א מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ב עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃ ג דְּע֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ ולא (וְל֣וֹ) אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃ ד בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו ׀ בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ־ל֝֗וֹ בָּרֲכ֥וּ שְׁמֽוֹ׃ ה כִּי־ט֣וֹב יְ֭הֹוָה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד־דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
מִזְמוֹר לְתוֹדָה. לְהוֹדָיָה, לְאָמְרוֹ עַל זִבְחֵי תּוֹדָה:
פסוק ב:
עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה? דְּעוּ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים כְּשֶׁמְּשַׁלֵּם שְׂכַר פְּעֻלַּתְכֶם, אֲבָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת גִּלוּלִים אֵין לָהֶם לַעֲבֹד בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין מְשַׁלְּמִין שָׂכָר:
פסוק ג:
הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא. כְּשֶׁלֹּא הָיִינוּ בָּעוֹלָם:
פסוק ד:
בְּתוֹדָה. בְּהוֹדָיָה:
פסוק ה:
וְעַד דֹּר וָדֹר. קַיֶּמֶת אֱמוּנָתוֹ. כָּל לְשׁוֹן אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, אֲמָנַת הַבְטָחָה, שֶׁמַּאֲמִין וּמַבְטִיחַ הַבְטָחָתוֹ: