פסוק א:חָכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ. חָכְמוֹת נָקוּד פַּתָּח, שֶׁאֵינוֹ שֵׁם דָּבָר, אֶלָּא הַחֲכָמוֹת שֶׁבַּנָּשִׁים בּוֹנוֹת אֶת בָּתֵּיהֶם – שֶׁמִּתְקַיְּמוֹת עַל יְדֵיהֶן; כְּמוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפֶרֶק ׳חֵלֶק׳ (סנהדרין קט:-קי.):
פסוק א:וְאִוֶּלֶת. וְאִשָּׁה שׁוֹטָה:
פסוק א:בְּיָדֶיהָ תֶּהֶרְסֶנּוּ. תַּהֲרֹס בֵּיתָהּ; זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח (במדבר טז:א):
פסוק ב:הוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ יָרֵא. מִי שֶׁהוּא יְרֵא ה׳, וּמִי שֶׁהוּא נְלוֹז דְּרָכִים, כְּלוֹמַר: עוֹקֵם דְּרָכָיו:
פסוק ב:בוזהו. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק ג:בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה. מַקֵּל שֶׁל גַּאֲוָה, כְּגוֹן פַּרְעֹה, שֶׁאָמַר ״מִי ה׳ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ״ (שמות ה:ב):
פסוק ג:תִּשְׁמוּרֵם. כְּמוֹ ״תִּשְׁמְרֵם״ (משלי כב:יח) – תִּשְׁמֹר אֶת הַחֲכָמִים:
פסוק ד:בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר. בְּאֵין שְׁוָורִים הָאֵבוּס רֵיקָם, שֶׁאֲפִלּוּ תֶּבֶן אֵין מָצוּי בַּבַּיִת:
פסוק ד:בָּר. נָקִי וְרֵיקָם, כְּלוֹמַר: בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין הוֹרָאָה נִמְצֵאת כַּהֲלָכָה:
פסוק ה:וְיָפִיחַ כְּזָבִים. וְתָמִיד מְדַבֵּר כָּזָב עֵד שָׁקֶר:
פסוק ו:בִּקֵּשׁ לֵץ חָכְמָה. כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ אֶל הַחָכְמָה אֵינוֹ מוֹצְאָהּ בְּלִבּוֹ:
פסוק ז:לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל. מֵהִתְחַבֵּר תָּמִיד אֶצְלוֹ:
פסוק ז:וּבַל יָדַעְתָּ. סוֹפְךָ שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ חָכְמָה:
פסוק ח:חָכְמַת עָרוּם. מִי שֶׁהוּא חָכָם הָבִין דַּרְכּוֹ לְפַלֵּס אָרְחוֹתָיו:
פסוק ח:וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים. הִיא הַמִּרְמָה שֶׁבְּלִבָּם, סוֹפָהּ שֶׁמְּבִיאָתָם לִידֵי טִפְּשׁוּת:
פסוק ט:אֱוִילִים יָלִיץ אָשָׁם. שֶׁהֵם חוֹטְאִים, שֶׁצְּרִיכִין לָתֵת מָמוֹן לְמִי שֶׁחָטְאוּ לוֹ, וְיָלִיץ בַּעֲדָם אֲשָׁמָם, שֶׁהֵם מְבִיאִים מְמוֹנָם לוֹ; כְּמוֹ הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁנֶּאֱמַר ״קְחוּ לָכֶם חֲמִשָּׁה טְחוֹרֵי זָהָב וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב וְגוֹמֵר וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד אוּלַי יָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעֲלֵיכֶם״ (שמואל א ו:ד-ה):
פסוק ט:אָשָׁם. אַמֶנְדָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ט:וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן. אַפֵּיְימִינְ״ט בְּלַעַ״ז, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻצֶּה לָהֶם:
פסוק י:לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ. טָרְחוֹ וִיגִיעוֹ שֶׁעָמַל בַּתּוֹרָה, לְפִיכָךְ בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר כְּשֶׁיְּקַבֵּל שְׂכָרוֹ לֶעָתִיד. דָּבָר אַחֵר: לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מָרֵי נֶפֶשׁ בַּגָּלוּת וְהָיוּ נֶהֱרָגִים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר לֶעָתִיד. בֵּית רְשָׁעִים. בֵּית אֲרַם יִשָּׁמֵד.
