פסוק א:ויען איוב ויאמר. בפתח גדול ומלעיל וכן במסורת חשיב צ"א ויאמר פתחין ומלרע וכל ויען ויוסף דאיוב דכוותא אבל הם כולם מלעיל וכן במכלול דף קי"ג ובספר הבחור מאמר ב' עיקר ו':
פסוק ה:תשכן עליו. כן הוא בספרים מדוייקים ולב"א בקמץ חטוף:
פסוק ו:אל יחד. דגש הדל"ת לתקון הקריאה לפי שהמלה מלעיל ואילו היתה מלרע היתה כמו ולא יחס לו רד"ק שרש אחד ובמכלול דף קי"ב:
פסוק טו:הממלאים. כן כתיב והוא קל וכ"כ לוית חן פ' י"ג שער ד' ובמסורת ג' בקריא והממלאים למני ממסך (ישעיהו ס״ה:י״א) הממלאים בתיהם כסף. הממלאים בית אדניהם (צפניה א׳:ט׳):
פסוק יח:קול נגש. במקצת מדוייקים חסר וא"ו וכן ראוי. דבמסורת דניאל י"א נמסר נוגש ב' מלא וסימן ממנו יצא כל נוגש (זכריה י׳:ד׳) ועמד על כנו מעביר נוגש שם בדניאל:
פסוק כה:ויבא רגז. במקצת ספרים כ"י הטעם ביו"ד בלי ספק וכן הוא בחילופים לב"א ובחילופים כ"י מצאתי שגם לב"נ הטעם ביו"ד אלא שהוא בגלגל ולב"א במאריך: