פסוק א:כִּי עָלְתָה אֲרוּכָה. שֶׁנִּבְנְתָה הַחוֹמָה:
פסוק א:אֲרוּכָה. עִנְיַן חוֹבֶשׁ וּתְרוּפָה:
פסוק א:כִּי הֵחֵלּוּ הַפְּרוּצִים לְהִסָּתֵם. אֲשֶׁר הִתְחִילוּ אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁהָיוּ פְּרוּצִים עַד עַתָּה מֵאֵין חוֹמָה הָיוּ עַתָּה סְתוּמִים בְּבִנְיַן הַחוֹמָה:
פסוק ב:וְלַעֲשׂוֹת לוֹ תּוֹעָה. לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּבִנְיַן הַחוֹמָה קִלְקוּל וְהַשְׁחָתָה. תּוֹעָה כְּמוֹ ״וּלְדַבֵּר אֶל ה׳ תּוֹעָה״ (ישעיהו לב:ו):
פסוק ג:עֲלֵיהֶם. עַל הַבּוֹנִים:
פסוק ג:מִפְּנֵיהֶם. מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים:
פסוק ד:וַיֹּאמֶר יְהוּדָה. כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים וּמִתְאוֹנְנִים אַנְשֵׁי יְהוּדָה:
פסוק ד:כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל. הַסּוֹבְלִים וְעוֹמְסִים הָאֲבָנִים וְהָעֵצִים לְבִנְיַן הַחוֹמָה נִכְשְׁלוּ בְכֹחָם, שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לִבְנוֹת מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים:
פסוק ד:וְעָפָר הַרְבֵּה. עֲדַיִן יֵשׁ טִיט וְחֹמֶר הַרְבֵּה לִיתֵּן בְּבִנְיַן הַחוֹמָה, לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן הַמְּלָאכָה גְּדוֹלָה עָלֵינוּ לִבְנוֹת, וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה מִפְּנֵי פַּחַד הָאוֹיְבִים:
פסוק ה:וַיֹּאמְרוּ צָרֵינוּ. כָּךְ הָיָה נְחֶמְיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ:
פסוק ה:לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יִרְאוּ. כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים צָרֵינוּ עָלֵינוּ: לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יַכִּירוּ יִשְׂרָאֵל בָּנוּ עַד אֲשֶׁר נָבוֹא פִּתְאוֹם לְתוֹכָם וְנַהֲרֹג אוֹתָם, וּבְדָבָר זֶה נִשְׁבֹּת וּנְבַטֵּל הַבִּנְיָן:
פסוק ו:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים. וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ הַצָּרִים אֲשֶׁר נִתְקַשְּׁרוּ יַחַד לָבֹא לְהִלָּחֵם בָּנוּ עִם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵּינוֹתָם בְּאַרְצוֹתָם, וְאוֹתָם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נִתְחַבְּרוּ עִמָּהֶם בָּאוּ לִפְנֵי הַחַיִל כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לְדַבֵּר אֵלֵינוּ. וּבָעִנְיָן הַזֶּה הֶעֱרִימוּ הַיְּהוּדִים אֶת הָאוֹיְבִים וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים אֶצְלָם וְגוֹ׳:
פסוק ו:וַיֹּאמְרוּ לָנוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים. הִתְרוּ בָּנוּ אוֹתָם הַיְּהוּדִים עַד עֶשֶׂר פְּעָמִים לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ כִּי הֵם בָּאִים לַמִּלְחָמָה, וְכָךְ אָמְרוּ לָנוּ: מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְגוֹ׳ מִכָּל אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁתִּהְיוּ נְפוֹצִים שָׁם בְּבִנְיַן הַחוֹמָה אָנָה וָאָנָה, תִּהְיוּ זְהִירִים לִהְיוֹת נֶאֱסָפִים יַחַד עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ עָלֵינוּ בְּיַחַד לְהִלָּחֵם בָּנוּ:
פסוק ז:וָאַעֲמִיד מִתַּחְתִּיּוֹת. לַחוֹמָה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי דִּבְרֵיהֶם הֶעֱמַדְתִּי מִתַּחְתִּיּוֹת לְאוֹתוֹ מָקוֹם סָבִיב לִירוּשָׁלַיִם מֵאֲחוֹרֵי לְחוֹמַת הָעִיר בַּצְּחִיחִים:
פסוק ז:לְמִשְׁפָּחוֹת. מִן הָעָם מִגִּבּוֹרִים שֶׁבָּהֶם, עִם כְּלֵי זַיִן שֶׁבָּהֶם, לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ כַּאֲשֶׁר יָבֹאוּ:
פסוק ז:וָאַעֲמִיד מִתַּחְתִּיּוֹת וְגוֹ׳ וָאַעֲמִיד אֶת הָעָם וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה דּוּגְמַת ״וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְגוֹ׳ וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת״ (שמות ד:ט), ״כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה׳ כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ״ (תהלים צב:י), ״עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר״ (שופטים ה:יב), ״לֹא לָנוּ ה׳ לֹא לָנוּ״ (תהלים קטו:א):
פסוק ח:וָאֵרֶא וָאָקוּם. וְכַאֲשֶׁר רָאִיתִי הָאוֹיְבִים בָּאִים, קַמְתִּי לְדַבֵּר אֶל הַחוֹרִים וְהַסְּגָנִים לְזָרְזָם לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ:
פסוק ח:עַל אֲחֵיכֶם. בִּשְׁבִיל אֲחֵיכֶם:
פסוק ט:כִּי נוֹדַע לָנוּ. הַדָּבָר אֲשֶׁר בָּאוּ לְהִלָּחֵם בָּנוּ:
פסוק ט:וַנָּשָׁב כֻּלָּנוּ. חָזַרְנוּ כֻּלָּנוּ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱסַפְנוּ יַחַד לִקְרַאת הָאוֹיְבִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְלַאכְתּוֹ לְבִנְיַן הַחוֹמָה:
פסוק י:וַיְהִי מִן הַיּוֹם הַהוּא. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה הָיוּ חֲצִי הַגִּבּוֹרִים עוֹשִׂים בְּבִנְיַן הַחוֹמָה, וּשְׁאָר חֲצִי הַגִּבּוֹרִים הָיוּ מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זֵינָם לִשְׁמֹר אֲחֵיהֶם הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה:
פסוק י:וְהָרְמָחִים. וָ״ו יְתֵרָה, כְּמוֹ וָ״ו שֶׁל ״וְאַיָּה וַעֲנָה״ (בראשית לו:כד):
פסוק י:וְהַשָּׂרִים. הָיוּ מְחֻבָּרִים אַחֲרֵי כָּל שֵׁבֶט יְהוּדָה, לִהְיוֹת זְהִירִים בַּמִּלְחָמָה:
פסוק יא:הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְגוֹ׳. אוֹתָם שֶׁהָיוּ בּוֹנִין וְאוֹתָן שֶׁהָיוּ עוֹמְסִים וְנוֹשְׂאִים הַמַּשָּׂאוֹת, בְּיָד אַחַת הָיוּ עוֹשִׂים מְלַאכְתָּן וּבְיָד אַחַת הָיוּ נוֹשְׂאִים כְּלֵי זַיִן:
פסוק יא:הַשֶּׁלַח. כְּלִי קְרָב, כְּמוֹ ״מֵעֲבוֹר בַּשֶּׁלַח״ (איוב לג:יח). וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק יב:וְהַבּוֹנִים. כֵּיצַד הֵם בּוֹנִים? שֶׁהָיוּ כֻלָּם חֲגוּרִים אִישׁ חַרְבּוֹ עַל מָתְנָיו וּבוֹנִים:
פסוק יב:אֶצְלִי. הוּא הָיָה תָּדִיר אֶצְלִי:
פסוק יג:הַרְבֵּה. הִיא גְּדוֹלָה:
פסוק יד:יִלָּחֵם לָנוּ. יִלָּחֵם בַּעֲדֵינוּ:
פסוק טז:אִישׁ וְנַעֲרוֹ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַבּוֹנִים וּבָחוּר אֶחָד עִמּוֹ:
פסוק טז:יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם. וְהַלַּיְלָה הָיָה לָהֶם לְמִשְׁמָר וְהַיּוֹם עוֹשִׂים מְלָאכָה, נִמְצָא שֶׁלֹּא הָיוּ יְשֵׁנִים כְּלוּם:
פסוק יז:אֵין אֲנַחְנוּ פּוֹשְׁטִים בְּגָדֵינוּ. תָּמִיד הָיִינוּ זְרִיזִים בַּמִּשְׁמָר:
פסוק יז:אִישׁ שִׁלְחוֹ הַמָּיִם. מֵיסַב עַל אֵין שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ (שמואל א ב:ג) ״יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם״. אֵין אִישׁ מִמֶּנּוּ פּוֹשֵׁט בְּגָדָיו לִשְׁכַּב אוֹ לִרְחֹץ אוֹתָם בַּמַּיִם. וְכֶפֶל לָשׁוֹן הוּא עַל אֵין אֲנַחְנוּ פוֹשְׁטִים:
פסוק יז:שִׁלְחוֹ. הַפְּשָׁט כְּמוֹ ״וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו״ (ויקרא ו:ד), דִּמְתֻּרְגָּם ״וְשָׁלַח״:
