א מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃ ב ק֭וֹלִי אֶל־יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן׃ ג אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃ ד בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י ׀ רוּחִ֗י וְאַתָּה֮ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי׃ ה הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין ׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃ ו זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים׃ ז הַקְשִׁ֤יבָה ׀ אֶֽל־רִנָּתִי֮ כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי׃ ח ה֘וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר ׀ נַפְשִׁי֮ לְהוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
תפלה. כשהלך שאול לבקשו על פני צור היעלים ונחבא דוד במערה מפניו, כמו שכתוב ודוד ואנשיו בירכתי המערה יושבים ושם במערה חבר זאת התפילה:
פסוק ג:
ואמר אשפך, שיחי תפלתי:
פסוק ג:
צרתי אגיד. אע"פ שידועה לו אגידנה לפניו בתפילתי:
פסוק ד:
בהתעטף עלי רוחי. כמו נפשם בהם תתעטף, וזה לרוב הצרה ידכא ישוח כאילו תתעטף קצתו בקצתו והרוח בגוף:
פסוק ד:
ואתה ידעת נתיבתי. כי אינני הולך בדרך רע כמו שהם הולכים כי אני אין בי עון ולא חטאתי להם והם רודפים אחרי:
פסוק ד:
באורח זו אהלך. באיזה דרך שאלך הם מרגלים אחרי וטמנו לי פח בכל מקום שאלך:
פסוק ה:
הבט ימין וראה. שניהם מקור הבט וראה ואינם ציווי, רוצה לומר כשאביט ימין ושמאל אין מי שיכירנו ויחוס עלי ועל טילטולי:
פסוק ה:
אבד מנוס ממני. כי כשאחשוב בזה המקום אלך ושם לא ידעני שאול ולא ירדוף אחרי אין לי מקום שאנוס שם כי בכל מקום שאלך מבקש אותי: וזכר ימין. ולא זכר שמואל דרך קצרה כמנהג המקרא כי מהאחד יובן האחר:
פסוק ה:
אין דורש לנפשי. מכל גואלי וקרובי אין מי שידרוש לנפשי שמבקש שאול להמיתני כי מיד מלך לא אמצא גואל אם אתה לא תגאלני לפיכך:
פסוק ו:
זעקתי אליך ה'. בארץ החיים. עוד חלקי בארץ ישראל שאני בורח ממנה: ופירש חלקי. כמו ה' מנת חלקי וכוסי, ובפסוק בארצות החיים פירשנו הטעם למה נקראת ארץ ישראל ארץ החיים:
פסוק ז:
הקשיבה אל רנתי. אל צעקתי כמו ויעבור הרינה במחנה:
פסוק ז:
כי אמצו ממני. ואיני יכול למלך ולעמו שרודפים אחרי:
פסוק ח:
הוציאה ממסגר. לפי שהיה נסגר במערה:
פסוק ח:
להודות את שמך. כי אתה לבדך הצלתני:
פסוק ח:
בי יכתרו צדיקים כי תגמול עלי. ותצילני יתפארו בי הצדיקים ויעשוני כתר לראשם כי יאמרו הלא דוד לפי שבטח באל ית' לבדו הצילהו והוא יחיה אז במעט עם מהמלך ועמו: