פסוק א:וְלֹא נוֹתַר בָּהּ. בְּחוֹמַת הָעִיר:
פסוק א:דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי. שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ דְלָתוֹת בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר:
פסוק ב:בַּכְּפִירִים. שֵׁם מָקוֹם הוּא:
פסוק ב:בְּבִקְעַת אוֹנוֹ. כָּךְ שֵׁם הַבִּקְעָה:
פסוק ב:וְהֵמָּה חוֹשְׁבִים. הֵבַנְתִּי מֵהֶם שֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים עָלַי לְהָרְגֵנִי שָׁם:
פסוק ג:מְלָאכָה גְדוֹלָה אֲנִי עֹשֶׂה. מִבִּנְיָנֵי (הָעִיר. ספרים אחרים) הֶעָפָר:
פסוק ג:לָמָּה תִשְׁבַּת. לָמָּה תִּהְיֶה הַמְּלָאכָה בְּטֵלָה?
פסוק ג:כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ. יָדִי מִן הַבִּנְיָן:
פסוק ג:וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם. לְדַבֵּר וּלְהִוָּעֵד אֲלֵיכֶם:
פסוק ה:אֶת נַעֲרוֹ. עַל יְדֵי נַעֲרוֹ:
פסוק ה:וְאִגֶּרֶת פְּתוּחָה בְּיָדוֹ. כָּתַב אִגֶּרֶת שָׁלַח לִי עַל יָדוֹ:
פסוק ו:כָּתוּב בָּהּ. בְּאוֹתָהּ אִגֶּרֶת:
פסוק ו:בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע. שֶׁנּוֹדַע לְכָל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁאַתָּה וְכָל הַיְּהוּדִים חוֹשְׁבִים לִמְרוֹד:
פסוק ו:וְגַשְׁמוּ אוֹמֵר. גַּשְׁמוּ הוּא גֶּשֶׁם הָעֲרָבִי (נחמיה ב:יט), וּפִתְרוֹנוֹ כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ כָּךְ הוּא הַדָּבָר וּפְלוֹנִי אוֹמֵר:
פסוק ו:כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. מוּסָב עַל כָּתוּב בָּהּ; וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ נֶאֱמַר: כָּתוּב בָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּגּוֹיִם נִשְׁמַע וְגוֹ׳:
פסוק ז:וְגַם נְבִיאִים וְגוֹ׳. עַד וְנִוָּעֲצָה יַחְדָּו הָיָה כָתוּב בָּאִגֶּרֶת:
פסוק ז:נְבִיאִים. בַּעֲלֵי לָשׁוֹן, כְּמוֹ ״בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם״ (ישעיה נז:יט):
פסוק ז:לֵאמֹר. שֶׁאוֹמְרִים: יֵשׁ מֶלֶךְ בִּיהוּדָה:
פסוק ז:וְעַתָּה יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ. אַחֲרֵי שֶׁנִּקְרֵאתָ מֶלֶךְ יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
פסוק ח:כִּי מִלִּבְּךָ. הֲרֵי כִּי בִּמְקוֹם אֶלָּא:
פסוק ח:בּוֹדָם. קוֹנְטְרַבְנְטַאלְ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ אֲשֶׁר בָּדָה מִלִּבּוֹ:
פסוק ט:כִּי כֻלָּם. כִּי כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק ט:מְיָרְאִים אוֹתָנוּ. מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ, וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים: יִרְפּוּ יְדֵיהֶם וְגוֹ׳:
פסוק ט:וְעַתָּה חַזֵּק אֶת יָדִי. לְסַיְּעֵנִי בְּבִנְיַן הַחוֹמָה:
פסוק י:וְהוּא עָצוּר. שֶׁמְּצָאוֹ בְּבֵיתוֹ:
פסוק י:וַיֹּאמֶר נוֹעֵד. אוֹתוֹ שְׁמַעְיָה הָיָה נְבִיא שֶׁקֶר, וְקִבֵּל שֹׁחַד מִן סַנְבַלַּט וַחֲבֵרָיו לְהַפְחִיד אֶת נְחֶמְיָה, כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הַמְּלָאכָה:
פסוק י:כִּי בָאִים לְהָרְגֶךָ. שֶׁהֲרֵי יָבוֹאוּ לְהָרְגְךָ סַנְבַלַּט וַחֲבֵרָיו:
פסוק י:וְלַיְלָה בָּאִים. וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ לִיכָּנֵס בַּהֵיכָל וְלִסְגֹּר הַדְּלָתוֹת עָלָיו, שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשׂוּ דַלְתוֹת שַׁעֲרֵי הָעִיר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: ״גַּם עַד הָעֵת הַהִיא דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים״ (נחמיה ו:א):
פסוק יא:הַאִישׁ כָּמוֹנִי יִבְרַח. בִּתְמִיהָּ אִם אִישׁ כָּמוֹנִי יִבְרַח לִיכָּנֵס בַּהֵיכָל:
פסוק יא:לֹא אָבוֹא. לֹא אֶכָּנֵס שָׁם מִפְּנֵי פַּחַד הַמִּיתָה, וְלֹא אֶעֱבֹר עַל הַמִּצְוָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יָבוֹא וְיִכָּנֵס זָר בְּהֵיכָלוֹ:
פסוק יב:וָאַכִּירָה. הִכַּרְתִּי בִּדְבָרָיו שֶׁלֹּא שְׁלָחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדָבָר זֶה שֶׁאֶעֱבֹר עֲבֵרָה מִפְּנֵי פַּחַד הַמִּיתָה:
פסוק יב:כִּי הַנְּבוּאָה דִּבֶּר עָלַי. שֶׁהֲרֵי הוּא דִּבֵּר הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עָלַי בְּשֵׁם נְבוּאָה:
פסוק יב:שְׂכָרוֹ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם שְׂכָרוֹ, וְנָתְנוּ לוֹ שָׂכָר לְהַפְחִידֵנִי וּלְבַטֵּל בְּבִנְיַן הַחוֹמָה:
פסוק יג:לְמַעַן שָׁכוּר הוּא. אָמַר לִי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ:
פסוק יג:לְמַעַן אִירָא. כְּדֵי שֶׁאֶתְיָרֵא מֵהֶם לִהְיוֹת עוֹשֶׂה כֵּן לִיכָּנֵס בַּהֵיכָל וְלִהְיוֹת חוֹטֵא:
פסוק יג:וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם רָע. לְמַעַן שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְשֵׁם רָע, לְחָרְפֵנִי בַּעֲבֵרָה זוֹ:
פסוק יד:וְגַם לְנוֹעַדְיָה הַנְּבִיאָה. הִיא וּשְׁאָר נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר קִבְּלוּ שָׂכָר מִסַּנְבַלַּט וַחֲבֵרָיו כְּדֵי לְהַפְחִידֵנִי בִּנְבוּאַת שִׁקְרֵיהֶם:
פסוק טו:בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. יָמִים לְחֹדֶשׁ אֱלוּל בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, שֶׁבִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְדָרְיָוֶשׁ עָלָה נְחֶמְיָה מִבָּבֶל וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה בָּנָה חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם:
פסוק טו:לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם. סוֹף חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם יוֹם מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילוּ לִבְנוֹתוֹ נִגְמַר בִּנְיַן הַחוֹמָה:
פסוק טז:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ. דָּבָר זֶה שֶׁנִּשְׁלַם בִּנְיַן הַחוֹמָה:
פסוק טז:וַיִּרְאוּ כָל הַגּוֹיִם. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ כָל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁנִּגְמַר בִּנְיַן חוֹמַת הָעִיר:
פסוק טז:וַיִּפְּלוּ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם. נָפְלוּ הֵם עַצְמָם בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהָיוּ מוֹאֲסִים בְּעַצְמָם, כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם:
פסוק יז:חוֹרֵי יְהוּדָה. שָׂרֵי יְהוּדָה:
פסוק יז:עַל טוֹבִיָּה. אֶל טוֹבִיָּה. יִשְׂרָאֵל רָשָׁע הָיָה:
פסוק יז:וַאֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה. וְאִגֶּרֶת אֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה:
פסוק יח:כִּי רַבִּים בִּיהוּדָה. שֶׁהָיוּ שָׂרִים רַבִּים בִּיהוּדָה אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ לְטוֹבִיָּה בַּעֲלֵי בְּרִית וּשְׁבוּעָה:
פסוק יח:כִּי חָתָן הוּא. אוֹתוֹ טוֹבִיָּה לִשְׁכַנְיָה:
פסוק יח:וִיהוֹחָנָן בְּנוֹ. שֶׁל טוֹבִיָּה:
פסוק יח:בַּת מְשֻׁלָּם. אוֹתוֹ מְשֻׁלָּם שַׂר וְגָדוֹל הָיָה:
פסוק יט:גַּם טוֹבוֹתָיו. שֶׁל טוֹבִיָּה הָיוּ מְסַפְּרִים לְפָנַי אוֹתָן בַּעֲלֵי שְׁבוּעָתוֹ וּקְרוֹבָיו:
פסוק יט:טוֹבוֹתָיו. שֶׁשְׁפְּרוֹאוּצְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יט:הָיוּ מוֹצִיאִים לוֹ. לְהַגִּיד לוֹ לְטוֹבִיָּה:
פסוק יט:אִגְּרוֹת שָׁלַח טוֹבִיָּה. אִגְּרוֹת הָיָה שׁוֹלֵחַ תָּדִיר לְהַפְחִידֵנִי, שֶׁלֹּא לִבְנוֹת בִּנְיַן הַחוֹמָה: