א חָ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃ ב טָבְחָ֣ה טִ֭בְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ אַ֝֗ף עָֽרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ׃ ג שָֽׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א עַל־גַּ֝פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃ ד מִי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־לֵ֝֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ׃ ה לְ֭כוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּ֝שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי׃ ו עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְ֝אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה׃ ז יֹ֤סֵ֨ר ׀ לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ׃ ח אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃ ט תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח׃ י תְּחִלַּ֣ת חָ֭כְמָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת קְדֹשִׁ֣ים בִּינָֽה׃ יא כִּי־בִ֭י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים׃ יב אִם־חָ֭כַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ וְ֝לַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא׃ יג אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת הֹֽמִיָּ֑ה פְּ֝תַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה׃ יד וְֽ֭יָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ עַל־כִּ֝סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃ טו לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃ טז מִי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה וַחֲסַר־לֵ֝֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ׃ יז מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃ יח וְֽלֹא־יָ֭דַע כִּֽי־רְפָאִ֣ים שָׁ֑ם בְּעִמְקֵ֖י שְׁא֣וֹל קְרֻאֶֽיהָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ. בְּחָכְמָה בָּנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם:
פסוק א:
חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: שִׁבְעָה סְפָרִים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה – ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן״ (במדבר י:לה) סֵפֶר לְעַצְמוֹ; בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קטז.):
פסוק ב:
טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ. מְזָגָם בְּמַיִם, כְּמוֹ יַיִן חָזָק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתּוֹת חַי:
פסוק ב:
אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ. כָּל יְצִירַת לַח וְיָבֵשׁ:
פסוק ג:
שָׁלְחָה נַעֲרוֹתֶיהָ. אָדָם וְחַוָּה (סנהדרין לח.), דָּבָר אַחֵר: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן (ויקרא רבה א,ד):
פסוק ד:
מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה. וְיִלְמַד אוֹתִי וְיֶחְכַּם:
פסוק ה:
לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. בְּיַיִן שֶׁמָּזַגְתִּי:
פסוק ו:
עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ. אֶת דֶּרֶךְ הַפַּתְיוּת:
פסוק ו:
וְאִשְׁרוּ. לְשׁוֹן פַּעַם, כְּמוֹ ״בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי״ (איוב כג:יא):
פסוק ז:
וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ. מוּם הוּא לַמּוֹכִיחַ, שֶׁזֶּה מְחָרְפוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לוֹ. זוֹ הִיא אַזְהָרָה שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר עִם הַמְּסִיתִים מִדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, אֲפִלּוּ לְהוֹכִיחָם וּלְקָרְבָם:
פסוק ט:
תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד. לְתַלְמִיד הָגוּן שְׁנֵה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (שמות רבה נ:ב): נֶאֱמַר לְנֹחַ ״מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וְגוֹ׳״ (בראשית ז:ב), וּכְשֶׁיָּצָא ״וַיִּקַּח מִכָּל הַבְּהֵמָה וְגוֹ׳״ (בראשית ח:כ). אָמַר: מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְבּוֹת בְּאֵלּוּ? אֶלָּא שֶׁרָצָה שֶׁאַקְרִיב לוֹ מֵהֶן:
פסוק ט:
הוֹדַע לְצַדִּיק. חָכְמָה וְהוּא יוֹסֶף לֶקַח. מִדַּעְתּוֹ וְעַל שְׁמוּעָתוֹ:
פסוק י:
תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה׳, וְדַעַת קְדוֹשִׁים. הִיא עִקַּר הַבִּינָה:
פסוק יא:
וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. שָׁנִים שֶׁל חַיִּים הֵם שֶׁל פַּרְנָסָה וְעֹשֶׁר:
פסוק טז:
חֲסַר לֵב, וְאָמְרָה לּוֹ. הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, מָה אָמְרָה לוֹ:
פסוק יז:
מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ. אֵין טַעַם בִּיאַת פְּנוּיָה כְּטַעַם אֵשֶׁת אִישׁ. אַף לְעִנְיַן הַמִּצְוָה, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ. שֶׁהָיוּ יְרֵאִים לַעֲשׂוֹת בְּגָלוּי וְעוֹשִׂין בְּסֵתֶר: