פסוק ב:בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה. תָּבוֹא חָכְמָה:
פסוק ג:תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם. תַּנְהֲלֵם:
פסוק ג:וְסֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם. יְשָׁדְדֵם:
פסוק ו:צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ. בַּהַוּוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים הֵם נִלְכָּדִים. וְהַמִּקְרָא מְסֹרָס הוּא, כְּלוֹמַר: וּבוֹגְדִים בְּהַוַּת יִלָּכֵדוּ:
פסוק ז:בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה. תִּקְוַת כָּל הַבּוֹטְחִים בּוֹ:
פסוק ז:וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה. תּוֹחֶלֶת בָּנָיו, שֶׁהֵם אוֹנוֹ, אָבְדָה, כִּי בִּזְכוּתוֹ לֹא תָבוֹא לָהֶם טוֹבָה. אֲבָל בְּמוֹת צַדִּיקִים יֵשׁ לִבְנֵיהֶם מִבְטָח בְּצִדְקָתָם:
פסוק ח:צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ. בְּמוֹת רָשָׁע, וְלַמִּקְרָא הָעֶלְיוֹן (משלי יא:ז) זֶה מְחֻבָּר:
פסוק ט:בְּפֶה חָנֵף. חָנֵף הַמֵּסִית חֲבֵרוֹ בְּדֶרֶךְ רַע, מַשְׁחִיתוֹ בְּפִיו:
פסוק ט:וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ. וְהַצַּדִּיק נֶחֱלָץ מִמֶּנּוּ בְּדַעַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִירָה עָלָיו ״לֹא תֹאבֶה לוֹ וְגוֹ׳״ (דברים יג:ט):
פסוק יא:תָּרוּם קָרֶת. תִּתְקַיֵּם תִּקְרַת הַבַּיִת בְּגָבְהָהּ מִלִּפּוֹל. בְּעוֹד שֶׁהָיוּ מַלְכֵי יְהוּדָה יְשָׁרִים, הֶעֱמִידָה תְּפִלָּתָם אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:
פסוק יב:וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. כְּשֶׁמְּבַזֵּהוּ הֶחָסֵר לֵב; כְּמוֹ שָׁאוּל, דִּכְתִיב ״וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ״ (שמואל א י:כז):
פסוק יד:בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת. כְּשֶׁהַצָּרָה בָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָן נוֹתְנִין לֵב לְהָבִין לְהִתְעַנּוֹת וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, יִפָּל עָם:
פסוק טו:רַע יֵרוֹעַ. הָרָשָׁע יִתְרוֹצֵץ, אֲשֶׁר עָרַב לִבּוֹ לַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים:
פסוק טו:וְשׂוֹנֵא תוֹקְעִים. תּוֹקְעִים כַּף לַעֲשׂוֹת רַע וְלָלֶכֶת בַּעֲצָתָם, וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ (יבמות קט:) בְּעַרְבוּת מָמוֹן:
פסוק טז:תִּתְמֹךְ כָּבוֹד. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תְּקָרֵב תָּמִיד לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתוֹרָתוֹ:
פסוק טז:וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר. בְּנֵי אֱדוֹם מִתְקָרְבִים אֵצֶל גְּנֵיבוֹת מָמוֹן וְגָזֵל:
פסוק יז:גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ. גּוֹמֵל טוֹבָה לִקְרוֹבָיו. אִישׁ חֶסֶד אִישׁ שֶׁהוּא חָסִיד:
פסוק יז:וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי. וְהָאַכְזָרִי הוּא עוֹכֵר אֶת קְרוֹבָיו:
פסוק יח:רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר. פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל רָשָׁע מְשַׁקֶּרֶת לוֹ, כְּסָבוּר שֶׁתִּתְקַיֵּם בּוֹ הַצְלָחָתוֹ, וְהַכֹּל אָבַד:
פסוק יח:וְזוֹרֵעַ צְדָקָה שְׂכַר אֱמֶת. וְהַזּוֹרֵעַ צְדָקָה הִיא פְּעֻלָּה שֶׁל אֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי בָּטוּחַ הוּא שֶׁיְּקַבֵּל פָּעֳלוֹ בַּסּוֹף:
פסוק יח:שָׂכָר. קְרוֹנִיאָ״ל בְּלַעַ״ז, כְּאָדָם הַסּוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם כְּדֵי לִלְקוֹט דָּגִים, וּבָטוּחַ שֶׁיִּמְצָא שָׁם דָּגִים הַרְבֵּה. וְדוֹמֶה לוֹ ״כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ״ (ישעיהו יט:י):
פסוק יט:כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים. אֲמִתּוֹ שֶׁל צְדָקָה סוֹפָהּ לְחַיִּים, כְּמוֹ ״כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרוֹת״ (במדבר כז:ז):
פסוק כא:יָד לְיָד. כְּלוֹמַר: מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָדוֹ תָּבוֹא לוֹ שְׂכַר פְּעֻלָּתוֹ, וְלֹא יִנָּקֶה מִן הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה (סוטה ד:):
פסוק כב:נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר. שֶׁמְּלַכְלֵךְ אוֹתָהּ בָּאַשְׁפּוֹת, כֵּן תַּלְמִיד חָכָם הַסָּר מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה:
פסוק כב:וְסָרַת טָעַם. פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה:
פסוק כג:תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה. בְּטוּחִים וּמְקַוִּים לְגֵיהִנֹּם:
פסוק כד:יֵשׁ מְפַזֵּר. מְמוֹנוֹ, כְּגוֹן לִצְדָקָה, וְנוֹסָף עוֹד:
פסוק כד:וְחוֹשֵׂךְ. עַצְמוֹ מִיֹּשֶׁר, אַךְ לְמַחְסוֹר יִהְיֶה לוֹ:
פסוק כה:נֶפֶשׁ בְּרָכָה. שֶׁהוּא וַתְרָן בְּמָמוֹנוֹ. וְכָל לְשׁוֹן בְּרָכָה – פִּישׁוֹן בְּלַעַ״ז:
פסוק כה:וּמַרְוֶה. שֶׁמַּשְׂבִּיעַ אֶת הָעֲנִיִּים:
פסוק כה:גַּם הוּא יוֹרֶא. יִשְׂבַּע טוֹב:
פסוק כו:מוֹנֵעַ בָּר. מְלַמֵּד תּוֹרָה:
פסוק כז:שׁוֹחֵר טוֹב. הֶחָפֵץ לְהַדְרִיךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, וּמוֹכִיחַ וּמְיַסֵּר אוֹתָם:
פסוק כז:יְבַקֵּשׁ רָצוֹן. הוּא חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בָּם, וּמִתְפַּיֵּס עִמָּם. רָצוֹן, אפיימינ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק כט:עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ. אָדָם עָצֵל שֶׁיִּנְחַל רוּחַ תָּמִיד, וְאֵינוֹ יָגֵעַ בַּתּוֹרָה וְלֹא בִמְלָאכָה, סוֹף עוֹכֵר אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ, שֶׁאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל:
פסוק ל:פְּרִי צַדִּיק. גְּמוּל פֵּירוֹת מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים עֵץ חַיִּים הֵם לָעוֹלָם:
פסוק ל:וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. מִי שֶׁהוּא חָכָם, קוֹנֶה לוֹ נְפָשׁוֹת. שֶׁמְּלַמְּדָם דֶּרֶךְ טוֹב, וַהֲרֵי הֵם לוֹ כְּאִלּוּ קְנָאָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן״ (בראשית יב:ה):
פסוק לא:הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם. לָמָּה יִבְטַח הָרָשָׁע בְּשָׁעָה שֶׁמַּצְלַחַת לוֹ? הֲלֹא הוּא רוֹאֶה שֶׁהַצַּדִּיק מִשְׁתַּלֵּם שְׂכַר הָעֲבֵירָה שֶׁבְּיָדוֹ בְּעוֹדוֹ עַל הָאָרֶץ בַּחַיִּים:
פסוק לא:וְאַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל רָשָׁע לְהִשְׁתַּלֵּם לוֹ, אוֹ בְּחַיָּיו אוֹ בְּמוֹתוֹ: