פסוק א:הַלְלוּיָהּ, מצד אחד זו מלת קריאה המורכבת מהמלים: 'הללו יה' – קריאה להלל את ה'; ומצד שני היא מלה אחת שפירושה שיר תהילה לה', כעין הרחבה של המלה 'הלל', כדוגמת 'מאפליה' ו'מרחביה'. אוֹדֶה לה' בְּכָל לֵבָב, בְּסוֹד, מועצה, מקום התוועדות של יְשָׁרִים וְעֵדָה.
פסוק ב:גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה', ומכיוון שהם משוכללים, הם דְּרוּשִׁים, עשויים ומוכנים לְכָל חֶפְצֵיהֶם, למה שצריך להיעשות בהם. מעשי ה' אינם עשויים לצורך עצמו; תכליתם גלומה בעצם היותם.
פסוק ג:הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ של ה', וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.
פסוק ד:זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו. נפלאות ה' אינן חד-פעמיות. הרושם שהן מטביעות נמשך לאורך זמן. חַנּוּן וְרַחוּם ה'.
פסוק ה:טֶרֶף, מזון נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם את בְּרִיתוֹ, הברית שכרת עם הדבֵקים בו.
פסוק ו:את כֹּחַ מַעֲשָׂיו, ובכללם גם את העתידות הִגִּיד לְעַמּוֹ, שכן הוא המכוון את מאורעותיהם, והוא אף מממש את הדיבורים הללו – לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, כפי שהבטיח לאבות האומה.
פסוק ז:מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים, אמתיים כָּל פִּקּוּדָיו, ציווייו.
פסוק ח:סְמוּכִים, מבוססים ויציבים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר.
פסוק ט:פְּדוּת, גאולה שָׁלַח לְעַמּוֹ, שהרי צִוָּה לְעוֹלָם, לנצח לשמור את בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, ומעורר יראה שְׁמוֹ.
פסוק י:סיכום: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'. יראת ה' היא התשתית להבנת העולם ולבניית עולמו, שכן יראת ה' היא שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, מקיימי משפטיו ומצוותיו של ה'. תְּהִלָּתוֹ של ה' עֹמֶדֶת לָעַד.