פסוק ב:הוֹדוּ לַה׳ וְגוֹ׳ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. לְפִי שֶׁלְּעוֹלָם חַסְדּוֹ :
פסוק ד:יִרְאֵי ה׳. אֵלּוּ בְּנֵי לֵוִי, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (שמות לב:כו) ״מִי לַה׳ אֵלַי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי״ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁאָמְרוּ (במדבר יד:ד) ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״:
פסוק ח:טוֹב לַחֲסוֹת בַּה׳ וְגוֹ׳. חֶסְיוֹן זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן חֶסְיוֹן צֵל, וְדָבָר מוּעָט הוּא:
פסוק ח:מִבְטָח. דָּבָר בָּרִיא וְסֶמֶךְ חָזָק, וְאַף עַל פִּי כֵן לַחֲסוֹת בַּה׳ טוֹב מֵהַבְטָחַת בְּנֵי אָדָם:
פסוק י:כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי. מְדַבֵּר בְּמִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג (יחזקאל לח-לט) שֶׁכָּל הַגּוֹיִם יִהְיוּ שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה״ (זכריה יד:ב):
פסוק י:אֲמִילַם. אַכְרִיתֵם, לְשׁוֹן ״יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ״ (תהלים צ:ו):
פסוק יב:דָּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים. כָּל לְשׁוֹן דְּעִיכָה נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן קְפִיצָה וְנִתּוּר: מְמַהֵר לִהְיוֹת נִתָּר וְנִתָּק מִמְּקוֹמוֹ. עַל כֵּן הוּא נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן אֵשׁ וְעַל לְשׁוֹן מַיִם, כְּמוֹ ״נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם״ (איוב ו:יז), וְכֵן ״יָמַי נִדְעָכוּ״ (איוב יז:א), וְכֵן ״נֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ״ (איוב יח:ו), כְּדֶרֶךְ שַׁלְהֶבֶת הַנִּתֶּקֶת מִן הַפְּתִילָה וְעוֹלָה לְמַעְלָה כְּשֶׁהִיא כָּבָה:
פסוק יג:דָּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל. אַתָּה, אוֹיְבִי:
פסוק יד:עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. עָזִּי וְזִמְרַת גְּבוּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה לִי לִישׁוּעָה. עָזִּי יוֹ״ד יְתֵירָהף כִּי לֹא מָצִינוּ בַמִּקְרָא עָזִּי נָקוּד חֲטַף קָמַץ אֶלָּא שׁוּרֵק, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל וְזִמְרַת, וְעַל כָּרְחֲךָ וְזִמְרַת דָּבוּק לְתֵיבַת הַשֵּׁם, וְאֵינְךָ יָכוֹל לְפָרְשׁוֹ וְזִמְרָתִי, וְאַל תִּתְמַהּ עַל וַיְהִי לִי, שֶׁלֹּא אָמַר הָיָה לִי לִישׁוּעָה, שֶׁהַרְבֵּה כָּאֵלֶּה בַמִּקְרָא, ״וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ וְגוֹ׳ וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְגוֹ׳״ (שמות ט:כא) הָיָה לוֹ לִכְתֹּב עָזַב:
פסוק טו:קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה. תִּהְיֶה לֶעָתִיד בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים, וּמַהוּ קוֹל הָרִנָּה? יְמִין ה׳ עֹשָׂה חָיִל, יְרַנְּנוּ, יְמִין ה׳ רוֹמֵמָה וְגוֹ׳:
פסוק טז:יְמִין ה׳ רוֹמֵמָה. מִדְרַשׁ אַגָּדָה: עֶלְיוֹנִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָמִין, לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ״ (ישעיה מח:יג) זֶה שְׂמֹאל ״וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמַיִם״ (ישעיה מח:יג) זֶה יָמִין. וְכֵן אָמַר הַמְשׁוֹרֵר יְמִין ה׳ רוֹמֵמָה שֶׁבָּרָאתָ אוֹתָם שֶׁבְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִיא יְמִין ה׳ שֶׁתַּעֲשֶׂה חֲיָלוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְגַם בָּהּ יְחַיֶּה אוֹתָם וְיִחְיוּ לְעוֹלָם, וְאָז לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה לְעוֹלָם:
פסוק יז:לֹא אָמוּת. אֲנִי, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים, מִיתַת עוֹלָם כִּי אֶחְיֶה וְגוֹ׳:
פסוק יח:יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ. בַּגָּלוּת, וְשָׁם נִתְכַּפְּרוּ כָּל עֲוֹנוֹתַי, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי:
פסוק יט:פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וְאֵלּוּ הֵן שַׁעֲרֵי צֶדֶק?
פסוק כ:זֶה הַשַּׁעַר. שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא לַה׳, וְהַצַּדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ, וְשָׁם אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי מִן הַגָּלוּת:
פסוק כב:אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. עַם שֶׁהָיוּ שָׁפָל בֵּין הָאֻמּוֹת:
פסוק כג:מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹּאת. כָּךְ יֹאמְרוּ הַכֹּל:
פסוק כו:בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה׳. יֹאמְרוּ לִמְבִיאֵי הַבִּכּוּרִים וּלְעוֹלֵי הָרְגָלִים:
פסוק כו:בֵּרַכְנוּכֶם. בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם:
פסוק כז:אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים. הַזְּבָחִים וְהַחֲגִיגוֹת שֶׁהָיוּ נְקִיִּים וּבְדוּקִין מִמּוּם קוֹשְׁרִין בְּכַרְעֵי מִטּוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁיְּבִיאוּם לָעֲזָרָה בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. וְיֵשׁ לִפְתּוֹר כָּל סוֹף הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מִלֹּא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה בְּדָוִד עַצְמוֹ:
פסוק כז:(יח) יִסּוֹר יִסְּרַנִּי יָּהּ. עַל מַעֲשֵׂה בַת שֶׁבַע בְּיִסּוּרִין, כְּגוֹן ״תַּחַת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתַּיִם״ (שמואל ב יב:ו). שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִצְטָרַע דָּוִד (יומא כב:):
פסוק כז:וְלָמוּת לֹא נְתָנָנִי. שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת״ (שמואל ב יב:יג):
פסוק כז:(יט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וְאֵלּוּ הֵן שַׁעֲרֵי צֶדֶק? אוֹתָם הַשְּׁעָרִים שֶׁל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת, אֲשֶׁר הֵם לַה׳, וְהַצַּדִּיקִים בָּאִים בָּהֶם:
פסוק כז:(כא) אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי. מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר דָּוִד וּשְׁמוּאֵל וְיִשַׁי וַאֲחֵי דָוִד, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּעַרְבֵי פְסָחִים (פסחים קיט.): מִי שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה:
