פסוק א:וַיִּגַּע. כְּמוֹ וְהִגִּיעַ:
פסוק א:הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. הוּא חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ בֶּעָרִים מַה עָשׂוּ וַיֵּאָסְפוּ כֻלָּם כְּאֶחָד לִירוּשָׁלִָם:
פסוק ג:וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנוֹתָיו. כְּדֵי לְהַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּנוֹת, שֶׁהֲרֵי הָיוּ יְרֵאִים מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת שֶׁלֹּא יְקַנְתְּרוּם וְשֶׁלֹּא יַלְשִׁינוּם לַמֶּלֶךְ. וּבָנוּ הַמִּזְבֵּחַ לַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלוֹת לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וְיָבִינוּ הָעַמִּים בַּדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂהוּ עַל פִּי הַמֶּלֶךְ וְעַל כֵּן יִמָּנְעוּ מִלְּקַנְתְּרָם לְבִנְיַן הַבַּיִת:
פסוק ג:לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב. תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם (במדבר כח:ד):
פסוק ד:וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר. קָרְבְּנוֹת הֶחָג בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם:
פסוק ה:וְאַחֲרֵי כֵן. וּלְאַחַר הַסֻּכּוֹת הָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב:
פסוק ה:וְלֶחֳדָשִׁים. וּלְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים הָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים:
פסוק ה:וּלְכָל מוֹעֲדֵי ה׳. וְלִשְׁאָר מוֹעֲדוֹת קָרְבְּנֵיהֶם:
פסוק ה:וּלְכָל מִתְנַדֵּב. וּלְכָל אוֹתָם הַמִּתְנַדְּבִים נִדְבוֹתֵיהֶם הָיוּ מְקַבְּלִים הַכֹּהֲנִים אוֹתָם לְהַקְרִיבָם, וּמִיּוֹם אֶחָד בְּתִשְׁרֵי הִתְחִילוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וַעֲדַיִן לֹא נִבְנָה יְסוֹד הַבַּיִת:
פסוק ז:לַצִּידוֹנִים וְלַצּוֹרִים. בְּנֵי צוֹר וְצִידוֹן שֶׁהָיוּ אוּמָּנִים לִבְנוֹת הַבַּיִת (מלכים א ה:טו-לב):
פסוק ז:אֶל יָם יָפוֹא. דֶּרֶךְ הַיָּם הָיוּ מְבִיאִים אוֹתָם:
פסוק ז:כְּרִשְׁיוֹן. כַּאֲשֶׁר הָיָה רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת הַבַּיִת, כְּרִשְׁיוֹן לְשׁוֹן רְשׁוּת מִגִּזְרַת רָשָׁה שֶׁהֲרֵי מִן אָבָה יֹאמַר אֶבְיוֹן (דברים טו:ד) וּמִן צָבָה יֹאמַר צִבְיוֹן וּמִן חָזָה חִזָּיוֹן (ישעיהו כב:א) וּמִן רָעָה רַעְיוֹן (קהלת א:יז) מִן חָבָה חֶבְיוֹן (חבקוק ג:ד) וּמִן רָשָׁה יֹאמַר רְשׁוּת כְּמוֹ מִן עָנָה עֱנוּת (תהלים כב:כה) וּמִן שָׁבָה שְׁבוּת (יחזקאל כט:יד) וּמִן רָאָה רְאוּת (קהלת ה:י) וּמִן זָנָה זְנוּת (הושע ד:יא) נִמְצְאוּ רְשׁוּת וְרִשְׁיוֹן בָּאִין וְיוֹצְאִין מִגִּזְרָה אַחַת לְפִי שַׁעַר הַדִּקְדּוּק וְלָשׁוֹן אֶחָד הֵם, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ (תהלים כא:ג) וְלֹא דִקְדֵּק בְּגִזְרָתוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן שְׁנֵי פָנִים הַלָּלוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה בְּמַשְׁמָעוּתָם:
פסוק ח:בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. הוּא חֹדֶשׁ אִיָּר:
פסוק ח:מֵהַשְּׁבִי. כָּל אוֹתָן שֶׁבָּאוּ מֵהַשִּׁבְיָה לִירוּשָׁלַיִם:
פסוק ח:וַיַּעֲמִידוּ. הֶעֱמִידוּ הַלְוִיִּם הַמְשׁוֹרְרִים לְנַצֵּחַ וְלוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַבּוֹנִים בִּשְׁעַת בִּנְיַן יְסוֹד הַבַּיִת:
פסוק ח:לְנַצֵּחַ. שְׁנֵי נִצּוּחוֹת הַלָּלוּ הֵם נִצּוּחֵי שִׁירָה, כְּמוֹ ״לַמְנַצֵּחַ (בִּנְגִינוֹת) מִזְמוֹר לְדָוִד״ (תהילים ד:א):
פסוק ט:וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ. עָמְדוּ וְאָמְרוּ שִׁירָה בְּיַחַד סָבִיב עוֹשֵׂי מְלָאכַת יְסוֹד הַבַּיִת:
פסוק י:וְיִסְּדוּ. מִשְׁקָל חָזָק מִן יְסוֹד כְּמוֹ ״וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם״ (יחזקאל כה:ד), כֵּן וְיִשְּׁבוּ מִן יָשַׁב, וְיִסְּדוּ מִן יָסַד, וּמַשְׁמָעוּתָן וְיִסְּדוּ וַיִּשְׁבוּ, בְּמִשְׁקָל חָזָק בִּשְׁתֵּי יוֹדִי״ן אַחַת פְּעֻלָּה וְאַחַת שֶׁל יְסוֹד וּפִתְרוֹנָן הָיוּ מְיַסְּדִים מְיַשְּׁבִים:
פסוק י:וְיִסְּדוּ הַבּוֹנִים. וְהַבּוֹנִים מְיַסְּדִים אֶת יְסוֹד הֵיכַל ה׳, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁירָתָם וְהֶעֱמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי כָבוֹד וַחֲצוֹצְרוֹת בִּידֵיהֶם לִתְקֹעַ בָּהֶם:
פסוק י:וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף. הָיוּ מְשׁוֹרְרִים:
פסוק י:בַּמְצִלְתַּיִם. כְּמוֹ (תהלים קנ:ה) ״צִלְצְלֵי שָׁמַע״. כְּלֵי שִׁיר הֵם:
פסוק י:עַל יְדֵי דָוִד. שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים וּמְשׁוֹרְרִים שִׁירוֹת וְהוֹדָיוֹת שֶׁל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
פסוק יא:וַיַּעֲנוּ. לְשׁוֹן עֲנִיַּת זֶמֶר, כְּמוֹ ״וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם״ (שמות טו:כא):
פסוק יא:וּבְהוֹדוֹת. וּבְהוֹדָיוֹת:
פסוק יא:כִּי טוֹב. לְהוֹדוֹת לַה׳:
פסוק יא:וְכָל הָעָם. שְׁאָר עַם יִשְׂרָאֵל:
פסוק יא:עַל הוּסַד. כָּל הַשְּׂמָחוֹת הַלָּלוּ הָיוּ עוֹשִׂים עַל בִּנְיַן הַיְּסוֹד אֲשֶׁר הוּסַד בְּבֵית ה׳:
פסוק יב:בְּיָסְדוֹ. בִּיסוֹד שֶׁלּוֹ מִן שֵׁם דָּבָר שֶׁל יוֹסַד, וּמִן יָסַד יֹאמַר בְּיָסְדוֹ, כְּמוֹ מִן חֹדֶשׁ ״בְּחָדְשׁוֹ״, מִן קֹדֶשׁ ״בְּקָדְשׁוֹ״:
פסוק יב:זֶה הַבַּיִת. כְּשֶׁהָיוּ רוֹאִין בִּנְיַן בַּיִת זֶה הָיוּ בוֹכִין, מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ זוֹכְרִים אוֹתוֹ בִּנְיָן גָּדוֹל שֶׁל בַּיִת רִאשׁוֹן:
פסוק יב:וְרַבִּים. אֲשֶׁר לֹא רָאוּ בִּנְיַן בַּיִת רִאשׁוֹן הָיוּ שְׂמֵחִין וּמְרִיעִין בְּשִׂמְחָה בְּקוֹל גָּדוֹל מֵרֹב שִׂמְחָתָן שֶׁיָּצְאוּ מִגָּלוּתָן:
פסוק יג:וְאֵין הָעָם מַכִּירִים. אוֹתָן הַשּׁוֹמְעִים לֹא הָיוּ מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעָה שֶׁל שִׂמְחָה מִפְּנֵי קוֹל בְּכִי הָעָם, שֶׁהֲרֵי הָעָם הַשְּׂמֵחִים הָיוּ מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְקוֹל הַבְּכִי נִשְׁמַע יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד לְמֵרָחוֹק: