פסוק א:וַתְּהִי צַעֲקַת הָעָם וּנְשֵׁיהֶם גְּדוֹלָה. דַּלַּת הָעָם הָעֲנִיִּים הָיוּ צוֹעֲקִים מְאֹד:
פסוק א:אֶל אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. בִּשְׁבִיל אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים הָעֲשִׁירִים:
פסוק ב:וְיֵשׁ אֲשֶׁר אוֹמְרִים. נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו לָמָּה הָיוּ צוֹעֲקִים: יֵשׁ מֵהֶם מִדַּלַּת הָעָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֲנַחְנוּ רַבִּים עִם בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְנִקְחָה דָגָן וְעַתָּה יֵשׁ לָנוּ לִמְכֹּר בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ לִיקַּח מֵהֶם דָגָן לְמַעַן נִחְיֶה. כָּךְ הָיוּ צוֹעֲקִים עַל הַיְּהוּדִים הָעֲשִׁירִים שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לְפַרְנְסָם:
פסוק ג:וְיֵשׁ אֲשֶׁר אוֹמְרִים שְׂדוֹתֵינוּ וְגוֹ׳. וְיֵשׁ מֵהֶם בָּעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ מִתְאוֹנְנִים וְאוֹמְרִים: שָׂדוֹת וּכְרָמִים וּבָתִּים נָתַן לַאֲחֵרִים בְּעֵרָבוֹן וּמַשְׁכּוֹן לִיקַּח דָּגָן לִמְזוֹנוֹתֵינוּ:
פסוק ג:בָּרָעָב. אַחֲרֵי שֶׁאֵין מְוַתְּרִים לָנוּ הָעֲשִׁירִים מִנִּכְסֵיהֶם לְפַרְנָסָתֵנוּ:
פסוק ד:וְיֵשׁ אֲשֶׁר אוֹמְרִים לָוִינוּ כֶסֶף. וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר אוֹמְרִים: כְּבָר לָוִינוּ כֶסֶף מֵאֲחֵרִים עַל שְׂדוֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ לִפְרֹעַ מַס הַמֶּלֶךְ, וּמֵעַכְשָׁיו אֵין לָנוּ כְּלוּם לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתֵנוּ:
פסוק ד:לְמִדַּת הַמֶּלֶךְ. לְמַס הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ ״מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ״ (עזרא ד:יג):
פסוק ה:וְעַתָּה כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְשָׂרֵנוּ. וְעַכְשָׁיו אָנוּ חֲשׁוּבִים וּמְיֻחָסִים כְּאַחֵינוּ שֶׁהֵם עֲשִׁירִים:
פסוק ה:כִּבְנֵיהֶם בָּנֵינוּ. כִּבְנֵיהֶם שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים וּמְיֻחָסִים, כְּמוֹ כֵן מְיֻחָסִים בָּנֵינוּ:
פסוק ה:וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֹבְשִׁים. וְעַתָּה יֵשׁ לָנוּ לִהְיוֹת כֹּבְשִׁים וְנוֹתְנִים בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ לַאֲחֵרִים עַל עֵסֶק מְזוֹנוֹתֵינוּ:
פסוק ה:וְיֵשׁ מִבְּנוֹתֵינוּ נִכְבָּשׁוֹת. וּכְבָר יֵשׁ קְצָת מִבְּנוֹתֵינוּ שֶׁהֵן נִכְבָּשׁוֹת לַאֲחֵרִים לְעַבְדוּת:
פסוק ה:וְאֵין לְאֵל יָדֵינוּ. וְאֵין כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לִפְדּוֹתָם:
פסוק ה:וּשְׂדוֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ לַאֲחֵרִים. אַף שָׂדוֹת וּכְרָמִים מָסַרְנוּ בְּיַד אֲחֵרִים לְפַרְנָסָתֵנוּ, וּמַה נֹּאכַל מֵעַתָּה, כִּי אֵין לָנוּ בַּמֶּה לְהִתְפַּרְנֵס:
פסוק ז:וַיִּמָּלֵךְ. וַיִּוָּעֵץ לִבִּי בְּעַצְמִי:
פסוק ז:וָאָרִיבָה. נִתְוַכַּחְתִּי עִם הַחוֹרִים וְהַסְּגָנִים שֶׁהֵם הָעֲשִׁירִים:
פסוק ז:מַשָּׂא אִישׁ בְּאָחִיו אַתֶּם. נוֹשִׁים מַדּוּעַ אַתֶּם כָּךְ עוֹשִׂים? הָיָה לָכֶם לְפַרְנֵס הָעֲנִיִּים הַלָּלוּ, וְאַתֶּם מַלְוִים לָהֶם מָמוֹן לִכְבּוֹשׁ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וּשְׂדוֹתֵיהֶם וְכַרְמֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם:
פסוק ז:וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה. הִקְהַלְתִּי וְאָסַפְתִּי עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה לִצְעוֹק עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְבַיְּשָׁם:
פסוק ח:וְאָמְרָה לָהֶם. וְכֵן אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנַחְנוּ קָנִינוּ כְּבָר אֶת אַחֵינוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּשִּׁבְיָה מִיַּד הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהָיוּ נִמְכָּרִים לָהֶם:
פסוק ח:כְּדֵי בָּנוּ. בְּאוֹתוֹ דֵּי מָמוֹן שֶׁבְּיָדֵינוּ:
פסוק ח:וְגַם אַתֶּם. וְאַף אַתֶּם תִּמְכְּרוּ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֶת אֲחֵיכֶם הַנִּכְבָּשִׁים תַּחַת יְדֵיכֶם לַעֲבָדִים:
פסוק ח:וְנִמְכְּרוּ לָנוּ. וְהַמַּעֲשֶׂה יָבֹא לִידֵי כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ מְכוּרִים לָנוּ מִיַּד הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. (אִם כֵּן לָמָּה תִּמְכְּרוּ אוֹתָם כֵּיוָן שֶׁמֻּכְרָחִים אֲנַחְנוּ לִפְדּוֹתָם. כן הוא בספרים אחרים):
פסוק ח:וַיַּחֲרִישׁוּ. שָׁתְקוּ וְנִתְבַּיְּשׁוּ וְלֹא יָדְעוּ מַה לְּהָשִׁיב:
פסוק ט:לֹא טוֹב הַדָּבָר. רַע הַדָּבָר בִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק ט:מֵחֶרְפַּת. מִפְּנֵי חֶרְפּוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהֵם אוֹיְבֵינוּ:
פסוק י:וְגַם אֲנִי אַחַי וּנְעָרַי. אַף אֲנִי וַחֲבֵרַי נוֹשִׁים בָּהֶם מָמוֹן, וַאֲנַחְנוּ נַעֲזֹב וְנִמְחֹל לָהֶם כָּל הַהַלְוָאוֹת הַלָּלוּ:
פסוק י:נוֹשִׁים. כְּמוֹ (מלכים ב ד:א) ״וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת״:
פסוק יא:הָשִׁיבוּ נָא. וְאַף אַתֶּם תַּעֲשׂוּ כָּמוֹנִי לִמְחֹל לָהֶם כָּל חוֹבוֹתֵיהֶם:
פסוק יא:וּמְאַת הַכֶּסֶף. וְרוֹב הַכֶּסֶף שֶׁהֵם חַיָּבִים לָכֶם עִם הַדָּגָן וְתִירוֹשׁ וְגוֹ׳:
פסוק יב:וַיֹּאמְרוּ נָשִׁיב. וְהֵם אָמְרוּ לְהָשִׁיב וְלִמְחֹל הַכֹּל:
פסוק יב:לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. שֶׁיְּהוּ מוֹחֲלִים גַּם הֵם:
פסוק יג:גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי. אַף אֲנִי בְּגָדַי נִעַרְתִּי. חָצְנִי כְּמוֹ ״וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן״ (ישעיה מט:כב):
פסוק יג:נָעַרְתִּי. אֵישְׁקוֹלִיי״ר בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר״ (ישעיה נב:ב):
פסוק יג:כָּכָה יְנַעֵר. כָּכָה יְנַעֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם וּמִנִּכְסֵיהֶם כָּל אוֹתָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹחֲלִין חוֹבוֹתֵיהֶם:
פסוק יג:נָעוּר וָרֵק. בְּלֹא נְכָסִים:
פסוק יד:אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתִי. הַמֶּלֶךְ:
פסוק יד:פֶּחָם. כְּמוֹ פֶּחָה שָׁלְטָן, דּוּגְמַת רֵיקָם שֶׁהוּא כְּמוֹ רֵֵיקָה:
פסוק יד:מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים. לְמֶלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ, כִּי אָז עָלָה מִבָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ב:א) ״וַיְהִי בְחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳״:
פסוק יד:שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. שֶׁהֵם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
פסוק יד:אֲנִי וְאַחַי. אֲנִי וַחֲבֵרַי אֲשֶׁר בָּאוּ עִמִּי:
פסוק יד:לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי. לֶחֶם שֶׁהוּא רָאוּי לְמַאֲכַל הַפֶּחָה, שֶׁהָעָם נוֹתְנִין אוֹתוֹ אֶל הַפֶּחָה מִן הַמַּס:
פסוק טו:הִכְבִּידוּ עַל הָעָם. הִכְבִּידוּ מַס עַל הָעָם:
פסוק טו:וַיִּקְחוּ. וְהָיוּ לוֹקְחִים מֵהֶם בִּשְׁבִיל הַמַּס לֶחֶם וָיַיִן אַחַר נְתִינַת אַרְבָּעִים שְׁקָלִים שֶׁל כֶּסֶף, וְכָךְ הָיוּ רְגִילִים בְּכָל שָׁנָה:
פסוק טו:גַּם נַעֲרֵיהֶם. שֶׁל פַּחוֹת:
פסוק טז:הַחוֹמָה. חוֹמַת הָעִיר:
פסוק טז:הֶחֱזַקְתִּי. הִתְעַסַּקְתִּי לַעֲסוֹק בָּהּ תָּדִיר:
פסוק טז:וְשָׂדֶה לֹא קָנִינוּ. וּבַשָּׂדוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ בּוֹנִים הַחוֹמָה לֹא קָנִינוּ אֲנִי וּבְנֵי סִיעָתִי עַל עֵסֶק דָּחְקָם, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּבִנְיַן הַחוֹמָה, אֲבָל הָיִיתִי נוֹתֵן לָהֶם מָמוֹן כְּדֵי לִבְנוֹת הַבִּנְיָן:
פסוק טז:עַל הַמְּלָאכָה. לִבְנוֹת תָּדִיר:
פסוק יז:מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. הָיוּ אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנִי, לְבַד הַגֵּרִים הַבָּאִים אֵלֵינוּ מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁאַף הֵם הָיוּ אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנִי:
פסוק יח:וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ אוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָנִי שׁוֹר אֶחָד וְשֵׁשׁ צֹאן וְצִפֳּרִים הַרְבֵּה:
פסוק יח:בְּרוּרוֹת. פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ: שֵׁשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״חָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת״ (שמואל א כה:יח):
פסוק יח:נַעֲשׂוּ לִי. לְשׁוֹן תִּקּוּן, כְּמוֹ ״וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה״ (בראשית יח:ח):
פסוק יח:וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ שׁוֹתִים יַיִן הַרְבֵּה כְּדֵי שִׁיעוּר סִפּוּק שֶׁל עֲשֶׂרֶת יָמִים:
פסוק יח:וְעִם זֶה. וּבִשְׁבִיל כָּל מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁהָיִיתִי מוֹצִיא הוֹצָאוֹת כָּל כָּךְ:
פסוק יח:לֶחֶם. שֶׁל מַס הָרָאוּי לַפֶּחָה לֹא בִקַּשְׁתִּי וְלֹא שָׁאַלְתִּי מִן הָעָם, שֶׁהֲרֵי כָּבְדָה וְחָזָקָה עֲבוֹדַת בִּנְיַן הַחוֹמָה עֲלֵיהֶם:
