א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹֽאמַר־נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל׃ ב לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בְּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם׃ ג אֲ֭זַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּנוּ בַּחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ׃ ד אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֗֜חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ׃ ה אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים׃ ו בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה שֶׁלֹּ֥א נְתָנָ֥נוּ טֶ֝֗רֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם׃ ז נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃ ח עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
יאמר נא ישראל. בהגלות, ומה הוא:
פסוק ב:
בקום עלינו אדם. בקום עלינו אויבים בגלות לכלותינו:
פסוק ב:
לולי ה'. לנו, כמו עמנו:
פסוק ג:
אזי. היו"ד נוכפת והוא כמו אז חיים בלעונו ואמר דרך משל חיים בלעונו כי אין דרך אדם לאכול הבשר כי אם מבושל והם מרוב תאותם לבלענו חיים היו בולעין אותנו:
פסוק ג:
בחרות אפם בנו. לולי אל שהיה לנו:
פסוק ד:
אזי. המים משל לצרות:
פסוק ד:
נחלה עבר על נפשינו. נחל שוטף, והמלה קריאתה מלעיל הטעם בנו"ן וה"א נוספת והחי"ת בשו"א לבדו:
פסוק ה:
אזי עבר. אמר עבר ואמר המים, כמו לא זורק עליו, או עבר טעמו לנחל שזכר ר"ל ניחלי המים הזידונים: ופי' הזידונים. ששוטפים ברשע ובזדון:
פסוק ו:
ברוך. שלא הניח אותם בידיהם לטרפינו כמו שחשבו:
פסוק ז:
נפשנו. כי לא תוכל להמלט אם לא ישבר הפח שהיא בתוכו כן אנחנו הגוים אשר אנחנו בתוכם בעזרת האל שיעזרנו אנחנו נמלטה מידם:
פסוק ח:
עזרנו. כי הוא עושה שמים וארץ ויש לו כח בעליונים ובתחתונים והוא יוכל לעזרנו ולהוציאנו מהפח שהוא הגלות: