פסוק א:ועבדיהם. מעשיהם כמו לכן יכיר מעבדיהם (איוב לד כה):
פסוק ב:כטוב כחוטא. בא בשתי כפי״ן ויורה על דמיון גמור וכן כעמי כעמך (מ״א כב ד):
פסוק ז:לך. הוא ענין זרוז:
פסוק י:וחשבון. מחשבת בינה:
פסוק יא:המרוץ. מלשון ריצה ורדיפה:
פסוק יא:ופגע. ענינו מכת מות כמו גש פגע בו (ש״ב א טו):
פסוק יא:יקרה. מלשון מקרה:
פסוק יב:שנאחזים. מלשון אחיזה ולכידה:
פסוק יב:במצודה. מלשון צייד, והוא כעין רשת שצדין בו:
פסוק יב:רעה. רוצה לומר מכאיבה:
פסוק יב:יוקשים. מלשון מוקש:
פסוק יד:מצודים. כמו מצדות סלעים (ישעיה לג טז):
פסוק טו:מסכן. עני ורש כמו ילד מסכן (לעיל ד יג):
פסוק יז:בנחת. רוצה לומר בשפלות קול:
פסוק יח:מכלי קרב. כלי מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (תהלים קמד א):