א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ ב עַד־אָ֭נָה תּוֹגְי֣וּן נַפְשִׁ֑י וּֽתְדַכְּאוּנַ֥נִי בְמִלִּֽים׃ ג זֶ֤ה עֶ֣שֶׂר פְּ֭עָמִים תַּכְלִימ֑וּנִי לֹֽא־תֵ֝בֹ֗שׁוּ תַּהְכְּרוּ־לִֽי׃ ד וְאַף־אָמְנָ֥ם שָׁגִ֑יתִי אִ֝תִּ֗י תָּלִ֥ין מְשׁוּגָתִֽי׃ ה אִם־אָ֭מְנָם עָלַ֣י תַּגְדִּ֑ילוּ וְתוֹכִ֥יחוּ עָ֝לַ֗י חֶרְפָּתִּֽי׃ ו דְּֽעוּ־אֵ֭פוֹ כִּי־אֱל֣וֹהַּ עִוְּתָ֑נִי וּ֝מְצוּד֗וֹ עָלַ֥י הִקִּֽיף׃ ז הֵ֤ן אֶצְעַ֣ק חָ֭מָס וְלֹ֣א אֵעָנֶ֑ה אֲ֝שַׁוַּ֗ע וְאֵ֣ין מִשְׁפָּֽט׃ ח אָרְחִ֣י גָ֭דַר וְלֹ֣א אֶעֱב֑וֹר וְעַ֥ל נְ֝תִיבוֹתַ֗י חֹ֣שֶׁךְ יָשִֽׂים׃ ט כְּ֭בוֹדִי מֵעָלַ֣י הִפְשִׁ֑יט וַ֝יָּ֗סַר עֲטֶ֣רֶת רֹאשִֽׁי׃ י יִתְּצֵ֣נִי סָ֭בִיב וָאֵלַ֑ךְ וַיַּסַּ֥ע כָּ֝עֵ֗ץ תִּקְוָתִֽי׃ יא וַיַּ֣חַר עָלַ֣י אַפּ֑וֹ וַיַּחְשְׁבֵ֖נִי ל֣וֹ כְצָרָֽיו׃ יב יַ֤חַד ׀ יָ֘בֹ֤אוּ גְדוּדָ֗יו וַיָּסֹ֣לּוּ עָלַ֣י דַּרְכָּ֑ם וַיַּחֲנ֖וּ סָבִ֣יב לְאָהֳלִֽי׃ יג אַ֭חַי מֵעָלַ֣י הִרְחִ֑יק וְ֝יֹדְעַ֗י אַךְ־זָ֥רוּ מִמֶּֽנִּי׃ יד חָדְל֥וּ קְרוֹבָ֑י וּֽמְיֻדָּעַ֥י שְׁכֵחֽוּנִי׃ טו גָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣י וְ֭אַמְהֹתַי לְזָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑נִי נָ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃ טז לְעַבְדִּ֣י קָ֭רָאתִי וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה בְּמוֹ־פִ֝֗י אֶתְחַנֶּן־לֽוֹ׃ יז ר֭וּחִֽי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃ יח גַּם־עֲ֭וִילִים מָ֣אֲסוּ בִ֑י אָ֝ק֗וּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִֽי׃ יט תִּֽ֭עֲבוּנִי כָּל־מְתֵ֣י סוֹדִ֑י וְזֶֽה־אָ֝הַ֗בְתִּי נֶהְפְּכוּ־בִֽי׃ כ בְּעוֹרִ֣י וּ֭בִבְשָׂרִי דָּבְקָ֣ה עַצְמִ֑י וָ֝אֶתְמַלְּטָ֗ה בְּע֣וֹר שִׁנָּֽי׃ כא חָנֻּ֬נִי חָנֻּ֣נִי אַתֶּ֣ם רֵעָ֑י כִּ֥י יַד־אֱ֝ל֗וֹהַּ נָ֣גְעָה בִּֽי׃ כב לָ֭מָּה תִּרְדְּפֻ֣נִי כְמוֹ־אֵ֑ל וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י לֹ֣א תִשְׂבָּֽעוּ׃ כג מִֽי־יִתֵּ֣ן אֵ֭פוֹ וְיִכָּתְב֣וּן מִלָּ֑י מִֽי־יִתֵּ֖ן בַּסֵּ֣פֶר וְיֻחָֽקוּ׃ כד בְּעֵט־בַּרְזֶ֥ל וְעֹפָ֑רֶת לָ֝עַ֗ד בַּצּ֥וּר יֵחָצְבֽוּן׃ כה וַאֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי גֹּ֣אֲלִי חָ֑י וְ֝אַחֲר֗וֹן עַל־עָפָ֥ר יָקֽוּם׃ כו וְאַחַ֣ר ע֭וֹרִֽי נִקְּפוּ־זֹ֑את וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י אֶֽחֱזֶ֥ה אֱלֽוֹהַּ׃ כז אֲשֶׁ֤ר אֲנִ֨י ׀ אֶֽחֱזֶה־לִּ֗י וְעֵינַ֣י רָא֣וּ וְלֹא־זָ֑ר כָּל֖וּ כִלְיֹתַ֣י בְּחֵקִֽי׃ כח כִּ֣י תֹ֭אמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־ל֑וֹ וְשֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗ר נִמְצָא־בִֽי׃ כט גּ֤וּרוּ לָכֶ֨ם ׀ מִפְּנֵי־חֶ֗רֶב כִּֽי־חֵ֭מָה עֲוֺנ֣וֹת חָ֑רֶב לְמַ֖עַן תֵּדְע֣וּן שדין (שַׁדּֽוּן׃)
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
(מענה איוב):
תּוֹגְיוּן. לְשׁוֹן ״תּוּגָה״ (משלי יד:יג):
פסוק ג:
עֶשֶׂר פְּעָמִים. עֶשֶׂר פָּרָשִׁיּוֹת יֵשׁ עַד כָּאן:
פסוק ג:
תַּהְכְּרוּ לִי. תִּתְנַכְּרוּ לִי:
פסוק ד:
אִתִּי תָּלִין. אֲנִי הוּא הַלּוֹקֵחַ מַכּוֹת עַל מְשׁוּגָתִי:
פסוק ה:
אִם אָמְנָם. אַתֶּם נוֹסָפִים עָלַי לְצָרָתִי, וְתוֹכִיחוּ עָלַי חֶרְפָּתִי מַרְאִים וּמוֹכִיחִים חֶרְפָּתִי עַל פָּנַי:
פסוק ז:
אֶצְעַק. עַל חָמָס וְלֹא אֵעָנֶה:
פסוק י:
וַיַּסַּע. לְשׁוֹן עֲקִירָה:
פסוק יב:
וַיָּסֹלּוּ. לְשׁוֹן ״מְסִלָּה״ (ישעיה יא:טז):
פסוק יג:
אַךְ זָרוּ. לְשׁוֹן ״אַכְזָר״ (איוב ל:כא):
פסוק יז:
לִבְנֵי בִטְנִי. לְאוֹתָם שֶׁגִּדַּלְתִּי בְּבֵיתִי, כְּאִלּוּ הֵם בָּנַי:
פסוק יח:
עֲוִילִים מָאֲסוּ בִי. נִבְזֶה אֲנִי בְּעֵינֵי נְעָרִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּעֵינֵי שָׂרִים:
פסוק כ:
דָּבְקָה עַצְמִי. שֶׁאֲנִי כָּחוּשׁ מֵעֹבִי בְּשָׂרִי:
פסוק כ:
בְּעוֹר שִׁנָּי. כָּל בְּשָׂרִי הָיָה לָקוּי בִּשְׁחִין וּבְתוֹלָעִים, חוּץ מֵחֲנִיכֵי שִׁנָּיו:
פסוק כד:
בְּעֵט בַּרְזֶל. יֵחָצְבוּן בַּצּוּר, וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִין אֶת הָעוֹפֶרֶת עֲלֵיהֶם, לָתֵת לָאוֹתִיּוֹת מַרְאֵה שַׁחֲרוּרִית, לְהַכִּירָם; וְכֵן דֶּרֶךְ חוֹקֵק אֶבֶן. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עֵט שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁהֲרֵי רַךְ הוּא אֵצֶל הָאֶבֶן:
פסוק כה:
וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי. וָא״ו זֶה חוֹזֵר לְמַעְלָה: אַתֶּם תִּרְדְּפוּנִי, וַאֲנִי יָדַעְתִּי גּוֹאֲלִי חַי – לִיפָּרַע, וְהוּא יִתְקַיֵּם וְיַעֲמֹד:
פסוק כה:
וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם. לְאַחַר שֶׁיִּכְלוּ כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר, הוּא אַחֲרוֹן יַעֲמֹד:
פסוק כה:
יָקוּם. יִתְקַיֵּם:
פסוק כו:
וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת. וְהֵם אֵינָם נוֹתְנִים לֵב לְגוֹאֲלִי, אֶלָּא אַחַר מַכַּת עוֹרִי נִקְּפוּ וְנִקְּרוּ הַקְּנִיטָה וְהָרְדִיפָה הַזֹּאת שֶׁאָמַרְתִּי, שֶׁהִיא לִי כְּנוֹקֵף וְחוֹתֵךְ בְּעוֹרִי. כְּמוֹ ״וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר״ (ישעיהו י:לד):
פסוק כו:
וּמִבְּשָׂרִי. אֲנִי רוֹאֶה מִשְׁפָּטִים:
פסוק כו:
אֱלוֹהַּ. לְשׁוֹן מִשְׁפָּט וְיִסּוּרִין:
פסוק כח:
כִּי תֹאמְרוּ מַה נִּרְדָּף לוֹ. כְּמוֹ ״כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ״ (דברים ז:יז), שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דִּילְמָא. כְּלוֹמַר: וְשֶׁתִּהְיוּ נוֹתְנִים לִבְּכֶם לַחְמֹל, וְלוֹמַר: לָמָּה נִרְדְּפֶנּוּ?
פסוק כח:
וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר. הַנִּמְצָא בּוֹ מַה הִיא? לְעוֹלָם לֹא תַעֲלֶה בִלְבַבְכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת! שֹׁרֶשׁ דָּבָר עַל מָה הוּא עוֹמֵד?
פסוק כט:
כִּי חֵמָה. שֶׁאַתֶּם מַגְדִּילִים עָוֹן הַמֵּבִיא לִידֵי חֶרֶב:
פסוק כט:
לְמַעַן תֵּדְעוּן. וְתָבִינוּ סוֹד הַפּוּרְעָנוּת הַבָּא עַל הָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת: שַׁדִּין כְּתִיב – כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּין בָּעוֹלָם, כְּמוֹ ״שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה״ (שופטים ה:ז). כֵּן רָאִיתִי בְּתַנְחוּמָא (תנחומא, משפטים ג):