פסוק יב:יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ. עוֹבֵר עֲבֵירָה וְאוֹמֵר אֵין בָּהּ עֲבֵירָה. דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ. דֶּרֶךְ עָצֵל יְשָׁרָה הָיְתָה בְּעֵינֵי עֵשָׂו שֶׁהָיָה אִישׁ שָׂדֶה (בראשית כה:כז), וְאַחֲרִיתָהּ וְגוֹ׳:
פסוק יג:גַּם בִּשְׂחוֹק. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׂחֵק עִמָּהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִכְאַב לִבָּם לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב״ (ישעיהו סה:יד):
פסוק יד:מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב. עֵשָׂו:
פסוק יד:וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב. יַעֲקֹב:
פסוק טו:פֶּתִי יַאֲמִין. לְדִבְרֵיהֶם וְנִסָּת אַחֲרֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר: בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב, ״שְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה״ (משלי י:כג), וְסוֹפוֹ יִכְאַב לֵב. סוּג לֵב – רָשָׁע, כְּמוֹ ״כֶּסֶף סִיגִים״ (משלי כו:כג). סוּג הוּא שֵׁם הַפְּסֹלֶת, סוּג הוּא הַכֶּסֶף הַמְעֻרְבָּב בַּפְּסֹלֶת:
פסוק טו:וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב. וּמִמַּעַל לוֹ לָרָשָׁע, יִהְיֶה הַצַּדִּיק:
פסוק טו:פֶּתִי יַאֲמִין. לְאַנְשֵׁי רָכִיל:
פסוק טו:וְעָרוּם יָבִין לַאֲשׁוּרוֹ. לִפְסִיעוֹתָיו, כְּלוֹמַר: יְצַפֶּה מִלָּרִיב, וְיַמְתִּין עַד יִוָּדַע לוֹ אֶל נָכוֹן (שמואל א כו:ד):
פסוק טז:חָכָם יָרֵא. מִן הַפּוּרְעָנוּת:
פסוק טז:וְסָר מֵרָע. מִן הָרָעָה:
פסוק טז:וּכְסִיל מִתְעַבֵּר. מִתְחַזֵּק לַעֲבֹד בְּחָזְקָה:
פסוק טז:וּבוֹטֵחַ. וּמַחֲלִיק וְנוֹפֵל בָּאָרֶץ, כְּמוֹ ״בְּאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ״ (ירמיה יב:ה), וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אַתְּ מִתְבַּטַּח וְנָפוֹל״ – מַחֲלִיק. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: בִּטָּחוֹן מַמָּשׁ, בְּהֵיכָלוֹ; בּוֹטֵחַ לוֹמַר: לֹא תְבוֹאֵנִי רָעָה:
פסוק יז:קְצַר אַפַּיִם. הַמְּמַהֵר לִנְקֹם כַּעֲסוֹ:
פסוק יז:וְאִישׁ מְזִמּוֹת. מַחֲשָׁבוֹת עֵצָה רָעָה:
פסוק יח:יַכְתִּירוּ דָעַת. יַעֲשׂוּהוּ כֶּתֶר לְרֹאשָׁם, וְסוֹף:
פסוק יט:שָׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים. לֶעָתִיד:
פסוק כ:גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ. אֲפִלּוּ לְשׁוֹשְׁבִינָיו וְאוֹהֲבָיו. גַּם לְשׁוֹן אֲפִלּוּ:
פסוק כ:יִשָּׂנֵא רָשׁ. עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְהוֹג כַּשּׁוּרָה:
פסוק כג:בְּכָל־עֶצֶב. בְּכָל יְגִיעַ מְלָאכָה יִהְיֶה רֶוַח, אֲבָל דִּבְרֵי הֶבֶל אַךְ לְמַחְסוֹר:
פסוק כד:עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם. שֶׁהֵם עֲשִׁירִים בַּתּוֹרָה:
פסוק כד:וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת. קַלְקַלְתָּן שֶׁל כְּסִילִים הִיא הָאִוֶּלֶת, שֶׁנִּתְעַצֵּל מִן הַחָכְמָה:
פסוק כו:בְּיִרְאַת ה׳ מִבְטַח עֹז. נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם ״כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה״ (בראשית כב:יב), וְהִבְטִיחוֹ ״כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְגוֹ׳״ (בראשית כב:יז):
פסוק כו:וּלְבָנָיו יִהְיֶה הוּא:
פסוק כו:מַחֲסֶה. שֶׁיֵּחָסוּ וְיִתְחַבֵּא בְּצֵל זְכוּתוֹ:
פסוק כח:בְּרָב עָם. שֶׁהַצִּבּוּר זַכָּאִים – הַדְרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא:
פסוק כח:וּבְאֶפֶס לְאֹם. כְּשֶׁאֵינָם דְּבֵקִים בּוֹ:
פסוק כח:מְחִתַּת רָזוֹן. חֶסְרוֹן רַזְנוּתוֹ הוּא, כִּבְיָכוֹל נוֹתֵן מִכְּבוֹדוֹ לֵאלֹהֵי נֵכָר וּמַשְׁלִיט אֶת הָאֻמּוֹת עַל בָּנָיו:
פסוק כט:מֵרִים אִוֶּלֶת. מַפְרִישָׁהּ לְחֶלְקוֹ:
פסוק ל:חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא. לֵב בָּשָׂר, שֶׁהוּא רוֹפֵא אֶת הָרָעָה וְעוֹבֵר עַל מִדּוֹתָיו, הוּא חַיֵּי בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֵן בָּשָׂר וָדָם:
פסוק ל:וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה. אָדָם בַּעַל חֵמָה, רִקָּבוֹן עֲצָמוֹת הוּא לַכֹּל:
פסוק לב:וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק. כְּשֶׁיָּמוּת, הוּא בָּטוּחַ שֶׁיָּבֹא לְגַן עֵדֶן:
פסוק לג:בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה. תִּשְׁכֹּן וְתִשְׁקֹט בְּנַחַת, לְשׁוֹן מְנוּחָה וּמַרְגּוֹעַ:
פסוק לג:וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ. מְעַט חָכְמָה שֶׁבְּלִבּוֹ מַכְרִיזָה; אִיסְתְּרָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא (בבא מציעא פה:):
פסוק לד:צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי. יִשְׂרָאֵל:
פסוק לד:וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת. הֵם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁגּוֹזְלִים מִזֶּה וְנוֹתְנִים לָזֶה:
פסוק לה:וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה לְעֶבֶד מֵבִישׁ (בבא בתרא י:):