישמחו איים רבים הרבה באלה המזמורים בזה הענין לחזק לבות בני אדם הנואשים מן הגאולה בגלות:
פסוק א:איים. גבולי העמים:
פסוק ב:ענן וערפל. להחשיך ולהקדיר על הרשעים ואז יכירו: כי צדק ומשפט מכון כסאו. כי עתה יאמרו כי אין משפט מפני טובת הרשעים והצלחתם:
פסוק ג:וטעם ותלהט סביב. שלא יהיה מקום לצאת מן האש:
פסוק ד:האירו. כלומר שיהיו משפטיו נראים לכל כמו שאמר אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו לפיכך:
פסוק ד:ראתה ותחל הארץ. או יהיה האירו ברקיו כמשמעו על האש שימטיר עליהם ויהיו הברקים גדולים ותמידין עד שיפחדו כל העמים:
פסוק ד:הארץ. ר"ל יושבי הארץ:
פסוק ה:והרים. הוא משל על מלכי הרשעים:
פסוק ו:הגידו. השמים בהמטירם אבני חלגביש ואש גפרית על הרשעים יגידו צדק האל כי זהו צדקו וכבודו בעשותו משפט ברשעים עד כלותם:
פסוק ז:יבשו. ואז יבושו כל עובדי פסל שהיו מתהללים ומשתבחים באלילים והיו אומרים כי הצלחתם היתה על ידי האלילים שהיו עובדים ועתה כשישפטם האל יתברך יראו וידעו כי אין ממש בהם ואין היכולת בלתי לה לבדו:
פסוק ז:והפסל והאל והאלילים, הם צורות שעושים על תכונת צבא השמים ועובדים אותם:
פסוק ז:השתחוו לו כל אלהים. הם צבא השמים שהם נעבדים הם יודו וישתחוו לה' כי עשה משפט בעובדיהם:
פסוק ז:והשתחוו. אינו צווי אלא עבר במקום עתיד: או פירושו כל אלהים. כל עובדי אלהים אחרים:
פסוק ז:ועובדי. שזכר עומד במקום שנים:
פסוק ח:שמעה. קול הברקים והרעמים ותשמח ושאר העם יחילו לקול וישראל ישמעו וישמחו כי ידעו כי אבני הברד והאש יורדים למשפט הרשעים:
פסוק ח:וזכר ציון. כי הוא ראש ממלכת ישראל ועוד כי שם סמוך יהיה משפט הרשעים בעמק יהושפט לפיכך זכר גם כן בנות יהודה שהם ערי יהודה:
פסוק ט:כי. אז יכירו כי אתה עליון מאד עד לאין קצבה נעלית על כל אלהים והם צבא השמים שהיו נעבדים עד עתה:
פסוק י:אהבי. מעתה כל אוהב ה' ישנא כל איש רע ולא יהיה שום ספק בלבו שאין ה' רואה מעשה הרשעים כי יראה כי האל יתברך לבדו שומר נפשות חסידיו שהצילם מיד הרשעים והוציאם מגלות בבל ומדי ופרס:
פסוק יא:אור זרוע לצדיק. בעולם הזה הוא זרוע לצדיקים:
פסוק יא:ולישרי לב שמחה. האור והשמחה ויקצרוהו לעתיד בימות המשיח ואז תשמחו בו באמת כי ראו משפטיו הישרים:
פסוק יב:וזכר קדשו. הוא שמו:
