פסוק ה:גֶּבֶר חָכָם בְּעוֹז. אִישׁ חָכָם הוּא תָּמִיד בְּעוֹז:
פסוק ז:רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת. מִין אֶבֶן יְקָרָה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, כְּמָה דְתֵימָא ״רָאמוֹת וְגָבִישׁ״ (איוב כח:יח). כְּלוֹמַר: כָּל חָכְמָה דּוֹמָה לַכְּסִיל כְּאֶבֶן יְקָרָה וּכְמַרְגָּלִיּוֹת לִקְנוֹת, לוֹמַר: אֵיךְ אֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה, מָתַי תַּעֲלֶה בְּיָדִי? אֲבָל הֶחָכָם שׁוֹנֶה הַיּוֹם מְעַט וּלְמָחָר מְעַט (דברים רבה ח:ג):
פסוק ח:מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ. חוֹרֵשׁ תַּחְבּוּלוֹת רֶשַׁע:
פסוק ח:לוֹ בַּעַל מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ. גּוֹרֵם לוֹ רַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת קוֹרְאִים לוֹ: בַּעַל מְזִמּוֹת. עֲצַת רְשָׁעִים:
פסוק ט:זִמַּת אִוֶּלֶת. עֲצַת אִוֶּלֶת חַטָּאת לִבְעָלֶיהָ:
פסוק ט:וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ. לֵיצָנוּת הִיא הַמְּתַעֶבֶת אֶת הָאָדָם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַל הַבְּרִיּוֹת:
פסוק י:הִתְרַפִּיתָ. מִן הַתּוֹרָה:
פסוק י:בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה. מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לֹא יִהְיוּ מְאַמְּצִין כֹּחֲךָ. זֶה מִדְרַשׁ חֲכָמִים (ברכות סג.). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ: הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרַת אֲהוּבְךָ לַעֲמוֹד מִנֶּגֶד:
פסוק י:צַר כֹּחֶכָה. בְּיוֹם פּוּרְעָנוּתְךָ, דִּכְתִיב ״אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי וְגוֹ׳״ (אסתר ד:יד):
פסוק יא:הַצֵּל לְקוּחִים וְגוֹ׳. לְהַצִּיל אֶת הַלְּקוּחִים לַמָּוֶת, אֶת הַמָּטִים לַהֶרֶג:
פסוק יא:אִם תַּחְשׂוֹךְ. מִלְּהַצִּילָם, עַל זֶה אָמַרְתִּי ״צַר כֹּחֲךָ״ (משלי כד:י):
פסוק יב:כִּי תֹאמַר. שֶׁמָּא תֹּאמַר, וְזֶהוּ כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דִּלְמָא:
פסוק יג:אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ. כְּלוֹמַר: דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכֹל דְּבַשׁ כִּי טוֹב הוּא. אַף כֵּן דְּעֵה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ. וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹדֵף לֶאֱכֹל דְּבַשׁ, כֵּן תְּהֵא רוֹדֵף לָדַעַת חָכְמָה:
פסוק יד:אִם מָצָאתָ אוֹתָהּ, אָז יֵשׁ אַחֲרִית:
פסוק יט:אַל תִּתְחַר. לִהְיוֹת כְּמוֹתָם, כְּמוֹ ״אֵיךְ תְּתַחֲרֶה״ (ירמיהו יב:ה), ״כִּי אַתָּה מִתְחַרֶה בָאָרֶז״ (ירמיהו כב:טו):
פסוק כא:יְרָא אֶת ה׳ בְּנִי וָמֶלֶךְ. יְרָא אֶת הַמֶּלֶךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְסִירְךָ מִיִּרְאַת ה׳, וּלְעוֹלָם יִרְאַת ה׳ קוֹדֶמֶת:
פסוק כא:עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב. הָאוֹמְרִים: שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת יֵשׁ:
פסוק כב:וּפִיד שְׁנֵיהֶם. שֶׁבֶר עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים וְשֶׁבֶר עוֹבְדֶיהָ:
פסוק כג:גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּה אֲמוּרִים לַחֲכָמִים הַיּוֹשְׁבִים בְּדִין, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ פָנִים בְּמִשְׁפָּט כִּי לֹא טוֹב (תנחומא, משפטים ד):
פסוק כו:שְׂפָתַיִם יִשָּׁק. רְאוּיִים כָּל שְׂפָתַיִם לְנַשְּׁקוֹ:
פסוק כז:הָכֵן בַּחוּץ. זֶה מִקְרָא:
פסוק כז:וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה. זוֹ מִשְׁנָה:
פסוק כז:אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ. זוֹ גְּמָרָא (סוטה מד.). דָּבָר אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ, בַּתְּחִלָּה קַח לְךָ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאַחַר כָּךְ וְעַתְּדָהּ, לְשׁוֹן ״עַתּוּדִים״ (בראשית לא:י) – שִׂים לְךָ בְּהֵמוֹת בַּשָּׂדֶה, וְאַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ. תִּקַּח אִשָּׁה:
פסוק כח:וְהַפִּתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ. תִּתְפַּתֶּה לְרֵעֲךָ בְּדִבּוּרְךָ:
פסוק ל:אִישׁ עָצֵל. שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר עַל גִּרְסַת תַּלְמוּדוֹ:
פסוק לא:קִמְּשׂוֹנִים. חוֹחִים:
פסוק לא:כָּסּוּ. נִכְסוּ:
פסוק לא:חֲרֻלִּים. גְּדוֹלִים מִקִּמְּשׂוֹנִים, וַהֲרֵי הֵם חַדִּים כְּקוֹצִים:
פסוק לא:וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה. כָּךְ מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר עַל תַּלְמוּדוֹ, מִתְּחִלָּה מְשַׁכֵּחַ רָאשֵׁי פְרָקִים, וְסוֹף מְחַלֵּף דִּבְרֵי חֲכָמִים מִזֶּה לָזֶה (אבות דרבי נתן כד,ו), שֶׁאוֹמֵר עַל טָהוֹר טָמֵא וְעַל טָמֵא טָהוֹר, וְהוּא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם:
פסוק לד:מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ. הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רָשׁ מֵהֶם יָבוֹאוּ לְךָ בִּמְרוּצָה:
