פסוק א:הושיעה לו ימינו. ר״ל אינו צריך תשועה מזולתו כי ימינו הושיעה לו:
פסוק ב:הודיע. טרם בוא התשועה פרסמה ע״י הנביאים ועתה גלה צדקתו לעיני כל:
פסוק ג:זכר. ה׳ זכר לישראל את החסד שהבטיח באמונתו:
פסוק ג:אפסי ארץ. היושבים בקצוי הארץ:
פסוק ה:בכנור וגו׳. ר״ל בכנור לבד גם בכנור עם קול זמרה יחד לבסם את הקול:
פסוק ז:ירעם. ישמע קול רעם לשמחה:
פסוק ז:ומלואו. הבריות הממלאים אותו:
פסוק ח:ימחאו כף. יכו כף אל כף כדרך השמחים והוא ענין מליצה להורות על רוב השמחה:
פסוק ח:יחד. כל ההרים ירננו יחד:
פסוק ט:לפני ה׳. השמחה תהיה לפני ה׳ על כי בא לשפוט:
פסוק ט:במישרים. במשפט הישר כראוי לכל אחד ואחד: