פסוק א:בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי. שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ:
פסוק א:וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה. מָה לִּי לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ? כָּךְ הָיְתָה חֲסִידוּתִי, שֶׁלֹּא לָתֵת עַיִן אֲפִלּוּ בִּפְנוּיָה; שֶׁמָּא לְאַחַר יָמִים תִּנָּשֵׂא, וְנִמְצֵאתִי כָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (אבות דרבי נתן):
פסוק ב:וּמֶה חֵלֶק וְגוֹ׳. שֶׁגְּמָלַנִי כָּךְ?
פסוק ג:הֲלֹא אֵיד לְעַוָּל. לוֹ רָאוּי, וְלֹא לִי:
פסוק ג:וְנֵכֶר. דּוּגְמַת ״וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ״ (עובדיה א:יב):
פסוק ד:וְכָל צְעָדַי יִסְפּוֹר. וְרוֹאֶה אִם הָלַכְתִּי עִם שָׁוְא:
פסוק ה:וַתַּחַשׁ. וַתְּמַהֵר, כְּמוֹ ״אֲחִישֶׁנָּה״ (ישעיה ס:כב); ״כִּי גָז חִישׁ״ (תהלים צ:י):
פסוק ז:מָאוּם. הוּא מוּם, דְּבַר שֶׁמֶץ. וְאָלֶ״ף זוֹ כְּתוּבָה וְלֹא קְרִיָא בַּמָּסֹרֶת הַגְּדוֹלָה, וְהוּא מִגִּזְרַת לֹא תֹאסִפוּן (שמות ה:ז). אִם זוֹ עָשִׂיתִי, הָיִיתִי רָאוּי לָבֹא עָלַי קְלָלָה זוֹ:
פסוק ח:אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ. יֵעָקְרוּ הַשָּׁרָשִׁין:
פסוק ט:וְעַל פֶּתַח רֵעִי אָרָבְתִּי. לְאִשְׁתּוֹ – יָשִׁיב לִי גְּמוּלִי:
פסוק י:תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ (במדבר רבה ט:כד) לְשׁוֹן תַּשְׁמִישׁ, כְּמוֹ ״וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִין״ (שופטים טז:כא):
פסוק יא:כִּי הִיא זִמָּה. וְיָרֵא הָיִיתִי אִם עָשִׂיתִי, שֶׁהוּא עָוֹן פְּלִילִי, עָוֹן שֶׁמִּשְׁפַּט יִסּוּרִין רְאוּיִין לָבֹא עַל יָדוֹ:
פסוק יב:וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ. הָאֵשׁ הַזֹּאת, לָכֵן נִמְנַעְתִּי מֵעֲשׂוֹת. כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עִקּוּר, אוֹמֵר תְּשָׁרֵשׁ; וּבִלְשׁוֹן שֹׁרֶשׁ אוֹמֵר ״תַּשְׁרֵשׁ״ (תהלים פ:י). וְכֵן ״יְשֹׁרָשׁוּ״ (איוב לא:ח) – לְשׁוֹן עִקּוּר; ״יַשְׁרֵשׁ״ (ישעיהו כז:ו) – לְשׁוֹן שֹׁרֶשׁ:
פסוק יד:וּמָה אֶעֱשֶׂה וְגוֹ׳. זֹאת נָתַתִּי אֶל לִבִּי, וְכִי יִפְקֹד אֶת דְּרָכַי, מָה אֲשִׁיבֶנּוּ?
פסוק טו:וַיְכוֹנְנוּ בָרֶחֶם. אֲנִי בְּבֶטֶן אִמִּי, וְהוּא בְּבֶטֶן אִמּוֹ, הֱכִינָנוּ יוֹצֵר אֶחָד:
פסוק טז:אֲכַלֶּה. שֶׁלֹּא מִלֵּאתִי תַּאֲוָתָהּ, שֶׁהוּא כִּלְיוֹן עֵינַיִם. הַמִּתְאַוֶּה וְאֵינוֹ מַגִּיעַ, קָרוּי ״כִּלְיוֹן עֵינַיִם״ (דברים כח:סה):
פסוק יח:כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי. הַכִּשָּׁרוֹן הַזֶּה כְּאָב הַמְגַדְּלֵנִי וְהַמְלַמְּדֵנִי, כֵּן לִמְּדַנִי יֹשֶׁר לִבִּי מִנְּעוּרַי:
פסוק יח:וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶנָּה. לְמִדָּה זוֹ:
פסוק כב:מִשִּׁכְמָה. הוּא רֹחַב הַכָּתֵף:
פסוק כב:מִקָּנֶה. הוּא עֶצֶם הָעֶלְיוֹן, הֶעָגֹל כְּקָנֶה; וְעַל שֶׁהוּא עָגֹל כְּקָנֶה, קוֹרֵא אוֹתוֹ כֵּן:
פסוק כג:כִּי פַחַד אֵלַי וְגוֹ׳. פַּחַד הָיָה בְּעֵינַי אֵידוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הָרְשָׁעִים; לָכֵן חָדַלְתִּי מֵעֲשׂוֹת:
פסוק כג:וּמִשְּׂאֵתוֹ. וּמִכְּבוֹדוֹ:
פסוק כד:כִּסְלִי. כְּמוֹ ״אֲשֶׁר יָקוֹט כִּסְלוֹ״ (איוב ח:יד) – תִּקְוָתִי וּמַחֲשַׁבְתִּי. וְעַל יְדֵי שֶׁכְּלָיוֹת עַל הַכְּסָלִים הֵם (ויקרא ג:ד), וְהַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת (תהלים טז:ז), נִקְרֵאת הַמַּחֲשָׁבָה ׳כֶּסֶל׳:
פסוק כד:וְלַכֶּתֶם. קְבוּצוֹת זָהָב וְאוֹצָרוֹת:
פסוק כד:אָמַרְתִּי מִבְטַחִי. לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם עַל הָעֲנִיִּים:
פסוק כה:אִם אֶשְׂמַח כִּי רַב חֵילִי. לֹא הָיִיתִי נוֹהֵג שִׂמְחָה בִּפְנֵי הָעֲנִיִּים בְּעָשְׁרִי, שֶׁלֹּא לְהַקְנִיאָם בִּי:
פסוק כו:אִם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל. חַמָּה בִּתְקוּפַת גְּבוּרָתָהּ וְהִילָּה:
פסוק כו:וְיָרֵחַ יָקָר הוֹלֵךְ. מַגִּיהַּ וְהוֹלֵךְ, כְּמוֹ ״אוֹר יְקָרוֹת״ (זכריה יד:ו), ״כִּיקַר כָּרִים״ (תהלים לז:כ):
פסוק כז:וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי. לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ לֵאמֹר: אֱלוֹהוּת הֵם, כִּקְצָת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים הַנִּדָּחִים (וְעוֹבְדִים) לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם:
פסוק ל:וְלֹא נָתַתִּי לַחֲטֹא חִכִּי. לְהַקְנִיט שׂוֹנְאִי וְלִתְבֹּעוֹ מָמוֹן שֶׁאֵין לִי עָלָיו, כְּדֵי לְהַשְׁבִּיעוֹ, וְלִשְׁאֹל בְּאָלָה נַפְשׁוֹ שֶׁל שׂוֹנְאִי:
פסוק לא:לֹא נִשְׂבָּע. מִתּוֹךְ שִׂנְאָה שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתִי, עַל שֶׁהָיִיתִי מַטְרִיחָם בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים:
פסוק לב:לָאֹרַח. לֹא הָיוּ דַּלְתוֹת בֵּיתִי פְּנִימִיִּים וּמוּקָּפִין בֵּית שַׁעַר מִבַּחוּץ, אוֹ מוּסָּבִין בְּקַרְנֵי זָוִית, לְהַשְׁבִּית אֶת הָאוֹרְחִים מִלָּבוֹא, אֶלָּא פְּתוּחִין לְאֵם דֶּרֶךְ, לָבוֹא כָּל הַבָּא:
פסוק לג:בְּחֻבִּי. בְּמַחֲבוֹאִי:
פסוק לד:כִּי אֶעֱרוֹץ. מִתְּחִלָּה הָיִיתִי מַכְנִיעַ הָמוֹן רַבָּה שֶׁל רְשָׁעִים, וְעַתָּה אַף בֵּין כַּשְׂדִּיִים, ״זֶה הָעָם לֹא הָיָה״ (ישעיהו כג:יג):
פסוק לד:יְחִתֵּנִי. יְיָרְאֵנִי:
פסוק לה:הֵן תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי. וּלְוַאי שֶׁיָּעִיד עָלַי הַמָּקוֹם בַּדִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלַי: ״כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ... תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים״ (איוב א:ח). גַּם מֹשֶׁה שֶׁכָּתַב סִפְרוֹ וְסִפְרִי יָעִיד עָלַי. כֵּן הָיָה אִיּוֹב אוֹמֵר: תְּנָה לְתַוּוֹת אוֹתִי וְאֶת כּוֹשְׁרִי:
פסוק לה:שַׁדַּי יַעֲנֵנִי. לְבַקָּשָׁה זֹאת:
פסוק לה:וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי. יִכְתֹּב גַּם הוּא סִפְרוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ עִמִּי:
פסוק לו:אֶשָּׂאֶנּוּ. לִכְתּוֹב אֶת סְפָרִי:
פסוק לו:אֶעֶנְדֶנּוּ. אֶקְשְׁרֶנּוּ לְסֵפֶר עֲטָרוֹת לִי:
פסוק לז:מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ. לְאוֹתוֹ הָאִישׁ:
פסוק לח:אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק. עַל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁלֹּא הוֹצֵאתִי מַעַשְׂרוֹת כָּרָאוּי:
פסוק לח:וְיַחַד תְּלָמֶיהָ יִבְכָּיוּן. שֶׁחָרַשְׁתִּי בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו (דברים כב:י):
פסוק לט:בְּלִי כָסֶף. לִשְׂכֹּר שְׂכִירִים וּלְעָשְׁקָם. דָּבָר אַחֵר: זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דִּכְתִיב ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״ (דברים יד:כה):
פסוק לט:וְנֶפֶשׁ בְּעָלֶיהָ. אָרִיס הָעוֹבֵד בָּהּ:
פסוק מ:בָּאְשָׁה. (דָּבָר מַבְאִישׁ) כְּמוֹ ״בְּאוּשִׁים״ (ישעיה ה:ב). וְאִם לֹא עָשִׂיתִי כֵּן תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ. תָּנָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לִמֶּדְתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: שָׂדֶה שֶׁמַּעֲלָה חוֹחִים, יָפֶה לְזוֹרְעָהּ חִטִּים, שֶׁמַּעֲלָה בְּאוּשִׁים יָפֶה לְזוֹרְעָהּ שְׂעוֹרִים. כָּךְ הוּא בַּיַּלְקוּט (ילקוט שמעוני איוב תתקיח). וּמַה טַּעַם? תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ:
פסוק מ:תַּמּוּ וְגוֹ׳. עַד כָּאן הוּא חוֹזֵר וּמִתְנַבֵּא כַּמָּה נְבוּאוֹת, וְאַתְּ אוֹמֵר תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב? אֶלָּא כָּךְ אוֹמֵר אִיּוֹב: אִם לֹא עָשִׂיתִי כֵן, יִתַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב, וְאַל יְהִי פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר לְפָנֶיךָ ״בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ״ (דברים כו:יג). כָּךְ רָאִיתִי בַּפְּסִיקְתָּא בְּפָרָשַׁת ׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר׳ (דברים יד:כב) מְפֹרָשׁ כֵּן, מִן הַפְּסוּקִים הָאֵלּוּ: