פסוק ב:(מענה איוב):
תּוֹגְיוּן. לְשׁוֹן ״תּוּגָה״ (משלי יד:יג):
פסוק ג:עֶשֶׂר פְּעָמִים. עֶשֶׂר פָּרָשִׁיּוֹת יֵשׁ עַד כָּאן:
פסוק ג:תַּהְכְּרוּ לִי. תִּתְנַכְּרוּ לִי:
פסוק ד:אִתִּי תָּלִין. אֲנִי הוּא הַלּוֹקֵחַ מַכּוֹת עַל מְשׁוּגָתִי:
פסוק ה:אִם אָמְנָם. אַתֶּם נוֹסָפִים עָלַי לְצָרָתִי, וְתוֹכִיחוּ עָלַי חֶרְפָּתִי מַרְאִים וּמוֹכִיחִים חֶרְפָּתִי עַל פָּנַי:
פסוק ז:אֶצְעַק. עַל חָמָס וְלֹא אֵעָנֶה:
פסוק י:וַיַּסַּע. לְשׁוֹן עֲקִירָה:
פסוק יב:וַיָּסֹלּוּ. לְשׁוֹן ״מְסִלָּה״ (ישעיה יא:טז):
פסוק יג:אַךְ זָרוּ. לְשׁוֹן ״אַכְזָר״ (איוב ל:כא):
פסוק יז:לִבְנֵי בִטְנִי. לְאוֹתָם שֶׁגִּדַּלְתִּי בְּבֵיתִי, כְּאִלּוּ הֵם בָּנַי:
פסוק יח:עֲוִילִים מָאֲסוּ בִי. נִבְזֶה אֲנִי בְּעֵינֵי נְעָרִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּעֵינֵי שָׂרִים:
פסוק כ:דָּבְקָה עַצְמִי. שֶׁאֲנִי כָּחוּשׁ מֵעֹבִי בְּשָׂרִי:
פסוק כ:בְּעוֹר שִׁנָּי. כָּל בְּשָׂרִי הָיָה לָקוּי בִּשְׁחִין וּבְתוֹלָעִים, חוּץ מֵחֲנִיכֵי שִׁנָּיו:
פסוק כד:בְּעֵט בַּרְזֶל. יֵחָצְבוּן בַּצּוּר, וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִין אֶת הָעוֹפֶרֶת עֲלֵיהֶם, לָתֵת לָאוֹתִיּוֹת מַרְאֵה שַׁחֲרוּרִית, לְהַכִּירָם; וְכֵן דֶּרֶךְ חוֹקֵק אֶבֶן. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עֵט שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁהֲרֵי רַךְ הוּא אֵצֶל הָאֶבֶן:
פסוק כה:וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי. וָא״ו זֶה חוֹזֵר לְמַעְלָה: אַתֶּם תִּרְדְּפוּנִי, וַאֲנִי יָדַעְתִּי גּוֹאֲלִי חַי – לִיפָּרַע, וְהוּא יִתְקַיֵּם וְיַעֲמֹד:
פסוק כה:וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם. לְאַחַר שֶׁיִּכְלוּ כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר, הוּא אַחֲרוֹן יַעֲמֹד:
פסוק כה:יָקוּם. יִתְקַיֵּם:
פסוק כו:וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת. וְהֵם אֵינָם נוֹתְנִים לֵב לְגוֹאֲלִי, אֶלָּא אַחַר מַכַּת עוֹרִי נִקְּפוּ וְנִקְּרוּ הַקְּנִיטָה וְהָרְדִיפָה הַזֹּאת שֶׁאָמַרְתִּי, שֶׁהִיא לִי כְּנוֹקֵף וְחוֹתֵךְ בְּעוֹרִי. כְּמוֹ ״וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר״ (ישעיהו י:לד):
פסוק כו:וּמִבְּשָׂרִי. אֲנִי רוֹאֶה מִשְׁפָּטִים:
פסוק כו:אֱלוֹהַּ. לְשׁוֹן מִשְׁפָּט וְיִסּוּרִין:
פסוק כח:כִּי תֹאמְרוּ מַה נִּרְדָּף לוֹ. כְּמוֹ ״כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ״ (דברים ז:יז), שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דִּילְמָא. כְּלוֹמַר: וְשֶׁתִּהְיוּ נוֹתְנִים לִבְּכֶם לַחְמֹל, וְלוֹמַר: לָמָּה נִרְדְּפֶנּוּ?
פסוק כח:וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר. הַנִּמְצָא בּוֹ מַה הִיא? לְעוֹלָם לֹא תַעֲלֶה בִלְבַבְכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת! שֹׁרֶשׁ דָּבָר עַל מָה הוּא עוֹמֵד?
פסוק כט:כִּי חֵמָה. שֶׁאַתֶּם מַגְדִּילִים עָוֹן הַמֵּבִיא לִידֵי חֶרֶב:
פסוק כט:לְמַעַן תֵּדְעוּן. וְתָבִינוּ סוֹד הַפּוּרְעָנוּת הַבָּא עַל הָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת: שַׁדִּין כְּתִיב – כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ דִּין בָּעוֹלָם, כְּמוֹ ״שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה״ (שופטים ה:ז). כֵּן רָאִיתִי בְּתַנְחוּמָא (תנחומא, משפטים ג):