אבן עזרא על שיר השירים ו

אבן עזרא

🔗 שתף
פסוק ב:
הפעם הב'
דודי ירד לגנו. כמשמעו:
פסוק ב:
הפעם הג'
ירד לגנו. עלה למרום להיות עם הצדיקים שהם משרתיו למעלה:
פסוק ד:
הפעם הא'
כתרצה. [שם] מדינה ובדברי אחאב תמצאנה:
פסוק ד:
איומה. [שיש אימה לכל רואיה ממנה] מן איום ונורא:
פסוק ד:
כנדגלות. עמו [ה]מחנות שיש להן דגלים:
פסוק ד:
הפעם הב'
ענה כאשר ראה (אותה) יפה את כנדגלות המחנות בעלות הדגלים והנה שערך כעדר העזים ושניףך כרחלים (ו)כפלח הרמון רקתך והענין [הנה] אלה אותות שאת [היא] רעיתי הראשונה ולא תתערבי באחרות [כי אחת את ואין דומה] כי הנה המלך שלמה יש לו ששים מלכות אבל יונתי אחת היא ואפי׳ המלכות יאשרוה ויתמהו ויאמרו מי זאת הנשקפה כמו שחר:
פסוק ד:
הפעם הג'
אמרה [ה]שכינה אחר שחזרת בתשובה ובקשת אותי עתה תשובי למלכותך כבראשונה וזה על זמן בני חשמונאי שמאותן הימים מלכו ישראל:
פסוק ה:
הפעם הא'
הרהיבוני. [חזקו ממני או] הסירו רהבי וממשלתי מן המחצבת רהב [ורהבם עמל ואון]:
פסוק ה:
הפעם הג'
עתה תהיי עוד יפה ויפחדו ממך אומות העולם לכן יפסקו ממך נביאיך זהו [ענין] הסיבי עיניך לכן ישובו נזיריך ואנשי מלחמתך:
פסוק ח:
הפעם הג'
ששים המה מלכות. הם אלופים שהיו בשעיר:
פסוק ח:
ושמני׳ פילגשים. נח ובניו (וכן הם במספר):
פסוק ח:
ועלמות. בני ישמעאל:
פסוק ט:
הפעם הג'
אחת היא. שלא נתערבה באומות העולם:
פסוק יא:
הפעם הא'
אגוז. ידוע בלשון רז״ל:
פסוק יא:
באבי. הפרי המבוכר שיבא בתחלה כמו ואנביה שגיא:
פסוק יא:
הנצו. כמו עלתה נצה:
פסוק יא:
הפעם הב'
ואני ירדתי אל גנת אגוז לראות אם הנצו הרמונים להתחבר שם:
פסוק יא:
הפעם הג'
והשכינה אמרה אל גנת אגוז ירדתי ו[ה]ענין שעליתי למרום עד שתפרח הגפן והענין עד שיעשו ישר׳ הנמשלים לגפן מעשים [טובים ו]נאים וענין אגוז [שהוא פריו גנוז] והענין שלא יראה נסיו בגלות ואל תתמה ש(י)אמ׳ ירדתי כי הנה מצאנו וירדתי על ההרים:
פסוק יב:
הפעם הב'
ענתה לא ידעתי אנה היית באי זה גן לכך נפשי שמתי במרכבות עם נדיב לבקשך

שיר השירים ו

א אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃ ב דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרוּג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃ ג אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשׁוֹשַׁנִּֽים׃ ד יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלִָ֑ם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ ה הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃ ו שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ ז כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ ח שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְּלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ ט אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ י מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ יא אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃ יב לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּי־נָדִֽיב׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק