פסוק א:בצאת. בעת יצאו ישראל ממצרים:
פסוק א:בית יעקב. כפל הדבר במ״ש:
פסוק ב:היתה. בעת ההיא נהיה יהודה עם קדושו וישראל בכללם עם ממשלתו:
פסוק ג:הים ראה. את ישראל באים אל תוך הים נס ממקומו ונעשה חרבה:
פסוק ג:הירדן. בימי יהושע סיבב הירדן לחזור לאחור לבלי לכת דרך מהלכו:
פסוק ד:ההרים רקדו. בשעת מתן תורה רקדו ההרים כאילים לגודל החרדה:
פסוק ה:מה לך הים. כאלו שואל אל הים מה לך כי תנוס מדוע זה תנוס הירדן לאחור:
פסוק ו:ההרים. מה לכם ההרים כי תרקדו וגו׳:
פסוק ז:מלפני. כאילו ישיבו לומר אנו נסים וגו׳ מלפני פחד האדון החולל את הארץ מלפני וגו׳. כפל הדבר במלות שונות:
פסוק ח:ההופכי. ההופך את הצור היבש להיות אגם מים:
פסוק ח:חלמיש. כפל הדבר במ״ש: