פסוק א:שַׁעַר הַצֹּאן. כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל שַׁעַר:
פסוק א:הֵמָּה קִדְּשׁוּהוּ. לְאוֹתוֹ שַׁעַר בִּקְדֻשַּׁת הָעִיר:
פסוק א:דַּלְתוֹתָיו. שֶׁל שַׁעַר:
פסוק א:וְעַד מִגְדַּל הַמֵּאָה. כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל מִגְדָּל:
פסוק ב:וְעַל יָדוֹ. אֵצֶל יָדוֹ, בְּסָמוּךְ לוֹ שֶׁל כָּל בּוֹנֶה וּבוֹנֶה שֶׁבָּנוּ אוֹתוֹ בְּבִנְיָן שֶׁל שַׁעַר הַצֹּאן:
פסוק ב:בָּנוּ אַנְשֵׁי יְרֵחוֹ. שֶׁכָּךְ הָיוּ מִנְהָגָם: הַלָּלוּ הָיוּ בּוֹנִים כָּאן בְּחוֹמַת הָעִיר עַד תַּשְׁלוּם בִּנְיָנָהּ הַמּוּטָל עֲלֵיהֶם, וְהָאֲחֵרִים הָיוּ בּוֹנִים סָמוּךְ לַבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן, וְכָךְ הָיָה מִנְהָגָם בָּזֶה אַחַר זֶה עַד שֶׁנִּבְנֵית כָּל הַחוֹמָה:
פסוק ב:וְעַל. כְּמוֹ (במדבר ב:כ) ״וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה״, בְּסָמוּךְ, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: סָמוּךְ לְבִנְיָן יָדוֹ. וְהַמִּקְרָא לֹא דִקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ, פְּעָמִים שֶׁהוּא אוֹמֵר: עַל יָדוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהוּא אוֹמֵר: עָלָיו, וְאַחֲרָיו הֶחֱזִיק:
פסוק ג:וְאֶת שַׁעַר הַדָּגִים. כָּךְ שֵׁם הַשַּׁעַר:
פסוק ג:הֵמָּה קֵרוּהוּ. נָתְנוּ הַקּוֹרוֹת וְתִקְרוֹת עַל הַשַּׁעַר:
פסוק ג:קֵרוּהוּ. מִשְׁקָל חָזָק, כְּמוֹ מִן קָרָה, דּוּגְמַת ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״ (תהילים קד:ג). וְקוּ״ף שֶׁל קֵרוּהוּ אֵינָהּ נְהוּגָה לִינָּקֵד בְּחִירִ״ק בְּעִנְיָן זֶה מִפְּנֵי רֵי״שׁ שֶׁל אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ ״בֵּרַךְ״ (תהילים י:ג), ״חֵרֵף עֹשֵׂהוּ״ (משלי יז:ה), ״וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם״ (בראשית יז:טז), ״וְזֵרִיתִים בָּאֲרָצוֹת״ (יחזקאל כט:יב):
פסוק ג:מַנְעוּלָיו. מַסְגְּרָיו שֶׁשְׁוִירְלָ״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:הֶחֱזִיק. לִבְנוֹת הַבִּנְיָן:
פסוק ה:הַתְּקוֹעִים. כָּךְ הָיוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם מְקוֹמָם שֶׁהָיָה תְּקוֹעַ:
פסוק ה:אַדִּירֵיהֶם. עֲשִׁירִים שֶׁל תְּקוֹעַ:
פסוק ה:לֹא הֵבִיאוּ צַוָּרָם. לֹא סִיְּעוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִבְנוֹת חוֹמַת הָעִיר:
פסוק ו:וְאֶת שַׁעַר הַיְשָׁנָה. כָּךְ שְׁמָהּ:
פסוק ז:לְכִסֵּא פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר. כִּסֵּא אֶחָד בָּנָה כְּדֵי לֵישֵׁב בּוֹ אוֹתוֹ פַּחַת שֶׁל עֵבֶר הַנָּהָר:
פסוק ח:צוֹרְפִים. אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה הָיְתָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם אוּמָּנוּתָם:
פסוק ח:וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלִַם. מִלְּאוּהָ עָפָר עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה, כְּדֵי לְהַחֲזִיקָהּ:
פסוק ט:שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ יְרוּשָׁלִָם. שַׂר הָיָה עַל חֲצִי הָעָם שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, פֶּלֶךְ לְשׁוֹן דֻּכָּסוּת וּמַלְכוּת:
פסוק י:וְנֶגֶד בֵּיתוֹ. נָפַל חֶלְקוֹ לִבְנוֹת שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ סָמוּךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל חוֹמַת הָעִיר:
פסוק יא:מִדָּה שֵׁנִית. כְּאוֹתָהּ מִדָּה אֲשֶׁר בָּנָה חֲבֵירוֹ שֶׁל מַעְלָה, גַּם הוּא בָּנָה כְּמוֹתוֹ, מִדָּה שֵׁנִית בְּבִנְיַן הַחוֹמָה. אֵינוֹ נוֹפֵל לוֹמַר לְשׁוֹן מִדָּה בְּבִנְיַן הַשְּׁעָרִים, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם כִּי אִם בְּבִנְיַן חֵלֶק שֶׁל חוֹמָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַפָּרָשָׁה בְּבִנְיַן הַשְּׁעָרִים לְשׁוֹן מִדָּה:
פסוק יא:וְאֶת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים. גַּם הוּא בָּנָה אוֹתוֹ מִגְדָּל שֶׁשְּׁמוֹ כָּךְ. כָּל הַמִּגְדָּלִים הַלָּלוּ שֶׁבַּפָּרָשָׁה הָיוּ בְנוּיִים בְּחוֹמַת הָעִיר סָבִיב:
פסוק יב:הוּא וּבְנוֹתָיו. שַׁלּוּם וּבְנוֹתָיו הֶחֱזִיקוּ לִבְנוֹת הַבִּנְיָן:
פסוק יג:עַד שַׁעַר הַשְּׁפוֹת. וְשַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת לֹא הָיָה בִּכְלָל:
פסוק טו:שַׂר פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה. שַׂר וְדֻוכּוֹס הַמִּצְפָּה:
פסוק טו:הוּא יִבְנֶנּוּ. הוּא הָיָה בּוֹנֶה אוֹתוֹ שַׁעַר:
פסוק טו:וַיְטַלְלֶנּוּ. וְהוּא הָיָה מְסַכֵּךְ אוֹתוֹ, לְשׁוֹן מְטַלַלְתָּא:
פסוק טו:וְאֶת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח. שֶׁהוּא נוֹטֶה לְצַד גַּן הַמֶּלֶךְ:
פסוק טו:וְעַד הַמַּעֲלוֹת. הֵם הָיוּ מַכִּירִים מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ:
פסוק טז:בֵּית צוּר. שֵׁם מָקוֹם:
פסוק יז:לְפִלְכּוֹ. מֵאוֹתָהּ שְׂרָרָה חֲצִי פֶלֶךְ בָּנָה בִּנְיָן זֶה. לְפִלְכּוֹ כָּ״ף דְּגוּשָׁה, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מִן מֶלֶךְ מַלְכּוֹ, מִן עֶבֶד עַבְדּוֹ, כֵּן יֹאמַר מִן פֶּלֶךְ פִּלְכּוֹ; שֶׁאוֹת אַחֲרוֹנָה שֶׁל שֵׁם דָּבָר מֵאוֹתִיּוֹת בג״ד כפ״ת דְּגוּשׁוֹת:
פסוק יח:אֲחֵיהֶם. הַלְוִיִּם:
פסוק יט:מִנֶּגֶד עֲלוֹת הַנֶּשֶׁק. כְּנֶגֶד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָיוּ עוֹלִים הַגִּבּוֹרִים אֶל הַנֶּשֶׁק. לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא נִרְאֶה שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם אֶחָד בְּסָמוּךְ לַחוֹמָה וּכְלֵי זַיִן שֶׁל נֶשֶׁק הַגִּבּוֹרִים הָיוּ נוֹתְנִין (ספרים אחרים: נְתוּנִים) שָׁם כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״עָרֵי מִבְצָר וְהַנֶּשֶׁק״ (מלכים ב י:ב):
פסוק יט:הַמִּקְצוֹעַ. לְקֶרֶן זָוִית שֶׁל חוֹמָה׃
פסוק כ:הֶחֱרָה. פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ, וְכֶפֶל לָשׁוֹן הוּא עַל הַחִזּוּק:
פסוק כא:מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד תַּכְלִית וְגוֹ׳. מִנֶּגֶד אוֹתוֹ בַּיִת בָּנָה בִּנְיָנוֹ:
פסוק כג:נֶגֶד בֵּיתָם. שֶׁהָיָה שָׁם בְּסָמוּךְ לַחוֹמָה:
פסוק כה:וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא. מִגְדָּל אֶחָד הָיָה בַּחוֹמָה שֶׁהוּא יוֹצֵא וּבוֹלֵט מִבִּפְנִים:
פסוק כו:וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל. וְהַנְּתִינִים הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּאוֹתוֹ מָחוֹז, וְהָיוּ בּוֹנִים אוֹתוֹ מָחוֹז שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַחוֹמָה עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם שֶׁל צַד הַמִּזְרָח:
פסוק כח:אִישׁ לְנֶגֶד בֵּיתוֹ. כָּל אֶחָד הָיָה בּוֹנֶה כְּנֶגֶד בֵּיתוֹ:
פסוק ל:וְחָנוּן בֶּן צָלָף הַשִּׁשִּׁי. בָּנִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ לְצָלָף, וְחָנוּן הוּא הַשִּׁשִּׁי:
פסוק ל:מִדָּה שֵׁנִי. כְּמוֹ ״שֵׁנִית״ (נחמיה ג:כז):
פסוק ל:נִשְׁכָּתוֹ. כְּמוֹ לִשְׁכָּתוֹ, לִשְׁכָּה אַחַת הָיְתָה לוֹ שָׁם סָמוּךְ לַחוֹמָה:
פסוק לא:בֶּן הַצּוֹרְפִי. אִישׁ הַצּוֹרֵף, וְנִקְרָא שֶׁל שֵׁם אוּמָנוּתוֹ:
פסוק לב:וּבֵין עֲלִיַּת הַפִּנָּה לְשַׁעַר הַצֹּאן. תְּחִלַּת הַבִּנְיָן הִתְחִילוּ לִבְנוֹת שַׁעַר הַצֹּאן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּבְנוּ אֶת שַׁעַר הַצֹּאן וְגוֹ׳״ (נחמיה ג:א). כָּךְ הָיוּ בּוֹנִין הַחוֹמָה מִסָּבִיב בָּזֶה אַחַר זֶה:
פסוק לד:לִפְנֵי אֶחָיו וְחֵיל שֹׁמְרוֹן. לִפְנֵי חֲבֵירָיו וְחֵיל שֹׁמְרוֹן שֶׁהָיוּ צָרֵי יְהוּדָה:
פסוק לד:מָה הַיְּהוּדִים. מַדּוּעַ הַיְּהוּדִים כָּךְ הֵם עוֹשִׂים?:
פסוק לד:הָאֲמֵלָלִים. עִנְיַן חֲלָשׁוּת וְרִפְיוֹן:
פסוק לד:הֲיַעַזְבוּ לָהֶם. וְכִי הֵם סְבוּרִים אֲשֶׁר יַעַזְבוּ וְיַנִּיחוּ לָהֶם הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים לִבְנוֹת?:
פסוק לד:הֲיִזְבָּחוּ. אִם יִזְבְּחוּ לָהֶם אֶת זִבְחֵיהֶם תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁהֵם סְבוּרִים:
פסוק לד:הַיְכַלּוּ בַיּוֹם. אִם יְכַלּוּ וְיַשְׁלִימוּ מְלַאכְתָּם אֲשֶׁר הִתְחִילוּ בְּיוֹם א׳? לוֹמַר שֶׁלֹּא יַנִּיחוּם הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים לִגְמֹר אֶת בִּנְיָנָם:
פסוק לד:הֲיְחַיּוּ. אִם יְחַיּוּ וִיתַקְּנוּ וְיַחֲזִירוּ הָאֲבָנִים לְקַדְמָתָן לִהְיוֹת קָשׁוֹת וַחֲזָקוֹת מִן הֶעָפָר:
פסוק לד:מֵעֲרֵמוֹת. עִנְיַן חֳמָרִים וְתִלִּים:
פסוק לד:וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת. וְהָאֲבָנִים הָיוּ שְׂרוּפוֹת וְנַעֲשֵׂית עָפָר. כָּךְ הָיוּ מַלְעִיגִים וּמִתְלוֹצְצִים עַל בִּנְיַן הַחוֹמָה, שֶׁהָיוּ בּוֹנִין מִן הָאֲבָנִים שְׂרוּפוֹת שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ מִן הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׂרְפָה יְרוּשָׁלָיִם:
פסוק לה:וְטוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי אֶצְלוֹ. טוֹבִיָּה הָיָה אֶצְלוֹ שֶׁל סַנְבַלָּט:
פסוק לה:וַיֹּאמֶר. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר וּמַלְעִיג:
פסוק לה:גַּם אֲשֶׁר הֵם בּוֹנִים. אַף הַבִּנְיָן הַזֶּה אֲשֶׁר הֵם בּוֹנִים:
פסוק לה:אִם יַעֲלֶה שׁוּעָל. עַל הַבִּנְיָן לִפְרֹץ חוֹמַת הָעִיר, מַה יְּהֵא עָלָיו? לוֹמַר שֶׁאֵין לַבִּנְיָן תַּקָּנָה, וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וְיִפְרֹץ בּוֹ:
פסוק לו:שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּלַעֲגָם עָלֵינוּ הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלָּה זֹאת:
פסוק לו:בְּאֶרֶץ שִׁבְיָה. שֶׁיִּגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם כַּאֲשֶׁר גָּלִינוּ:
פסוק לז:וְאַל תְּכַס. כְּמוֹ וְאַל תְּכַסֶּה, דּוּגְמַת ״וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגַל״ (משלי כה:ט), כְּמוֹ אַל תְּגַלֶּה:
פסוק לז:כִּי הִכְעִיסוּ. אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ נֶגֶד הַבּוֹנִים לְהַלְעִיגָם:
פסוק לח:וַתִּקָּשֵׁר. כַּאֲשֶׁר נִתְקַשְּׁרָה הַחוֹמָה וְנִבְנֵית עַד חֶצְיָהּ, אָז הָיָה לֵב הָעָם לָהוּט וּמָשׁוּךְ לַעֲשׂוֹת בִּנְיַן הַחוֹמָה:
