פסוק א:בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרַי וּמִצְוֹתַי:
פסוק ב:וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ. שָׁחוֹר שֶׁל עַיִן שֶׁהוּא דּוֹמֶה לַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ אִישׁוֹן לַיְלָה:
פסוק ד:(אֲחוֹתִי אָתְּ. קָרְבֶנָּה אֵלֶיךָ):
פסוק ד:וּמוֹדָע. קָרוֹב, כְּמוֹ ״בֹּעַז מוֹדַעְתֵּנוּ״ (רות ג:ב) – קְרוֹבֵנוּ. כְּלוֹמַר: קָרְבֶנָּה אֶצְלְךָ תָּמִיד:
פסוק ז:אָבִינָה. הִבְחַנְתִּי וְרָאִיתִי:
פסוק ח:אֵצֶל פִּנָּה. פִּנָּה שֶׁל זוֹנָה וַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים:
פסוק י:וְהִנֵּה אִשָּׁה. כְּמַשְׁמָעָהּ. דָּבָר אַחֵר: אֶחָד מִן אֶפִּיקוֹרְסִים:
פסוק י:שִׁית זוֹנָה. כְּמוֹ ״שְׁתוֹתֵיהֶם״ (שמואל ב י:ד), כְּלוֹמַר: עֶרְוַת זוֹנָה:
פסוק י:וּנְצוּרַת לֵב. כְּמוֹ ״עִיר נְצוּרָה״ (ישעיה א:ח) הַמּוּקֶּפֶת כַּרְכּוֹם, וְכֵן לִבָּהּ שֶׁל זוֹ מוּקֶּפֶת זִמָּה אִוֶּלֶת:
פסוק יא:וְסוֹרָרֶת. סָרָה מִן הַדֶּרֶךְ:
פסוק יד:זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי. כְּלוֹמַר: סְעוּדָּה גְּדוֹלָה הֲכִינוֹתִי, כִּי הַיּוֹם הִקְרַבְתִּי נְדָרַי וּשְׁלָמַי:
פסוק טו:וָאֶמְצָאֶךָּ. כְּדֵי שֶׁאֶמְצָאֶךָּ:
פסוק טז:מַרְבַּדִּים. בִּגְדֵי חֹפֶשׁ וְנוֹי, וְדֻגְמָתוֹ בְּסוֹף הַסֵּפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר ״מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ״ (משלי לא:כב):
פסוק טז:רָבַדְתִּי עַרְשִׂי. קִשַּׁטְתִּי:
פסוק טז:חֲטוּבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם. מְהֻלָּלוֹת בִּגְדֵי כְּלֵי פִשְׁתָּן חֲשׁוּבִין הַבָּאִים מִמִּצְרַיִם, שֶׁשָּׁם הַפִּשְׁתָּן מָצוּי, כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר (ישעיהו יט:ט) ״וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים״. אֵטוּן תַּרְגּוּם ״מֵיתְרֵיהֶם״ (שמות לה:יח) ״אֲטוּנֵיהוֹן״:
פסוק יז:נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי. הֲנִיפוֹתִי הָרֵיחַ, כְּמֵנִיף בְּסוּדָר בְּבֵית הַבֹּשֶׂם, לְהָבִיא הָרֵיחַ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וְדוּנָשׁ פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן קִטּוּר, וְאָמַר שֶׁאֵין לוֹ דִּמְיוֹן:
פסוק יט:כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ. רְאִיתֶם שֶׁסִּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ, וְכָל טוֹב נָתַן לְעוֹבְדֵי גִּלּוּלִים:
פסוק כ:צְרוֹר הַכֶּסֶף. הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם הָרַג:
פסוק כ:לְיוֹם הַכֵּסֶא. לִזְמַן הַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ, וְכֵן ״בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״ (תהלים פא:ד):
פסוק כא:הִטַּתּוּ. לְאוֹתוֹ חֲסַר לֵב (משלי ז:ז) אֵלֶיהָ:
פסוק כא:בְּרֹב לִקְחָהּ. שֶׁהִיא לְמוּדָה לְהַרְגִּיל בְּכָךְ אֲנָשִׁים:
פסוק כא:בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ. בְּדִבּוּר חֲלַקְלַק תַּדִּיחֶנּוּ מִן הַדֶּרֶךְ:
פסוק כב:וּכְעֶכֶס. זֶה אֶרֶס נָחָשׁ:
פסוק כב:אֶל מוּסַר אֱוִיל. כְּנָחָשׁ הַמְּמַהֵר לָרוּץ בִּשְׁלִיחוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַסֵּר הָאֱוִיל, הַמְחֻיָּב לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, כֵּן זֶה רָץ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנִּכְשַׁל בָּהּ, וַיְפַלַּח חִצָּהּ אֶת כְּבֵדוֹ:
פסוק כג:כְּמַהֵר צִפּוֹר. לָרוּץ אֶל הַפַּח, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי הַפַּח נִפְרַשׂ שָׁם בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל צִפּוֹר:
פסוק כד:וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְגוֹ׳: