פסוק ב:(מענה אליהוא:)
מִמִּשְׁפַּחַת רָם. אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים״ (יהושע יד:טו) – זֶה אַבְרָהָם:
פסוק ב:מֵאֱלֹהִים. יוֹתֵר מִן הַמָּקוֹם:
פסוק ג:וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת אִיּוֹב. זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁתִּקְּנוּ סוֹפְרִים אֶת לְשׁוֹן הַכָּתוּב: ״וַיַּרְשִׁיעוּ כְּלַפֵּי הַמָּקוֹם בִּשְׁתִיקוֹתָם״ הָיָה לוֹ לִכְתֹּב, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. וְכֵן ״וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר״ (תהלים קו:כ) – ״כְּבוֹדִי״ הָיָה לוֹ לִכְתֹּב, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. וְכֵן ״וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי״ (במדבר יא:טו) – ״בְּרָעָתָם״ הָיָה לוֹ לִכְתֹּב, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. וְכֵן הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת (ספרי במדבר פד) וּבַמָּסֹרֶת הַגְּדוֹלָה:
פסוק ד:חִכָּה. הִמְתִּין:
פסוק ד:כִּי זְקֵנִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים. הָאֲחֵרִים, לָכֵן חָדַל לוֹ עַד שֶׁשָּׁתְקוּ הֵם:
פסוק ו:זָחַלְתִּי. יָרֵאתִי:
פסוק ח:אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ. הַחָכְמָה, וְלֹא עַל יְדֵי יָמִים וְזִקְנָה, אֶלָּא רוּחַ הַמָּקוֹם הוּא:
פסוק יב:וְעָדֵיכֶם אֶתְבּוֹנָן. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּכֶם וְרָאִיתִי, כִּי אֵין מוֹכִיחַ לְאִיּוֹב:
פסוק יג:פֶּן תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חָכְמָה. בִּשְׁתִיקוּתֵינוּ, שֶׁלֹּא לְהַקְנִיטוֹ עוֹד, כִּי אֵל יִדְּפֶנּוּ וְלֹא אִישׁ. לֹא הָיָה לָכֶם לְמַעֵט כְּבוֹד הַמָּקוֹם בְּכָךְ:
פסוק יד:וְלֹא עָרַךְ אֵלַי מִלִּין. קַבָּלָה הִיא, אוֹ שֶׁלֹּא עָרַךְ אֵלַי מִלִּין:
פסוק יד:וּבְאִמְרֵיכֶם לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ. לֹא בְּאוֹתָן אֲמָרִים שֶׁהֲשִׁיבוֹתֶם לוֹ, הָיִיתִי מְשִׁיבוֹ:
פסוק טו:הֶעְתִּיקוּ. סָרוּ מֵהֶן מִלִּין:
פסוק יט:הִנֵּה בִטְנִי. מָלֵא רוּחַ, דְּבָרִים לְהָשִׁיב בְּתַאֲוָה:
פסוק יט:כְּיַיִן לֹא יִפָּתֵחַ. כְּיַיִן חָדָשׁ שֶׁאֵינוֹ נִפְתָּח, וְהוּא נוֹפֵחַ, וְאַף בְּתוֹךְ אוֹבוֹת חֲדָשִׁים, וּמְבַקְּעָם:
פסוק יט:אוֹבוֹת. נוֹדוֹת עֲשׂוּיִין כְּקוֹמַת אָדָם, גְּבוֹהִים:
פסוק כא:לֹא אֲכַנֶּה. לֹא אֲשַׁנֶּה דְבָרַי לְהַחֲלִיפוֹ לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְמַעְלָה ״וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת אִיּוֹב״ (איוב לב:ג) – זֶהוּ ׳כִּנּוּי׳, שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת הַדִּבּוּר בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ. וְאַף זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה, כִּי בְּפֶה מָלֵא אוֹכִיחֶנּוּ:
פסוק כב:כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי. יְסַלְּקֵנִי מִן הָעוֹלָם. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים יִשָּׂאֵנִי כְּמוֹ ״וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו״ (נחום א:ה):