פסוק א:לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא. הוּא דָּרְיָוֶשׁ (עזרא ד:ה), וְעַל שֵׁם הַמַּלְכוּת נִקְרָא כָּךְ:
פסוק א:יַיִן לְפָנָיו. הֵבִיאוּ יַיִן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בֶּחָצֵר:
פסוק א:וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן. וְאָנֹכִי נָשָׂאתִי אֶת כּוֹס הַיַּיִן וּנְתַתִּיהָ לַמֶּלֶךְ. וְכָךְ הוּא הַמִּנְהָג, שֶׁהַמֵּבִיא יַיִן בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ, אֲבָל שַׂר הַמַּשְׁקִים מְקַבֵּל כּוֹס הַיַּיִן מִיַּד הַמֵּבִיא וְהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ:
פסוק א:לֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו. וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי רָגִיל לִהְיוֹת רַע לְפָנָיו בְּרוֹעַ פָּנִים, כִּי אִם שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וְעַתָּה הָיִיתִי זוֹעֵף בְּרוֹעַ פָּנִים:
פסוק ב:וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה. וַהֲרֵי אֵין אַתָּה חוֹלֶה:
פסוק ב:אֵין זֶה. אֵין הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כִּי אִם רֹעַ לֵב, שֶׁיֵּשׁ בִּלְבָבְךָ עָלַי לַהֲמִיתֵנִי בְּסַם הַמָּוֶת בִּשְׁתִיַּת כּוֹס זֶה:
פסוק ב:וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹד. וְנִתְיָרֵאתִי מְאֹד עַל כָּךְ, שֶׁלֹּא יַעֲלִיל עָלַי הַמֶּלֶךְ עֲלִילָה:
פסוק ג:מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנָי. מַדּוּעַ לֹא יִהְיוּ פָנַי רָעִים:
פסוק ג:אֲשֶׁר הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא בֵּית קִבְרוֹת אֲבוֹתַי, חֲרֵבָה:
פסוק ד:עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ. אֵי זֶה דָּבָר תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי וְאֶעֱשֶׂה לְךָ:
פסוק ד:וָאֶתְפַּלֵּל. וְאָמַרְתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּתְפִלָּתִי: כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁתְּמַלֵּא שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי:
פסוק ה:אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי. שֶׁתִּתֵּן לִי רְשׁוּת לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְלִבְנוֹתָהּ:
פסוק ו:וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ. בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֵלַי הַמֶּלֶךְ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ:
פסוק ו:וְהַשֵּׁגַל. אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ה:ב) ״שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ״. שֶׁכֵּן נוֹהֵג הַמִּקְרָא לִכְתֹּב הַמַּלְכָּה אֵצֶל הַפִּלֶגֶשׁ ״נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו״ (דברי הימים ב יא:כא), כְּמוֹ ״מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים״ (שיר השירים ו:ט):
פסוק ו:עַד מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ. מָתַי תִּרְצֶה שֶׁיְּהֵא מַהֲלָכְךָ וּמַסָּעֲךָ?:
פסוק ו:וּמָתַי תָּשׁוּב. וּמָתַי דַּעְתְּךָ לַחֲזוֹר?:
פסוק ו:יִשְׁלָחֵנִי. נָתַן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת:
פסוק ו:וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן. נָתַתִּי לוֹ זְמָן לַחֲזוֹר:
פסוק ז:אִגְּרוֹת יִתְּנוּ לִי. סוֹפְרֶיךָ עַל רְשׁוּתְךָ וְדַעְתְּךָ, חֲתוּמוֹת בְּחוֹתָמְךָ, עַל פַּחֲוַת עֵבֶר הַנָּהָר שֶׁל צַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
פסוק ז:אֲשֶׁר יַעֲבִירוּנִי. וִיתַיְּרוּנִי לְשָׁלוֹם:
פסוק ז:עַד אֲשֶׁר אָבוֹא. לִירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּמְדִינַת יְהוּדָה:
פסוק ח:וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף. וְתִשְׁלַח כְּתַב אִגֶּרֶת אֶל אָסָף:
פסוק ח:שׁוֹמֵר הַפַּרְדֵּס. מְמֻנֶּה הָיָה עַל הַיְּעָרִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ:
פסוק ח:לְקָרוֹת. מִשְׁקַל חָזָק לַעֲשׂוֹת תִּקְרוֹת וְקוֹרוֹת לְשַׁעֲרֵי בִּירוֹת הַר הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּ בְּבִנְיָנוֹ, אֲבָל שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת הַר הַבַּיִת וְחוֹמַת הֶחָצֵר אֲשֶׁר סָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בָּנוּ עֲדַיִן:
פסוק ח:וּלְחוֹמַת הָעִיר. וְלַעֲשׂוֹת קוֹרוֹת לְחוֹמַת הָעִיר:
פסוק ח:וְלַבַּיִת אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלָיו. וְלַעֲשׂוֹת בַּיִת אֲשֶׁר אֵשֵׁב בּוֹ לְצָרְכִּי:
פסוק ח:וַיִּתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ. אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מִמֶּנּוּ:
פסוק ח:כְּיַד. כְּפִי יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיְתָה טוֹבָה עָלַי לְהַצְלִיחֵנִי:
פסוק ט:וָאֶתְּנָה לָהֶם אֶת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ. לְמַעַן יְתַיְּרוּנִי לְשָׁלוֹם:
פסוק ט:שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ עִמִּי לִכְבוֹדִי, לְמַעַן אֵלֵךְ לְשָׁלוֹם:
פסוק י:וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט וְגוֹ׳. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ שֶׁבָּאתִי לְבַקֵּשׁ טוֹבָה עַל יִשְׂרָאֵל וְלִבְנוֹת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וַיֵּרַע בְּעֵינֵיהֶם, כִּי הָיוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין (עזרא ד:א):
פסוק יא:וָאֱהִי שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה. הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם יָמִים שְׁלֹשָׁה וּלְסוֹף שְׁלֹשֶׁת יָמִים קַמְתִּי בַלַּיְלָה אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַטִּים עִמִּי וְלֹא הִגַּדְתִּי לְשׁוּם אָדָם אֶת אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבִּי:
פסוק יב:וּבְהֵמָה אֵין עִמִּי. כִּי כָל הָאֲנָשִׁים מוּעָטִים אֲשֶׁר עִמִּי הָלְכוּ בְרַגְלֵיהֶם, אֲבָל אֲנִי לְבַדִּי הָיִיתִי רוֹכֵב עַל בְּהֵמָה; שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לִרְכֹּב עַל סוּסֵיהֶם, לְמַעַן יִהְיוּ יוֹצְאִים מִן הָעִיר בְּצִנְעָא, בְּלֹא יְדִיעַת אָדָם. וְהֵם הָלְכוּ לִשְׁבֹּר וּלְהַפִּיל חוֹמוֹת הָעִיר בַּלַּיְלָה, וּלְהַרְבּוֹת פִּרְצוֹתֶיהָ, לְמַעַן יִהְיוּ בְּנֵי הָעִיר לְמָחָר לְהוּטִים וּמַסְכִּימִים בְּעֵצָה אַחַת עִם נְחֶמְיָה לִבְנוֹת חוֹמוֹת הָעִיר, וְכֵן מוֹכִיחַ הַמַּעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַפָּרָשָׁה:
פסוק יג:וָאֵצְאָה בְשַׁעַר הַגַּיְא. יָצָאתִי בְּאוֹתוֹ שַׁעַר בַּלַּיְלָה עִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמִּי לְצַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל עֵין הַתַּנִּין וּלְאוֹתוֹ שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת שֶׁבְּחוֹמוֹת הָעִיר. וְהָיִיתִי פּוֹרֵץ בַּחוֹמָה, וְהַחוֹמָה הָיְתָה נוֹחָה לְהַפִּילָהּ וְלִפְרֹץ בָּהּ לְפִי שֶׁהָיְתָה שְׂרוּפָה בָאֵשׁ:
פסוק יג:אֲשֶׁר הֵם פְּרוּצִים. שֶׁהֵם אוֹתָם מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ פְּרוּצִים וְהֵם פָּרְצוּ בָּהֶם יוֹתֵר:
פסוק יד:וָאֶעֱבֹר אֶל שַׁעַר הָעָיִן. וְרָצִיתִי לַעֲבֹר אֶל אוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁבְּחוֹמַת הָעִיר וּבְאוֹתָן פְּרָצוֹת, וְאֵין מָקוֹם בְּאוֹתָן פְּרָצוֹת לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם רוֹכֵב עַל הַבְּהֵמוֹת, שֶׁהָיוּ פְּרָצוֹת קְטַנּוֹת:
פסוק טו:וָאֱהִי עוֹלֶה. וְהָיִיתִי עוֹלֶה מִצַּד אֶחָד בַּלַּיְלָה, וְהָיִיתִי שׁוֹבֵר בַּחוֹמָה עִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמִּי:
פסוק טו:וָאָשׁוּב וָאָבוֹא. וְכַאֲשֶׁר חָזַרְתִּי בָּאתִי דֶּרֶךְ שַׁעַר הַגַּיְא:
פסוק טז:וְהַסְּגָנִים. אֲשֶׁר בָּעִיר, לֹא הָיוּ יוֹדְעִין לְהֵיכָן הָלַכְתִּי וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי׃
פסוק טז:עַד כֵּן. עַד עַתָּה:
פסוק יז:וָאוֹמַר אֲלֵיהֶם. לְמָחָר אָמַרְתִּי לָהֶם:
פסוק יז:וְלֹא נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּה. שֶׁלֹּא יִהְיוּ צָרֵינוּ בּוֹזְזִים וְשׁוֹלְלִים אוֹתָנוּ:
פסוק יח:אֶת יַד אֱלֹהַי. אֲשֶׁר נָתַן לִי חֵן וְהַצְלָחָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
פסוק יח:לַטּוֹבָה. הַכֹּל נִתְכַּוְּנוּ לְטוֹבָה, לִבְנוֹת חוֹמַת הָעִיר וּמִגְדָּלֶיהָ:
פסוק יט:וַיַּלְעִיגוּ. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַצָּרִים שְׁמוּעַת בִּנְיַן חוֹמַת הָעִיר, הָיוּ מַלְעִיגִים עָלֵינוּ:
פסוק יט:הֲעַל הַמֶּלֶךְ. אִם עַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מוֹרְדִים לִבְנוֹת חוֹמַת הָעִיר כְּדֵי לִמְרוֹד בּוֹ:
פסוק כ:וְלָכֶם אֵין חֵלֶק. מַה לָּכֶם בְּבִנְיַן חוֹמַת הָעִיר הַזֹּאת כִּי אֵין לָכֶם חֵלֶק בָּהּ:
