א וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃ ב הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל׃ ג כִּֽי־תֹ֭אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָֽה־אֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי׃ ד אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃ ה הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃ ו אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃ ז אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃ ח לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃ ט מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים׃ י וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃ יא מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃ יב שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּא֣וֹן רָעִֽים׃ יג אַךְ־שָׁ֭וְא לֹא־יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃ יד אַ֣ף כִּֽי־תֹ֭אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ׃ טו וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃ טז וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
(מענה אליהוא):
הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט. שֶׁהוּא מִשְׁפַּט הַבְּרִיּוֹת כְּנֶגֶד יוֹצְרָם, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ צִדְקִי מִשֶּׁל הַבּוֹרֵא:
פסוק ג:
כִּי תֹאמַר מַה יִּסְכָּן לָךְ. דַּרְכֵי יֹשֶׁר:
פסוק ג:
מָה אוֹעִיל. בְּצִדְקָתִי יוֹתֵר מֵחַטָּאתִי:
פסוק ד:
וְאֶת רֵעֶיךָ עִמָּךְ. שֶׁשָּׁתְקוּ עַל דְּבָרֶיךָ:
פסוק ה:
הַבֵּט שָׁמַיִם. וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וְאַתָּה נָמוּךְ, וְאֵין לוֹ תּוֹעֶלֶת בְּרִשְׁעֲךָ וְצִדְקְךָ, לָמָּה תִּתְפָּאֵר אֵלָיו בְּצִדְקְךָ?
פסוק ח:
לְאִישׁ. אֲשֶׁר כָּמוֹךָ יוּכַל וְיוֹעִיל רִשְׁעֲךָ וְצִדְקָתֶךָ, רְאֵה רְשָׁעִים רַבִּים אֲשֶׁר:
פסוק ט:
מֵרֹב עֲשׁוּקִים. שֶׁהֵם עוֹשְׁקִים, יַזְעִיקוּ אֶת הַבְּרִיּוֹת לְפָנָיו, וִישַׁוְּעוּ עֲנִיִּים מִזְּרוֹעַ רַבִּים הָעוֹשְׁקִים אוֹתָם:
פסוק י:
וְלֹא אָמַר. הָרָשָׁע:
פסוק י:
אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי. לִירָא מִפָּנָיו:
פסוק י:
נוֹתֵן זְמִירוֹת. כְּמוֹ ״כַּרְמְךָ לֹא תִזְמֹר״ (ויקרא כה:ד), שֶׁמַּכְרִית אֶת הָרְשָׁעִים בַּלַּיְלָה. כְּגוֹן אַמְרָפֶל וַחֲבֵירָיו (בראשית יד:טו), וּמִצְרַיִם (שמות יב:כט), וְסַנְחֵרִיב (מלכים ב יט:לה):
פסוק יא:
מְלַפְּנוּ. מְלַמְּדֵנוּ חָכְמָה יוֹתֵר מִבְּהֵמוֹת, כְּלוֹמַר: חֲשָׁבָנוּ וְגִדְּלָנוּ מִבַּהֲמוֹת וּמֵעוֹף:
פסוק יב:
שָׁם יִצְעֲקוּ. וּרְאֵה, אֲשֶׁר שָׁם צוֹעֲקִים הָעֲנִיִּים מִפְּנֵי גְּאוֹן הָעוֹשְׁקִים אוֹתָם, וְהוּא אֵינוֹ עוֹנֶה.
פסוק יג:
אַךְ שָׁוְא לֹא יִשְׁמַע. מִיָּד:
פסוק יג:
וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶנָּה. לְהִנָּקֵם מִיָּד, אֶלָּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ:
פסוק יד:
אַף כִּי תֹאמַר. כָּל שֶׁכֵּן אַתָּה, שֶׁאֵין צַעֲקָתְךָ בָּאָה כִּי אִם עַל יָדוֹ, וְאַתָּה תֹּאמַר וְתִזְעַק עַל אֲשֶׁר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ; כְּלוֹמַר: אוֹתָם הַקּוֹבְלִים וְצוֹעֲקִים אֵינוֹ מְמַהֵר לַעֲנוֹתָם, וְאַתָּה תִּצְעַק שֶׁלֹּא תְשׁוּרֶנּוּ?
פסוק יד:
דִּין לְפָנָיו. (דְּבָרְךָ סס״א) בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא:
פסוק יד:
וּתְחוֹלֵל. וְקַוֵּה לְתַנְחוּמִין:
פסוק טו:
וְעַתָּה. דַּע לְךָ, כִּי אַיִן הִיא פְּקִידַת (אַפּוֹ) זֹאת עָלֶיךָ; אֵינָהּ כְּלוּם לְפִי רוֹב עֲווֹנוֹתֶיךָ:
פסוק טו:
וְלֹא יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד. בְּרוֹב חֲטָאֲךָ הִתְנַהֵג הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא יְדָעָם:
פסוק טו:
בַּפַּשׁ. לְשׁוֹן רוֹב, כְּמוֹ ״וּפִשְׁתֶּם״ (מלאכי ג:כ), וּכְמוֹ ״כִּי תָפוּשׁוּ וְגוֹ׳״ (ירמיה נ:יא); ״כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע״ (ויקרא יג:נא):
פסוק טז:
יַכְבִּיר. לְשׁוֹן מְאֹד: