א אַף־לְ֭זֹאת יֶחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֝יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ׃ ב שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃ ג תַּֽחַת־כָּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ ד אַחֲרָ֤יו ׀ יִשְׁאַג־ק֗וֹל יַ֭רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֝עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ׃ ה יַרְעֵ֤ם אֵ֣ל בְּ֭קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֝דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע׃ ו כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃ ז בְּיַד־כָּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ׃ ח וַתָּבֹ֣א חַיָּ֣ה בְמוֹ־אָ֑רֶב וּבִמְע֖וֹנֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן׃ ט מִן־הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃ י מִנִּשְׁמַת־אֵ֥ל יִתֶּן־קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק׃ יא אַף־בְּ֭רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֝פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ׃ יב וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ מִתְהַפֵּ֣ךְ בתחבולתו (בְּתַחְבּוּלֹתָ֣יו) לְפָעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃ יג אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃ יד הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן ׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל׃ טו הֲ֭תֵדַע בְּשׂוּם־אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֝הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ׃ טז הֲ֭תֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָ֑ב מִ֝פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים׃ יז אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃ יח תַּרְקִ֣יעַ עִ֭מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֝זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק׃ יט ה֭וֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־נַ֝עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃ כ הַֽיְסֻפַּר־ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִֽם־אָ֥מַר אִ֝֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃ כא וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃ כב מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃ כג שַׁדַּ֣י לֹֽא־מְ֭צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־צְ֝דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה׃ כד לָ֭כֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹֽא־יִ֝רְאֶ֗ה כָּל־חַכְמֵי־לֵֽב׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
וְיִתַּר. וְיִקְפֹּץ, כְּמוֹ ״לְנַתֵּר בָּהֶם עַל הָאָרֶץ״ (ויקרא יא:כא). וְזוֹ הִיא שֶׁלִּבּוֹ תּוֹהֶה:
פסוק ב:
שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קוֹלוֹ. הָרְעָמִים שֶׁהוּא מַרְעִים בָּרָקִיעַ, כְּהֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיו:
פסוק ג:
תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. רְאִיתִיו, כְּמוֹ ״אֲשׁוּרֶנּוּ״ (במדבר כד:יז). וְהֵם אוֹתָם אוֹרוֹת שֶׁהַבְּרָקִים מְאִירִים:
פסוק ד:
אַחֲרָיו. שֶׁל אוֹתוֹ אוֹר, יִשְׁאַג הָרַעַם וּמַרְעִים בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ, וְהֵם בְּרָקִים וּרְעָמִים הַמְּבִיאִים אֶת הַמָּטָר:
פסוק ד:
וְלֹא יְעַקְּבֵם. הַמָּקוֹם:
פסוק ד:
כִּי יִשָּׁמַע. לְפָנָיו קוֹלוֹ שֶׁל מַפְגִּיעַ (איוב לו:לב):
פסוק ד:
יְעַקְּבֵם. יַכְרִיתֵם, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שָׁנִינוּ (סוטה טז.): בְּשָׁלֹשׁ מְקוֹמוֹת הֲלָכָה עוֹקֶבֶת מִקְרָא:
פסוק ו:
כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר. עַל יְדֵי הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ:
פסוק ו:
הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ. כְּלוֹמַר מֵאַרְבַּע רוּחוֹת יָבֹא:
פסוק ז:
בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא לְפָנָיו, הָאָדָם עַצְמוֹ חוֹתֵם כְּתַב יָדוֹ בְּיוֹם מוֹתוֹ עַל עֲבֵירוֹת שֶׁעָבַר, הַכְּתוּבוֹת לְפָנָיו:
פסוק ז:
לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. לְהוֹדִיעַ עַל מָה הוּא נִידּוֹן:
פסוק ח:
וַתָּבֹא חַיָּה בְמוֹ אָרֶב. כְּלוֹמַר: וְעוֹד שְׁלוּחִים הַרְבֵּה יֵשׁ לַמָּקוֹם לִיפָּרַע פּוּרְעָנוּתָיו, שִׁלּוּחַ חַיּוֹת רָעוֹת וְסוּפָה וְקָרָה:
פסוק ט:
וּמִמְּזָרִים. אוֹצָר יֵשׁ וּשְׁמוֹ מְזָרִים:
פסוק י:
מִנִּשְׁמַת. מֵרוּחוֹ:
פסוק י:
וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק. בִּיצִיקָה לְפֻרְעָנוּת:
פסוק יא:
אַף בְּרִי. שֵׁם מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הָעֲנָנִים, וְהוּא יָפִיץ עֲנַן מְטָרוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם:
פסוק יא:
עֲנַן אוֹרוֹ. עֲנַן מְטָרוֹ:
פסוק יב:
וְהוּא. הַמְּמֻנֶּה:
פסוק יב:
מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו. שֶׁל מָקוֹם:
פסוק יב:
לְפָעֳלָם. שֶׁל גְּשָׁמִים. לְפֹעַל הַמּוּטָּל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת, אִם טוֹב וְאִם רַע, מִתְהַפֵּךְ בִּמְסִבּוֹת הַרְבֵּה. כְּאוֹתוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (ראש השנה יז:): הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים גְּמוּרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּפָסְקוּ לָהֶם גְּשָׁמִים; לְסוֹף סָרְחוּ – לִפְחוֹת מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה; אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִידָם שֶׁלֹּא בִזְמַנָּם, וְעַל אֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לָהֶם. וְעִתִּים לְטוֹבָה; כֵּיצַד? וְכוּ׳:
פסוק יב:
כָּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם. לְאוֹתָן גְּשָׁמִים לַעֲשׂוֹת לָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר: וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו. מַקִּיף עֲנָנִים וְרוּחוֹת סְבִיבוֹת הֶהָרִים, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹתִים מִכָּל רוּחוֹתֵיהֶם. בְּאַגָּדַת ׳וְהָיָה עֵקֶב׳ (ספרי דברים לט):
פסוק יג:
אִם לְשֵׁבֶט. אִם לְפוּרְעָנוּת בְּנֵי אָדָם, מוֹרִידָם בֶּהָרִים וּגְבָעוֹת, שֶׁאֵין מְקוֹם זְרִיעָה:
פסוק יג:
אִם לְאַרְצוֹ. לְהוֹרִידָם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר בִּתְחִלַּת דִּין, לֹא לְשֵׁבֶט וְלֹא לִפְנִים מִן הַשּׁוּרָה, אֶלָּא בְּבֵינוֹנִית:
פסוק יג:
אִם לְחֶסֶד. שֶׁנַּעֲשׂוּ הַדּוֹר עַכְשָׁיו יוֹתֵר צַדִּיקִים מִשֶּׁהָיוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאוֹתָן גְּשָׁמִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּבֵינוֹנִית, מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹת מְסִבּוֹתֵיהֶם, לֵירֵד בְּחֶסֶד בִּזְמַנָּם, וְעַל הָאָרֶץ הַצְּרִיכָה לָהֶם; שֶׁלֹּא תֵּרֵד הַטִּפָּה מֵהֶם לְאִבּוּד:
פסוק יג:
יַמְצִיאֵהוּ. לַמָּטָר, לְאַחַת מִן הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ:
פסוק טו:
בְּשׂוּם אֱלוֹהַּ. חֹק בְּרִית עֲלֵיהֶם, הֵיאַךְ תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר:
פסוק טז:
מִפְלְשֵׂי עָב. גִּילּוּי עָב, לְשׁוֹן מָבוֹי מְפוּלָּשׁ. כְּלוֹמַר: לְאָרְכָּן וּלְרָחְבָּן שֶׁל עָבִים:
פסוק טז:
הֲתֵדַע. עֲלֵיהֶם מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים:
פסוק יז:
אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים. בַּמֶּה בְּגָדֶיךָ חַמִּים? בְּהַשְׁקִיטִי אֶרֶץ מֵרוּחַ דְּרוֹמִית, שֶׁאֵינָהּ הוֹרֶגֶת אֶת הָעוֹלָם בְּקָרָה; שֶׁרוּחַ מִזְרָחִית מְחַמֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר ״רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית״ (יונה ד:ח) – שֶׁמַּשְׁתֶּקֶת כָּל הָרוּחוֹת מִפָּנֶיהָ:
פסוק יח:
חֲזָקִים. הָרְקִיעִים:
פסוק יח:
כִּרְאִי מוּצָק. כִּרְאִי שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת בּוֹ, (מוּצָק טְרִישְׁטְיֵי״ר וְהוּא חָזָק בְּיוֹתֵר):
פסוק יט:
הוֹדִיעֵנוּ מַה נֹּאמַר לוֹ. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרִיבֵנוּ עִמּוֹ. לֹא נוּכַל לַעֲרֹךְ אֵלָיו מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ. אֲשֶׁר סִתְרוֹ וּסְבִיבוֹתָיו (תהלים יח:יב):
פסוק כ:
הֲיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר. וְכִי כְּמִדַּת הַבְּרִיּוֹת הוּא, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּסַפְּרוּ אֵלָיו דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִפִּינוּ?
פסוק כ:
אִם אָמַר אִישׁ. אוֹמֵר מִפִּיו:
פסוק כ:
כִּי יְבֻלָּע. יְגֻלֶּה אֵלָיו מִיָּד, כְּמוֹ ״פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ״ (שמואל ב יז:טז) יִגָּלֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (מגילה יח.) הַיְסֻפַּר כָּל שִׁבְחוֹ לוֹ כִּי אֲדַבֵּר. כִּי נְדַבֵּר בּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ, אִם אָמַר אִישׁ, לְסַפְּרָם כֻּלָּם כִּי יְבֻלָּע. מִמְּקוֹמוֹ:
פסוק כא:
וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר. בְּסוֹף דְּבָרָיו אֶל אֱלִיהוּא חָזַר לְקַנְתֵּר אוֹתָן שְׁלֹשֶׁת רֵיעֵי אִיּוֹב עַל לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה (איוב לב:א-ג), וְאָמַר: וְעַתָּה, שְׁלֹשֶׁת רֵיעֶיךָ אֵלֶּה, שֶׁהָיָה לָהֶם לַהֲשִׁיבְךָ כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, לֹא רָאוּ אוֹר. נַעֲשׂוּ הֵמָּה כִּנְפָלִים אֲשֶׁר לֹא רָאוּ חָכְמָה (איוב ג:טז):
פסוק כא:
בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים. דּוֹמֶה לַבְּהִירִים הַנִּרְאִים בַּשְּׁחָקִים, לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם:
פסוק כא:
וְרוּחַ עָבְרָה. וְרוּחַ בָּא וּמְטַהֲרָתָן וּמַעֲבִירָתָן, וְאֵין מָטָר יוֹרֵד. כָּךְ הוּא דֻּגְמָא שֶׁלָּהֶם: הִתְחִילוּ לַהֲשִׁיבְךָ, וְסוֹף עָמְדוּ וְלֹא עָנוּ (איוב לב:טז):
פסוק כב:
מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. הֲרֵי הוּא כְּחוֹזֵר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. דָּבָר אַחֵר: מִדְרַשׁ חֲכָמִים (תענית ז:): כְּשֶׁהָרָקִיעַ מָלֵא בֶּהָרוֹת עֲנָנִים עֲנָנִים לְהוֹרִיד גֶּשֶׁם, רוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם, וְאֵין גֶּשֶׁם יוֹרֵד. זֶה מִדְרַשׁ חֲכָמִים, וְאֵינָהּ מִתְיַשֶּׁבֶת עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת:
פסוק כב:
מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. מְנַשֵּׁב רוּחַ צְפוֹנִית וּמַעֲבִיר הַגֶּשֶׁם, וְהַחַמָּה זוֹרַחַת; כְּמוֹ ״הַמְּרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב״ (זכריה ד:יב):
פסוק כב:
עַל אֱלוֹהַּ. מִלְּפָנָיו:
פסוק כב:
מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. נִצְפַּן הַזָּהָב הַטּוֹב לְאוֹתָן שֶׁיֵּאָתִיּוּ אֶת עַצְמָן לְמִצְווֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַאֲמִינִים בֵּאלוֹהַּ הַנּוֹרָא מְאֹד:
פסוק כג:
שַׁדַּי לֹא מְצָאנוּהוּ שַׂגִּיא כֹחַ. לְעוֹרֵר מִשְׁפָּטָיו עַל הַבְּרִיּוֹת בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, כִּי אִם בְּרַחֲמִים. וְכַפָּרַת הַבְּרִיּוֹת שָׂם בְּדָבָר מוּעָט לְפִי הַיְּכֹלֶת: קֹמֶץ מִנְחָה, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, בָּקָר וְצֹאן; וְלֹא טָרַח לְבַקֵּשׁ רְאֵם וְיַחְמוּר:
פסוק כג:
וּמִשְׁפָּט. יִסּוּרִין:
פסוק כג:
לֹא יְעַנֶּה. הַבְּרִיּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, וְכֵן לֹא יְעַנֶּה הַצַּדִּיק יוֹתֵר מִדַּאי בְּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר, כִּי אִם ״אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ״ (דברים טז:יז):
פסוק כד:
לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים. מִלְּהִתְוַכֵּחַ אֵלָיו, (כִּי) לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב. הַמִּתְחַכְּמִים אֵלָיו, כִּי אֵין חָכְמָתָם בְּעֵינָיו כְּלוּם. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ עַל אִיּוֹב (ראש השנה יז.), שֶׁאָמַר לוֹ אֱלִיהוּא: לְפִי שֶׁהָיִיתָ מֵטִיל אֵימָה יְתֵרָה עַל דּוֹרְךָ חִנָּם, לְפִיכָךְ לֹא זָכִיתָ לְהִתְקַיֵּם לְךָ בָּנִים חַכְמֵי לֵב: