פסוק א:וַיֹּסֶף. עָמְדוּ רֵיעָיו מֵעֲנוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹכִיחָם אֱלִיהוּא ״כִּי עָמְדוּ וְלֹא עָנוּ עוֹד״ (איוב לב:טז):
פסוק ב:חַי אֵל. שְׁבוּעָה הִיא, כִּי בֶּאֱמֶת הֵסִיר אֶת מִשְׁפָּטִי. וּמִכָּאן דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (סוטה כז:), שֶׁמֵּאַהֲבָה עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם: אֵין אָדָם נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן אוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ:
פסוק ה:אִם אַצְדִּיק אֶתְכֶם. אִם אוֹמַר: הַדִּין עִמָּכֶם לְחַיְּבֵנִי:
פסוק ה:לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי. לֹא אוֹדֶה לְדִבְרֵיכֶם, לוֹמַר שֶׁאֵינִי תָּם:
פסוק ו:בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי. לוֹמַר שֶׁאֲנִי צַדִּיק:
פסוק ו:לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי. אוֹתִי מִיָּמַי – מִכָּל דֶּרֶךְ וּמִדָּה שֶׁנָּהַגְתִּי בְּיָמַי, וְעַל כָּרְחוֹ יְהִי כְּרָשָׁע אוֹיְבִי:
פסוק ח:כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף. כִּי לָמָּה אֶהְיֶה רָשָׁע וְגַזְלָן? מַה סוֹפוֹ שֶׁל רָשָׁע הַגּוֹזֵל מָמוֹן?
פסוק ח:כִּי יִשַּׁל. כִּי יַשְׁלִיךְ הַמָּקוֹם אֶת נַפְשׁוֹ מֵעָלָיו, לְשׁוֹן ״שַׁל נַעַלְךָ״ (שמות ג:ה) ״וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל״ (דברים יט:ה):
פסוק י:אִם עַל שַׁדַּי יִתְעַנָּג. כֶּפֶל הַתְּמִיהָה הִיא, כְּכָל הַתְּמִיהוֹת הַכְּפוּלוֹת; שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹנָה בְּה״א וְהַשְּׁנִיָּה בְּאִם, כְּמוֹ ״הֲיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים״ (עמוס ו:יב), ״הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה וְאִם חִכִּי לֹא יָבִין הַוּוֹת״ (איוב ו:ל). אַף כָּאן: הַצַּעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל אִם עַל שַׁדַּי יִתְעַנָּג?! שֶׁמָּא, אוֹ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע חָנֵף, יָכוֹל הוּא לְהִתְעַנֵּג וְלִסְמֹךְ עַל יְשׁוּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִקְרֹא אֵלָיו בְּעֵת צָרָתוֹ?! בִּתְמִיהָה:
פסוק יא:אוֹרֶה אֶתְכֶם. מָה הַמִּדָּה שֶׁבְּיַד אֵל, וְדֶרֶךְ אֲשֶׁר עִם שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד. כְּמוֹ ״כִּי יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי״ (איוב כג:י):
פסוק יב:כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם. שֶׁזֶּה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע:
פסוק יב:וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ. לִהְיוֹת רְשָׁעִים וַחֲנֵפִים:
פסוק יד:אִם יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ חָרֶב. יִרְבּוּ וְיָמוּתוּ בְּיִסּוּרִים וְתַחֲלוּאִים, עַד כִּי יִשְׂמְחוּ אַלְמְנוֹתָיו בְּמִיתָתָן, וְלֹא תִבְכֶּינָה:
פסוק יז:(וְכֶסֶף נָקִי. כַּסְפּוֹ שֶׁל רָשָׁע לְנָקִי יְחַלְּקֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא):
פסוק יח:בָּנָה כְעָשׁ. כְּתוֹלַע הַבּוֹנֶה חוֹר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, וּכְסֻכָּה שֶׁעָשָׂה נוֹצֵר הַתְּאֵנָה (משלי כז:יח) וְהַכֶּרֶם, שֶׁאֵינָהּ שֶׁל קַיָּמָא. (עִנְיָן אַחֵר: נוֹצֵר הַכֶּרֶם – שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמְרָהּ בְּכָל עֵת. זֶה שָׁמַעְתִּי (סא״א).)
פסוק יט:עָשִׁיר יִשְׁכַּב. יָמוּת בְּעָשְׁרוֹ, וּפְעָמִים שֶׁלֹּא יֵאָסֵף לִקְבוּרָה:
פסוק כ:בַּלָּהוֹת. שֵׁדִים:
פסוק כ:גְּנָבַתּוּ סוּפָה. וְתַשְׁלִיכֵהוּ לִדְרָאוֹנִים:
פסוק כב:וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו. הַמַּשְׁלִיךְ עָלָיו רָעָה, וְלֹא יַחְמֹל:
פסוק כב:מִיָּדוֹ. שֶׁל רָשָׁע וּמִכֹּחוֹ וּמִמְּקוֹמוֹ:
פסוק כב:בְּרוּחַ יִבְרָח. בֶּן עֲצָתוֹ שֶׁהָיָה מְסַיְּעוֹ בַּתְּחִלָּה, יִבְרַח מֵעֲזוֹר יָדוֹ בִּשְׁעַת כִּשְׁלוֹנוֹ. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה חַרְבוֹנָה לְהָמָן (מגילה טז.):
פסוק כג:יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ. הַיּוֹדְעִים (אוֹתוֹ) לְפָנִים, וְעַתָּה רוֹאִים בְּשִׁבְרוֹ: