פסוק א:וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. סֵדֶר סֵפֶר זֶה סָדוּר וּמָשׁוּךְ אַחַר סֵפֶר דָּנִיֵּאל כַּמְפֹרָשׁ בְּבָבָא בַּתְרָא (בבא בתרא טו.), וְהַמִּלָּה מוּסֶבֶת מִזֶּה לָזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָנִיֵּאל בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ ״אֲנִי דָנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה׳ אֶל יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם שִׁבְעִים שָׁנָה״ (דניאל ט:ב), וְכֵן הוֹלֶכֶת וּמְסַפֶּרֶת כָּל הַפָּרָשָׁה בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת וּזְמַן גָּלוּת בָּבֶל וְאֶת וִדּוּיוֹ אֲשֶׁר הִתְוַדָּה עַל חַטַּאת יִשְׂרָאֵל. וּתְחִלַּת סֵדֶר סֵפֶר זֶה כָּךְ הוּא, שֶׁלְּאַחַר שֶׁנֶּהֱרַג בֵּלְשַׁצַּר מָלַךְ דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא וְגוֹמֵר״ (דניאל ו:א), וּלְאַחַר מִיתַת דָּרְיָוֶשׁ מָלַךְ כּוֹרֶשׁ זֶה מֶלֶךְ פָּרַס, וּבִשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ הֻשְׁלְמוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לִפְקִידַת גָּלוּת בָּבֶל מִיּוֹם שֶׁגָּלָה יְהוֹיָקִים שֶׁנֶּאֱמַר ״לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וְגוֹ׳״ (ירמיהו כט:י), שֶׁחָזְרוּ יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּת בָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה בִּשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ יָסְדוּ יִשְׂרָאֵל יְסוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְצָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין הִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְצִוָּה לְבַטֵּל הַמְּלָאכָה, שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עוֹד בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּטֵלִים שֶׁלֹּא בָנוּ הַבַּיִת כָּל מַלְכוּת כּוֹרֶשׁ וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁמָּלַךְ אַחֲרָיו עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, שֶׁהוּא דָּרְיָוֶשׁ בֶּן אֶסְתֵּר, וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּתוֹ הִתְחִילוּ לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַד אֲשֶׁר הֻשְׁלַם הַבִּנְיָן, וּמִשְּׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ פָּרַס שֶׁנִּבְנָה הַבַּיִת בְּיָמָיו הָיוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ׳״ (דניאל ט:ב), וְעַכְשָׁיו בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הֻשְׁלְמוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם חֻרְבַּן הַבַּיִת שֶׁגָּלָה צִדְקִיָּהוּ. וּמִגָּלוּת יְהוֹיָקִים עַד גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת הָיוּ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְעַכְשָׁיו בִּשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס הֻשְׁלְמוּ שִׁבְעִים שָׁנָה מִגָּלוּת יְהוֹיָקִים שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, וּבְכָךְ נִתְקַיֵּם הַמִּקְרָא שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וְגוֹמֵר״ (ירמיהו כט:י), וְזוֹ הִיא הַפְּקִידָה שֶׁחָזְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָם וּבָנוּ יְסוֹד בִּנְיַן הַבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִגְמַר עַכְשָׁיו. נִמְצָא שֶׁהָיָה חֲמִשִּׁים וּשְׁתַיִם שָׁנָה מִגָּלוּת צִדְקִיָּהוּ שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת עַד שָׁנָה אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְאַחַר שָׁנָה אַחַת לְכוֹרֶשׁ שֶׁהִיא שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, הֻשְׁלְמוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם מִגָּלוּת צִדְקִיָּהוּ שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת עַד שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ שֶׁהִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת הַבִּנְיָן וּגְמָרוּהוּ. וְכֵן מוֹכִיחַ בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק כט) וּבִמְסֶכֶת מְגִלָּה (מגילה יא:) וּבְסֵפֶר זֶה כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּי:
פסוק א:לִכְלוֹת דְּבַר ה׳ מִפִּי יִרְמְיָה. לִזְמַן אֲשֶׁר הֻשְׁלַם דְּבָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר דִּבֵּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כט:י): ״כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל וְגוֹ׳״:
פסוק א:הֵעִיר ה׳ אֶת רוּחַ. רָצוֹן:
פסוק א:קוֹל. כָּרוֹז הִכְרִיז בְּכָל מַלְכוּתוֹ:
פסוק א:וְגַם בְּמִכְתָּב. וְאַף מִכְתָּבוֹ שָׁלַח בְּכָל מַלְכוּתוֹ עַל דָּבָר זֶה:
פסוק א:לֵאמֹר. וְכֹה אָמַר לָהֶם בְּהַכְרֵז הַכָּרוֹז אֲשֶׁר הִכְרִיז וּבְאִגֶּרֶת מִכְתָּבוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח בְּכָל מַלְכוּתוֹ:
פסוק ב:כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְגוֹ׳ נָתַן לִי. שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ וְשַׁלִּיט עַל כָּל הַמַּמְלָכוֹת:
פסוק ב:וְהוּא פָקַד עָלַי. צִוָּה עָלַי עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא לִבְנוֹת לוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה (ישעיה מד:כח): ״הָאוֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִים וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד״ (ישעיה מה:א), ״כֹּה אָמַר ה׳ לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ וְגוֹמֵר״. וּכְבָר נֶאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה:
פסוק ב:בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. אֲשֶׁר בִּמְדִינַת יְהוּדָה:
פסוק ג:מִי בָכֶם. כָּךְ הָיָה מַכְרִיז וְכוֹתֵב לְכָל הַמַּמְלָכוֹת: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְהִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֶזְרוֹ, וְיַעֲלֶה לִבְנוֹת בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם:
פסוק ד:וְכָל הַנִּשְׁאָר. וְכָל יְהוּדִי הַנִּשְׁאָר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲלוֹת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן:
פסוק ד:יְנַשְּׂאוּהוּ. מְצַוֶּה אֲנִי לְאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ שֶׁיַּעֲנִיקוּהוּ וִינַשְּׂאוּהוּ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּרְכוּשׁ וּבְהֵמוֹת לְמַעַן יוּכַל לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם עִם הַנְּדָבָה אֲשֶׁר יִתְנַדְּבוּ אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ לְבִנְיַן הַבַּיִת, שֶׁאַף הָאֻמּוֹת יֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר הָיוּ מִתְנַדְּבִים נְדָבָה לְבִנְיַן הַבַּיִת:
פסוק ד:לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. מִן ״כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ״ עַד כָּאן הַכְרָזַת הַכָּרוֹז וּשְׁלִיחוּת אִגֶּרֶת הַמִּכְתָּב:
פסוק ה:לִיהוּדָה וּבִנְיָמִין. אוֹתָן רָאשֵׁי הָאָבוֹת אֲשֶׁר לַשְּׁבָטִים הַלָּלוּ שֶׁל יְהוּדָה וּבִנְיָמִין:
פסוק ה:לְכָל הָעִיר. עִם כָּל אוֹתָם שֶׁהֵעִיר ה׳ רוּחוֹ לַעֲלוֹת וְלִבְנוֹת הַבַּיִת, עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם לִבְנוֹת הַבַּיִת:
פסוק ו:וְכָל סְבִיבוֹתֵיהֶם. וְכָל הָעַמִּים שֶׁהָיוּ שְׁכֵנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל סִיְּעוּ וְהֶחֱזִיקוּ יְדֵי הַיְּהוּדִים בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּמַתָּנוֹת הַלָּלוּ לְמַעַן יוּכְלוּ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם:
פסוק ו:לְבַד עַל כָּל הִתְנַדֵּב. כָּל זֹאת הָיוּ עוֹשִׂים שְׁכֵינֵי הַיְּהוּדִים לְבַד מַה שֶּׁהֵם מִתְנַדְּבִים בְּעַצְמָם לְבִנְיַן הַבַּיִת:
פסוק ז:וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. אֲשֶׁר נְתָנָם נְבוּכַדְנֶצַּר בְּבֵית עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלּוֹ:
פסוק ח:עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר. כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל גִּזְבָּר אֲשֶׁר לְכוֹרֶשׁ, וְצִוָּהוּ כּוֹרֶשׁ לְהוֹצִיאָם:
פסוק ח:וַיִּסְפְּרֵם. הַגִּזְבָּר הַזֶּה מָנָה אוֹתָם וּמְסָרָם לְשֵׁשְׁבַּצַּר לְמַעַן יִשָּׂאֵם וְיוֹלִיכֵם לִירוּשָׁלַיִם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הוּא שֵׁשְׁבַּצַּר הוּא דָנִיֵּאל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֵׁשְׁבַּצַּר? שֶׁעָמַד בְּשֵׁשׁ צָרוֹת:
פסוק ח:הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה. הוּא הַנָּשִׂיא אֲשֶׁר לְשֵׁבֶט יְהוּדָה:
פסוק ט:מִסְפָּרָם שֶׁל כְּלֵי בֵּית ה׳:
פסוק ט:אֲגַרְטְלֵי. מִינֵי כֵלִים הֵם:
פסוק ט:מַחֲלָפִים. הֵם סַכִּינִים, וְהוּא לְשׁוֹן בֵּית הַחֲלָפוֹת, שֶׁעַל כֵּן שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין בָּהּ הַסַּכִּינִין הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית הַחֲלָפוֹת:
פסוק י:כְּפוֹרֵי. מִזְרָקִים, וְנִקְרְאוּ כְּפוֹרֵי מִלְּשׁוֹן קִנּוּחַ כְּמוֹ דְּכָפַר יְדֵיהּ בִּגְלִימָא דְּחַבְרֵיהּ (בבא מציעא כד:), עַל שֵׁם שֶׁהַמְקַבֵּל דָּם בַּמִּזְרָק הָיָה מְקַנֵּחַ נִצּוֹצוֹת הַדָּם שֶׁנִּתְּזוּ עַל יָדוֹ בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק:
פסוק י:מִשְׁנִים. שְׁנַיִם כֵּלִים אֲחֵרִים שֶׁל מִין אַחֵר:
פסוק יא:כָּל כֵּלִים. עַתָּה כּוֹלֵל חֶשְׁבּוֹן הַמְּנוּיִין וְשֶׁאֵינָן מְנוּיִין כֻּלָּן בְּמִנְיָן אֶחָד, אֲבָל הַחֲשׁוּבִין הוּא מוֹנֶה:
פסוק יא:הֵעָלוֹת. לְשׁוֹן (יִפָּעֵל):
