פסוק א:בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ. אַחֲרֵי הַמַּרְאֶה הָרִאשׁוֹן, אַחַר שֶׁנִּרְאָה אֵלַי בַּתְּחִלָּה הַחֲלוֹם הָאָמוּר לְמַעְלָה, שֶׁנִּרְאָה לוֹ בִּשְׁנַת אַחַת לְבֵלְשַׁצַּר (לעיל ז:א):
פסוק ב:עַל אוּבַל אוּלָי. עַל הַנָּהָר שֶׁשְּׁמוֹ אוּלָי:
פסוק ג:וְלוֹ קַרְנָיִם. רֶמֶז לְמַלְכוּת פָּרַס וּמָדַי:
פסוק ג:וְהָאַחַת גְּבוֹהָה מִן הַשֵּׁנִית. רֶמֶז לְמַלְכוּת פָּרַס שֶׁגְּדוֹלָה מִמַּלְכוּת מָדַי, שֶׁמַּלְכוּת מָדַי לֹא הָיְתָה אֶלָּא שָׁנָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (לקמן ט:א) ״בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדַי״, וְשָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם: לֹא מָצִינוּ שָׁנָה לְמָדַי בַּכְּתוּבִים אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד:
פסוק ג:וְהַגְּבֹהָה עוֹלָה בָּאַחֲרוֹנָה. רֶמֶז הוּא שֶׁתַּקְדִּים מַלְכוּת מָדַי לְמַלְכוּת פָּרַס:
פסוק ה:הָיִיתִי מֵבִין. הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בּוֹ:
פסוק ה:וְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ. דּוֹמֶה הָיָה כִּמְדַלֵּג בָּאֲוִיר:
פסוק ה:קֶרֶן חָזוּת. קֶרֶן גָּדוֹל לְמַרְאֵה הָעָיִן:
פסוק ז:וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו. וַיִּלָּחֵם אֵלָיו, הוּא לְשׁוֹן כַּעַס מַר:
פסוק ח:חֲזוּת אַרְבַּע. מַרְאֵה אַרְבַּע קְרָנַיִם:
פסוק ט:וּמִן הָאַחַת מֵהֶם. וּמֵאַחַת מֵאֵלּוּ הַמַּלְכֻיּוֹת:
פסוק ט:יָצָא קֶרֶן אַחַת. מַלְכוּת טִיטוּס יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ:
פסוק ט:מִצְּעִירָה. מַלְכוּת מוּצְעֶרֶת וְנִבְזֵית, כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ לְמַעְלָה קֶרֶן אַחַת מִצְּעִירָה. וְהוּא עַל עִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״בָּזוּי אַתָּה מְאֹד״ (עובדיה א:ב):
פסוק ט:וַתִּגְדַּל יֶתֶר. וַתִּגְדַּל מְאֹד:
פסוק ט:אֶל הַנֶּגֶב. הוּא מִצְרַיִם שֶׁהִיא בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק ט:וְאֶל הַצְּבִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת אֶרֶץ צְבִי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם״ (ירמיהו ג:יט):
פסוק י:עַד צְבָא הַשָּׁמַיִם. הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים (בראשית כב:יז):
פסוק יא:וְעַד שַׂר הַצָּבָא. הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שַׂר הַצָּבָא כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵרֵף.
פסוק יא:וּמִמֶּנּוּ הוּרַם הַתָּמִיד. וְעַל יְדֵי גְדוּדָיו וְחֵילוֹתָיו שֶׁשָּׁלַח לִירוּשָׁלַיִם בָּטֵל הַתָּמִיד שֶׁשָּׁלַח שָׁם נִירוֹן קֵיסָר שַׂר צְבָאוֹ; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין וּבְגוֹרְיוֹן:
פסוק יב:וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע. וּזְמַן מוֹעֵד נִתַּן לִהְיוֹת הַתָּמִיד מְסֻלָּק בִּשְׁבִיל פֶּשַׁע שׁוֹמֵם הִיא עֲבוֹדָה זָרָה. כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָה זָרָה נִתֶּנֶת בִּירוּשָׁלַיִם תְּמוּרַת הַתָּמִיד. וְכֵן הִיא קְרוּיָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַד מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם״ (דניאל ח:יג), וְאוֹמֵר ״מֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם״ (דניאל יב:יא):
פסוק יב:וְצָבָא. זְמַן, כְּמוֹ ״הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ״ (אִיּוֹב ז:א):
פסוק יב:וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. תּוֹרַת אֱמֶת הִשְׁפִּילָה:
פסוק יג:אֶחָד קָדוֹשׁ. אֶחָד מִן הַמַּלְאָכִים:
פסוק יג:וַיֹּאמֶר. אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ:
פסוק יג:לַפַּלְמוֹנִי. הֲרֵי תֵּיבָה זוֹ כִּשְׁתַּיִם: לִפְלוֹנִי אַלְמוֹנִי. וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל (שמואל א כא:ג): ״כְּסִי וְטָמִיר״, כְּמוֹ ״כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר״ (דברים יז:ח). אַלְמוֹנִי, אַלְמוֹן מִבְּלִי שֵׁם, שֶׁלֹּא פֵּירַשׁ לוֹ מַהוּ וּמַה שְּׁמוֹ:
פסוק יג:לַפַּלְמוֹנִי הַמְדַבֵּר. לַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר וְגוֹזֵר גְּזֵרוֹת, וְצָבָא הַמּוֹעֵד תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפֶשַׁע:
פסוק יג:עַד מָתַי הֶחָזוֹן. הַזֶּה אֲשֶׁר עַל הַתָּמִיד לִהְיוֹת מְסֻלָּק וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם יִהְיֶה נָתוּן תַּחְתָּיו. פֶּשַׁע שֹׁמֵם עֲבוֹדָה זָרָה מֵעוֹבְדֵי כוֹכָבִים שֶׁהִיא כְּאֶבֶן דּוֹמֵם, וְכֵן הִיא קְרוּיָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר עַד מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם, וְאוֹמֵר (דניאל יב:יא) ״מֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם״:
פסוק יג:שׁוֹמֵם. לְשׁוֹן אִלֵּם וּמְשֻׁתָּק, כְּמוֹ ״אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָא״ (דניאל ד:טז), ״וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם״ (יחזקאל ג:טו) כְּמוֹ אִלֵּם:
פסוק יג:תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס. לָתֵת אֶת מְכוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאֶת צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הִפִּיל לָאָרֶץ מִרְמָס לְרַגְלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה ״וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים״ (דניאל ח:י):
פסוק יג:וְקֹדֶשׁ וְצָבָא. וָ״ו יְתֵרָה, וְהַרְבֵּה כָּאֵלֶּה בַּמִּקְרָא: ״נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס״ (תהילים עו:ז), וְאַף בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם יֵשׁ מְדַבְּרִים כֵּן:
פסוק יד:עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. רָאִיתִי פָּתַר בְּשֵׁם רַבֵּינוּ סְעַדְיָה לְדָבָר, וּכְבָר עָבַר וּפָתַר עוֹד: עַד עֶרֶב בֹּקֶר עַד שֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ הָעֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר״ (זכריה יד:ז); וּבְטוּחִים אָנוּ כִּי ״דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם״ (ישעיהו מ:ח), לֹא יוּפַר. וַאֲנִי אוֹמֵר, כִּי הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר הָאָמוּר כָּאן גִּימַטְרִיָּא הוּא, וְיֵשׁ סֶמֶךְ לַדָּבָר מִשְּׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, שֶׁיְּהֵא חֶשְׁבּוֹן זֶה מְכֻוָּן עִם חֶשְׁבּוֹן אַחֵר שֶׁבְּסוֹף הַסֵּפֶר; וְהַשֵּׁנִי, שֶׁאָמַר גַּבְרִיאֵל לְדָנִיֵּאל לְמַטָּה בָּעִנְיָן: ״וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר אֱמֶת הוּא״ (דניאל ח:כו), וְאִם לֹא רֶמֶז הַחֶשְׁבּוֹן הוּא תָּלוּי, לָמָּה חָזַר וְכָפַל אוֹתוֹ לוֹמַר ״אֱמֶת הוּא״. וְהַחוֹזֶה נִצְטַוָּה לִסְתֹּם וְלַחְתֹּם הַדָּבָר (דניאל ט:כד; יב:ד), וְאַף הוּא לֹא נִגְלָה בְּלָשׁוֹן סָתוּם וְחָתוּם. וְאָנוּ נוֹחִיל לְהַבְטָחַת מַלְכֵּנוּ קֵץ אַחַר קֵץ; וּבַעֲבוּר קֵץ הַדּוֹרֵשׁ, נוֹדַע כִּי טָעָה בְּמִדְרָשָׁיו, וְהַבָּא אַחֲרָיו יָתוּר וְיִדְרֹשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. יֵשׁ לִפְתֹּר עֶרֶב וָבֹקֶר בְּגִימַטְרִיָּא: חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע, וְעוֹד אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲרֵי אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע:
פסוק יד:וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ. יְכֻפַּר עֲוֹן יִשְׂרָאֵל, לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת מִדְרְסָן וּמְרַפְּסָן מֵאָז גָּלוּ גָּלוּת רִאשׁוֹנָה לְמִצְרַיִם עַד יִגָּאֲלוּ וְיִוָּשְׁעוּ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים בְּמֶלֶךְ מְשִׁיחֵנוּ. וְחֶשְׁבּוֹן זֶה כָּלֶה לְסוֹף אֶלֶף וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים מִיּוֹם הוּסַר הַתָּמִיד, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַסֵּפֶר ״וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד לָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים״ (דניאל יב:יא) יִהְיֶה וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מְשִׁיחֵנוּ וְיָסִיר שִׁקּוּץ הַשּׁוֹמֵם. וְהַתָּמִיד הוּסַר שֵׁשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַחֻרְבָּן בַּיִת שֵׁנִי וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל, וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הָיָה שֶׁשָּׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה וּבִטֵּל אֶת הַתָּמִיד וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (תענית כו:). וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁכָּתַבְתִּי אֵין בְּיָדִי רְאָיָה מְפֹרֶשֶׁת, אַךְ יֵשׁ רְאָיָה שֶׁשָּׁבוּעַ שָׁלֵם לֹא בָּטַל הַתָּמִיד לִפְנֵי הַחֻרְבָּן, שֶׁכֵּן נִבָּא דָּנִיֵּאל עַל טִיטוּס ״וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה״ (דניאל ט:כז), כְּלוֹמַר: מִקְצָת הַשָּׁבוּעַ שֶׁלִּפְנֵי הַחֻרְבָּן יְבַטְּלוּ הַקָּרְבָּנוֹת; כָּךְ מְפֹרָשׁ לְמַטָּה בָּעִנְיָן (שם). נַחֲזֹר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, כֵּיצַד מְכֻוָּן חֶשְׁבּוֹן עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיּוֹם רֶדֶת יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם לִהְיוֹת כָּלֶה לְסוֹף אֶלֶף וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים לְיוֹם שֶׁהוּסַר הַתָּמִיד: מָאתַיִם וְעֶשֶׂר הָיוּ בְמִצְרַיִם, אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים מִיּוֹם צֵאתָם עַד ״וַיִּבֶן הַבַּיִת״ (מלכים א ו:א); אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר הָיָה הַבַּיִת, וְשִׁבְעִים שָׁנָה גָּלוּת בָּבֶל, וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים בַּיִת שֵׁנִי, תֵּן עֲלֵיהֶם אֶלֶף וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים שֶׁל קֵץ הַיָּמִים, הֲרֵי אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת. צֵא מֵהֶן שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁהוּסַר הַתָּמִיד לִפְנֵי הַחֻרְבָּן, שֶׁלֹּא מָנָה הַכָּתוּב אֶלֶף וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים אֶלָּא לְמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד, הֲרֵי לְךָ חֶשְׁבּוֹן עֶרֶב וָבֹקֶר וְאַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. עוֹד נוֹסָף בַּחֶשְׁבּוֹן ״אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים״ (דניאל יב:יב) אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְתֵרִים עַל אֶלֶף וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים יֵשׁ לוֹמַר עַל חֶשְׁבּוֹן הָרִאשׁוֹן, יֵצֵא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְיַחֲזֹר וְיִתְכַּסֶּה מֵהֶם אוֹתָם אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּלִּיר יִסֵּד בִּיסוֹד שִׁירוֹ (בְּסִלּוּק יוֹצֵר שֶׁל פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ): שְׁבוּעִים שִׁשָּׁה הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם; וְיֵשׁ לוֹמַר: הַשָּׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לְחֶשְׁבּוֹן שָׁבוּעַ לֹא מָנָה. וַאֲנִי מָצָאתִי כָּךְ בְּמִדְרַשׁ רוּת, שֶׁעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְהִתְכַּסּוֹת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים לְאַחַר שֶׁיִּגָּלֶה, וּמֵבִיא רְאָיָה מִן הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ:
פסוק טו:וָאֲבַקְשָׁה בִינָה. הָיִיתִי מִתְאַוֶּה שֶׁיָּבִינוּ לִי מִן הַשָּׁמָיִם:
פסוק טז:בֵּין אוּלָי. בְּתוֹךְ הַנָּהָר:
פסוק טז:וַיִּקְרָא. הָאָדָם:
פסוק טז:וַיֹּאמֶר. לַמַּלְאָךְ אַתָּה גַבְרִיאֵל:
פסוק טז:הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה. פָּרֵשׁ לָזֶה אֶת הֶחָזוֹן׃
פסוק טז:לְהַלָּז. לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כְּמוֹ שֶׁקְּרָאוֹ חֲמוּדוֹת (דניאל ט:כג). כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַלָּז׳ בַּעַל צוּרָה הוּא, וּמִכָּאן לָמְדוּ בָּאַגָּדָה: יִצְחָק נִדְמָה לְאָבִיו בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, שֶׁנִּקְרָא ״הָאִישׁ הַלָּז״ בְּפָרָשַׁת ׳וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק׳ (בראשית כז:א). ״וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר״ (בראשית לט:ו) זֶהוּ הַנּוֹי, הַמָּנוּי בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהָאָב זוֹכֶה לִבְנוֹ (עדויות ב:ט):
פסוק יז:לְעֵת קֵץ. לְיָמִים רַבִּים יִהְיֶה הַחָזוֹן הַזֶּה:
פסוק יח:נִרְדַּמְתִּי. לְשׁוֹן תְּנוּמָה וְשִׁמָּמוֹן:
פסוק יח:עַל עָמְדִי. עַל מַעֲמַד רַגְלִי:
פסוק יט:כִּי לְמוֹעֵד קֵץ. כִּי הוּא לִזְמַן קֵץ יָמִים רַבִּים:
פסוק כ:מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס. שְׁתֵּי קְרָנַיִם שְׁתֵּי אֻמּוֹת מוֹלְכוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (דניאל ח:ג):
פסוק כא:הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן. הוּא אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוּקְדוֹן שֶׁהָרַג אֶת דָּרְיָוֶשׁ בֶּן אֶסְתֵּר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסֵפֶר יוֹסִיפוֹן:
פסוק כב:וְהַנִּשְׁבֶּרֶת. שֶׁרָאִיתָ שֶׁנִּשְׁבְּרָה:
פסוק כב:וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִפּוּר הַחֲלוֹם לְמַעְלָה: אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, אֲשֶׁר יַעֲמֹדְנָה מֵאוֹתוֹ גּוֹי שֶׁחָלַק אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוּקְדָּן מַלְכוּתוֹ בְּמוֹתוֹ לְאַרְבַּע יְלָדִים. וְיוֹסֵף קְרָאָם בְּסִפְרוֹ אַרְבַּע רָאשֵׁי נָמֵר, וְלֹא בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָיוּ:
פסוק כב:וְלֹא בְכֹחוֹ. וְלֹא יִהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים כְּכֹחַ הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן, כִּי חֲלָשִׁים מִמֶּנּוּ יִהְיוּ:
פסוק כג:וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם כְּהָתֵם הַפּוֹשְׁעִים. כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן שֶׁיִּתַּמּוּ רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי:
פסוק כג:יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז פָּנִים. הוּא טִיטוּס:
פסוק כד:וְעָצַם כֹּחוֹ. וְלֹא בִּגְבוּרָה כִּי אִם בַּחֲלַקְלַקּוֹת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסוֹף הַסֵּפֶר (דניאל יא:כא):
פסוק כד:וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית. וּבְהַפְלֵא וָפֶלֶא יַשְׁחִית עוֹבְדֵי כוֹכָבִים:
פסוק כד:וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה. חֶפְצוֹ:
פסוק כד:וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים. הִשְׁחִית אֻמּוֹת רַבּוֹת:
פסוק כד:וְעִם קְדוֹשִׁים. יִשְׂרָאֵל הַמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה:
פסוק כה:וְעַל שִׂכְלוֹ וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ. וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא מַשְׂכִּיל בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה וְיַצְלִיחַ, יַחֲזִיק בַּמִּרְמָה שֶׁבְּיָדוֹ:
פסוק כה:וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל. יִתְגָּאֶה:
פסוק כה:וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים. בְּמִרְמָה וּבַחֲלַקְלַקּוֹת יַשְׁחִית רַבִּים הַיּוֹשְׁבִים אִתּוֹ בִּבְרִית וְשָׁלוֹם:
פסוק כה:וְעַל שַׂר שָׂרִים יַעֲמֹד. כְּלַפֵּי מַעְלָה יַטִּיחַ דְּבָרִים. זֶהוּ פֵּרוּשׁ הַחֲלוֹם הַכָּתוּב לְמַעְלָה (״וְעַד שַׂר הַצָּבָא הִגְדִּיל״):
פסוק כה:וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר. וּבְאֵין כֹּחַ יִשָּׁבֵר עַל יְדֵי יַתּוּשׁ חַלָּשׁ שֶׁבַּבְּרִיּוֹת שֶׁנִּכְנַס בְּחוֹטְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין (גיטין נו:):
פסוק כו:וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר. אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְךָ בַּחֲלוֹם הָעֶלְיוֹן אֱמֶת הוּא:
פסוק כו:וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן. אַל תְּפָרְשֵׁהוּ וְסָתְמֵהוּ בְּלִבְּךָ, כִּי לְיָמִים רַבִּים יָבֹא:
פסוק כז:נִהְיֵיתִי. לְשׁוֹן הֹוֶה וְשֶׁבֶר, כְּלוֹמַר: נִצְטַעַרְתִּי עַל הַפּוּרְעָנוּת הַזֶּה וְנִדְכֵּיתִי:
פסוק כז:אֶת מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ. שֶׁהָיִיתִי מְמֻנֶּה עַל פְּקֻדַּת עֲבוֹדַת מֶמְשֶׁלֶת מַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר, שֶׁמִּנָּהוּ נְבוּכַדְנֶצַּר אָבִיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר ״וְהַשְׁלְטֵיהּ עַל כָּל מְדִינַת בָּבֶל״ (דניאל ב:מח):
פסוק כז:וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה. וָאֶתְבַּהֵל עַל הֶחָזוֹן:
פסוק כז:וְאֵין מֵבִין. שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹמֵם, כִּי הָיִיתִי לִפְנֵי הַשָּׂרִים מִתְחַזֵּק:
