פסוק א:ידי לקרב אצבעותי למלחמה. הקרב הוא מה שמתאבקים מקרוב וזאת עושים בכח היד, והמלחמה הוא מרחוק וזאת צריך אימון האצבעות לשלוח חציו למטרה:
פסוק ב:מצודתי ומפלטי. וכן למעלה י"ח ג':
פסוק ג:אדם, בן אנוש. במלת בן מציין שאינו קיים באיש רק במין, ומוסיף ואיך ותחשבהו שהוא יותר מן הידיעה שהוא דבר חשוב בעיניך, ובפרט שהוא בן אנוש ופחות מאד:
פסוק ט:אזמרה. מוסיף על אשירה כנ"ל ק"א א':
פסוק יב:מחוטבות. אבני גזית:
פסוק יג:מזוינו. זויות הבתים:
פסוק יג:מלאים, מפיקים. היינו מוציאים אוכל ומזון:
פסוק יד:אלופינו. שורים המלומדים לחרוש, באין אלפים אבוס בר: