פסוק ג:אוּלָם אֲנִי. אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְדַבֵּר אֵלָיו, וּלְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ אֶחְפָּץ:
פסוק ד:טוֹפְלֵי שָׁקֶר. מְחַבְּרֵי דִּבְרֵי שֶׁקֶר:
פסוק ד:רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלְּכֶם. כָּל אֱלִיל שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן אַל. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (חולין קכא.): זֶה גִּיד הַצַּוָּאר, שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה, וּשְׁמוֹ אֱלָל:
פסוק ו:וְרִיבוֹת. הוֹכָחוֹת:
פסוק ז:הֲלָאֵל תְּדַבְּרוּ עַוְלָה. אַחֲרֵי אֲשֶׁר תַּחַת אֵל בָּאתֶם לָרִיב, לֹא טוֹב שֶׁתְּדַבְּרוּ עַוְלָה:
פסוק ז:וְלוֹ תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה. בַּעֲבוּרוֹ תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה, כְּמוֹ ״הֵן אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל״ (איוב לג:ו), וּכְמוֹ ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם״ (דברים ט:כח) – לְצָרְכָם, וּכְמוֹ ״יִלָּחֵם לָכֶם״ (שמות יד:יד); ״הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל״ (שופטים ו:לא). הֻקְשָׁה בְּעֵינַי לְדַמּוֹתוֹ כָּאן, וְהוּא דֻּגְמַת ״בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ״ – עַל קֹרַח (במדבר יז:ה):
פסוק ח:הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן. וְכִי לְהַחֲנִיף לוֹ בִּשְׂאֵת פָּנִים בָּאתֶם?
פסוק ח:אִם לָאֵל. בִּשְׁבִילוֹ תִּתְוַוּכְחוּן עַל רְמִיָּה?
פסוק ט:הֲטוֹב כִּי יַחְקֹר אֶתְכֶם. וְתִמָּצְאוּ שְׁקָרִים?
פסוק ט:אִם כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בוֹ. לוֹמַר: לִכְבוֹדְךָ עָשִׂינוּ עַצְמֵינוּ שְׁקָרִים?
פסוק י:הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם. הֲלֹא יוֹדִיעַ לָכֶם דִּבַּתְכֶם?
פסוק י:אִם בַּסֵּתֶר. וְכִי בַּסֵּתֶר שֶׁתַּעַמְדוּ לְפָנָיו בַּדִּין, פָּנִים תִּשָּׂאוּ לוֹ, לוֹמַר: שָׁם נָשָׂאנוּ פָנֶיךָ?!
פסוק יא:הֲלֹא שְׂאֵתוֹ. גָּבְהוֹ וְאֵימָתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׂאֵתוֹ שְׂרֵפַת אֵשׁוֹ, כְּמוֹ ״וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו״ (שמואל ב ה:כא), וּכְמוֹ ״מַשְׂאַת הָעִיר״ (שופטים כ:לח):
פסוק יב:זִכְרֹנֵיכֶם. נִמְשַׁל מִשְׁלֵי אֵפֶר זִכְרֹנֵיכֶם נִמְשַׁל לְאֵפֶר, אַתֶּם סְבוּרִים לְהִתְמַשֵּׁל לְאַבְרָהָם שֶׁאָמַר ״אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״ (בראשית יח:כז):
פסוק יב:לְגַבֵּי חֹמֶר. שָׁוֶה לֶעָפָר יְהִי גַבֵּיכֶם אֶצְלוֹ. גַּבֵּיכֶם. גֹּבַהּ שֶׁלָּכֶם, כְּמוֹ ״וַתִּבְנִי לָךְ גָּב״ (יחזקאל טז:כד):
פסוק יג:וְיַעֲבֹר עָלַי מָה. מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלַי בַּעֲוֹן צַעֲקָתִי יַעֲבֹר עָלַי, וְאַל תָּחוּשׁוּ עַל מָה אֲנִי צָרִיךְ לָשֵׂאת וְלֶאֱחֹז:
פסוק יד:בְּשָׂרִי בְשִׁנָּי. לְיַסְּרֵנִי וּלְכוֹפֵנִי אֶל הַשְּׁתִיקָה:
פסוק יד:וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי. לְהַגִּישׁ נַפְשִׁי לַמָּוֶת בְּיִסּוּרֵי שְׁתִיקָה:
פסוק טו:הֵן יִקְטְלֵנִי. הֲלֹא אִם יִקְטְלֵנִי, אֵינִי נִפְרָד מִמֶּנּוּ, וְתָמִיד לוֹ אֲיַיחֵל; עַל כֵּן אֵין מֶרֶד וָפֶשַׁע בִּדְבָרַי:
פסוק טו:אַךְ דְּרָכַי. וּמִדּוֹתַי שֶׁנָּהַגְתִּי בָּהֶם:
פסוק טו:אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ. לָדַעַת מַה יַּפְשִׁיעֵנִי:
פסוק טז:גַּם הוּא. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי שָׁלֵם עִמּוֹ, כֵּן הוּא גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה. וְלֹא תִמְצְאוּ אַתֶּם חֵן בְּעֵינָיו:
פסוק טז:כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם: ״כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה״ (איוב מב:ז):
פסוק יח:עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט. הוֹכָחַת דְּבָרִים; סִדַּרְתִּי טַעֲנוֹתַי בְּלִבִּי, מַה לְהָשִׁיב:
פסוק יט:אֶחֱרִישׁ וְאֶגְוָע. אִם לֹא אָרִיב, אֶחֱרִישׁ וְאֶגְוָע:
פסוק כ:אַךְ שְׁתַּיִם אַל תַּעַשׂ עִמָּדִי. דִּין שֶׁל מַעְלָה וְדִין שֶׁל מַטָּה. וְאִם בְּאַחַת תָּבוֹא לְמִשְׁפָּט, אָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵר. אִם בְּדִין שֶׁל מַעְלָה, אֲנִי אוֹמֵר: חָטָאתִי, ״מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וְגוֹ׳״ (משלי כח:יג); וְאִם בְּדִין שֶׁל מַטָּה, אַף אָנֹכִי לֹא אוֹדֶה: כִּסּוּי חֲטָאָה לָשׁוֹן שֶׁקֶר (תהלים לב:א; קט:ב) (סא״א):
פסוק כא:כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק. כְּפִיָּתְךָ, כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיבוֹ אֱלִיהוּא ״וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא יִכְבָּד״ (איוב לג:ז). וְיֵשׁ פּוֹתְרִים כַּפְּךָ – כְּלוֹמַר: יָדְךָ, וְקָשֶׁה לִי לְאוֹמְרוֹ, כִּי לֹא מָצִינוּ ׳כַּף׳ לְרָעָה, כִּי אִם לְהָגֵן, כְּמוֹ ״וְשַׂכֹּתִי כַפִּי״ (שמות לג:כב):
פסוק כד:פָּנֶיךָ תַסְתִּיר. לִרְאוֹת אֶת דַּרְכֵי יָשְׁרִי:
פסוק כה:תַּעֲרוֹץ. תְּפַחִיד:
פסוק כו:מְרוֹרוֹת. סַרְבָנִיּוֹת אֲשֶׁר מָרִיתִי פִּיךָ אַתָּה כּוֹתֵב, וְלֹא הַטּוֹבוֹת שֶׁפָּעַלְתִּי:
פסוק כז:בַּסַּד. בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי ״סַדְנָא בְּסַדְנֵיהּ יָתִיב״ (פסחים כח.) – עֵץ גָּדוֹל שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ רַגְלֵי הָאֲסוּרִים, וּבִלְשׁוֹן יְוָנִי ״אַשְׁתּוֹ״ק״:
פסוק כז:תִּתְחַקֶּה. אַתָּה עַצְמְךָ מִתְחַקֶּה עַל פְּסִיעוֹתַי: כֵּן פָּסַע זֶה, וְכֹה פָּעַל. וּכְמוֹ ״מֵחֵיק הָאָרֶץ״ (יחזקאל מג:יד); ״וְחֵיק הָאַמָּה״ (יחזקאל מג:יג). זֶה הַיְסוֹד אפיקיו״ל בְּלַעַ״ז; ״הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ״ (ישעיהו מט:טז):
פסוק כח:וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה. הַגּוּף הַזֶּה אֲשֶׁר תִּרְדֹּף, יֵרָקֵב וְיִבְלֶה, וְאֵין כְּבוֹדְךָ בִּרְדִיפָתְךָ: