א אָדָ֥ם שֵׁ֖ת אֱנֽוֹשׁ׃ ב קֵינָ֥ן מַהֲלַלְאֵ֖ל יָֽרֶד׃ ג חֲנ֥וֹךְ מְתוּשֶׁ֖לַח לָֽמֶךְ׃ ד נֹ֥חַ שֵׁ֖ם חָ֥ם וָיָֽפֶת׃ ה בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ ו וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְדִיפַ֖ת וְתוֹגַרְמָֽה׃ ז וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישָׁה כִּתִּ֖ים וְרוֹדָנִֽים׃ ח בְּנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם פּ֥וּט וּכְנָֽעַן׃ ט וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥א וְרַעְמָ֖א וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖א שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ י וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְר֑וֹד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִהְי֥וֹת גִּבּ֖וֹר בָּאָֽרֶץ׃ יא וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לודיים (לוּדִ֧ים) וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃ יב וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ יג וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִיד֥וֹן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃ יד וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃ טו וְאֶת־הַחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃ טז וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִֽי׃ יז בְּנֵ֣י שֵׁ֔ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֔וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֣וּד וַאֲרָ֑ם וְע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמֶֽשֶׁךְ׃ יח וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃ יט וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃ כ וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃ כא וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃ כב וְאֶת־עֵיבָ֥ל וְאֶת־אֲבִימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃ כג וְאֶת־אוֹפִ֥יר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃ כד שֵׁ֥ם ׀ אַרְפַּכְשַׁ֖ד שָֽׁלַח׃ כה עֵ֥בֶר פֶּ֖לֶג רְעֽוּ׃ כו שְׂר֥וּג נָח֖וֹר תָּֽרַח׃ כז אַבְרָ֖ם ה֥וּא אַבְרָהָֽם׃ כח בְּנֵי֙ אַבְרָהָ֔ם יִצְחָ֖ק וְיִשְׁמָעֵֽאל׃ כט אֵ֖לֶּה תֹּלְדוֹתָ֑ם בְּכ֤וֹר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָי֔וֹת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ ל מִשְׁמָ֣ע וְדוּמָ֔ה מַשָּׂ֖א חֲדַ֥ד וְתֵימָֽא׃ לא יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵ֑דְמָה אֵ֥לֶּה הֵ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׁמָעֵֽאל׃ לב וּבְנֵ֨י קְטוּרָ֜ה פִּילֶ֣גֶשׁ אַבְרָהָ֗ם יָלְדָ֞ה אֶת־זִמְרָ֧ן וְיָקְשָׁ֛ן וּמְדָ֥ן וּמִדְיָ֖ן וְיִשְׁבָּ֣ק וְשׁ֑וּחַ וּבְנֵ֥י יָקְשָׁ֖ן שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃ לג וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנ֔וֹךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ לד וַיּ֥וֹלֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֑ק בְּנֵ֣י יִצְחָ֔ק עֵשָׂ֖ו וְיִשְׂרָאֵֽל׃ לה בְּנֵ֖י עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֛ז רְעוּאֵ֥ל וִיע֖וּשׁ וְיַעְלָ֥ם וְקֹֽרַח׃ לו בְּנֵ֖י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֤ן וְאוֹמָר֙ צְפִ֣י וְגַעְתָּ֔ם קְנַ֖ז וְתִמְנָ֥ע וַעֲמָלֵֽק׃ לז בְּנֵ֖י רְעוּאֵ֑ל נַ֥חַת זֶ֖רַח שַׁמָּ֥ה וּמִזָּֽה׃ לח וּבְנֵ֣י שֵׂעִ֔יר לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֣וֹן וַֽעֲנָ֑ה וְדִישֹׁ֥ן וְאֵ֖צֶר וְדִישָֽׁן׃ לט וּבְנֵ֥י לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהוֹמָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃ מ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְיָ֧ן וּמָנַ֛חַת וְעֵיבָ֖ל שְׁפִ֣י וְאוֹנָ֑ם וּבְנֵ֥י צִבְע֖וֹן אַיָּ֥ה וַעֲנָֽה׃ מא בְּנֵ֥י עֲנָ֖ה דִּישׁ֑וֹן וּבְנֵ֣י דִישׁ֔וֹן חַמְרָ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃ מב בְּֽנֵי־אֵ֔צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן יַעֲקָ֑ן בְּנֵ֥י דִישׁ֖וֹן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃ מג וְאֵ֣לֶּה הַמְּלָכִ֗ים אֲשֶׁ֤ר מָלְכוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בֶּ֚לַע בֶּן־בְּע֔וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃ מד וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃ מה וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חוּשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃ מו וַיָּ֖מָת חוּשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עיות (עֲוִֽית׃) מז וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃ מח וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃ מט וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר׃ נ וַיָּ֙מָת֙ בַּ֣עַל חָנָ֔ן וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ד וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עִי וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃ נא וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּהְיוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עליה (עַֽלְוָ֖ה) אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃ נב אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃ נג אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֣וּף מִבְצָֽר׃ נד אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֥י אֱדֽוֹם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
אדם שת אנוש. זהו מספר התולדה זה אחר זה, וכן קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך נח שם. אבל "שם חם ויפת" כמו "ראובן שמעון לוי ויהודה" (שמ' א,ב):
פסוק ה:
בני יפת. החל מיפת כמו שנכתב בתורה (בר' י,ב), והוא הקטן; כי בכל מקום מזכירם "שם חם ויפת" – דומה כי כן היה תולדותם. ומה שאמ' "אחי יפת הגדול" (בר' י,כא), אינו אומר גדול בשני' אלא גדול במעלה; וכן נראה ביחשו שם אליו. והטעם שהחל להזכיר תולדת הקטן, לפי שעקר הספור אינו אלא על אברהם שהוא מזרע שם, ובו יארך ספור היחשים; לפיכך זכר תולדת שם באחרונה. והקדים יפת לחם כי היה גדול ונכבד ממנו, ואם הוא קטן בשנים:
פסוק ו:
ובני גמר. ודיפת כת' בדל"ת, ובספר בראשית (י,ג) כת' ברי"ש:
פסוק ז:
ובני יון. והניח מגוג ומדי ותובל ומשך ותירס, וכן בספר בראשית (י,ג-ה), כדי לקצר, כי אין יחשם בא לעקר. ואולי גמר ויון היו ראשי המשפחות היוצאות מיפת:
פסוק ז:
ותרשישה. ובספר בראשית "ותרשיש" (י,ד), ואחד הוא:
פסוק ז:
ורודנים. כת' ברי"ש ראשונה, ובספר בראשית (י,ד) כת' "ודודנים" בשני דל'. ולפי שהדל"ת והרי"ש קרובים בכתיבתם, והרואים בספרי היחשים הנכתבים בימי הקדמונים יש שהיו קוראים בדל' ויש שהיו קוראים ברי"ש, ונשארו השמות כן בפי בני אדם בדל' וברי"ש, לפיכך נכתב בספר בראשית באחד מן הקריאות ונכתב בספר הזה באחרת, להודיע כי הכל שם אחד, ואם זה קורא בדל' וזה ברי"ש. וכן "רבלתה" (מ"ב כה,ז) ברי"ש ו"דבלתה" (יח' ו,יד) בדל', "דעואל" (במ' א,יד) בדל' "רעואל" (במ' ב,יד) ברי"ש. וכן תשתנה הקריאה בו"ו וביו"ד לפי שהם קרובים בכתיבתם. וכן תשתנה בנחות – באל"ף ובה"א – בתכלית המלה, כמו ב"סבתא" (להלן פס' ט) ו"סבתה" (בר' י,ז), כי האל"ף והה"א אחיות – אותיות הנשימה, ומי שירצה לכתוב אל"ף יכתוב ולכתוב ה"א יכתוב. וזה השימוש באותיות אהו"י הוא גם כן בפעלים ובשמות ובמלים, כמו שבארנו בספר הדקדוק אשר חברנו באר היטב. ואע"פ שיש בשינוי אותיות השמות האלה דרשות, לא ראיתי לכתבם למען לא תארך המלאכה עלי; והעקר הוא מה שכתבתי:
פסוק יג:
וכנען ילד. ראיתי לאחד מן המפרשי' שכתב כי בני כנען אחד עשר ועמו הם שנים עשר; זהו שאמ' הכת' "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" (דב' לב,ח) – גבולות כנען ובניו, שהם למספר בני ישראל:
פסוק יז:
בני שם. הזכיר בני הבנים בסדר הבנים לקצר, כי עוץ וחול וגתר ומשך היו בני ארם.
פסוק יז:
ומשך. ובספר בראשי' "ומש" (י,כג); וקרובים הם בלשון, ובזה ובזה היה נקרא:
פסוק כ:
ויקטן ילד. ואת חצרמות – מלה אחת:
פסוק כד:
שם ארפכשד. עתה קצר חשבון היחש משם עד אברהם איש אחר איש:
פסוק כז:
אברם הוא אברהם. הזכיר "אברם" על דרך תולדת היחש, ו"הוא אברהם" – הידוע, שאהבו השם וגדל שמו כי אב המון גוים נתנו. ובהזכירו תולדות אברהם הזכיר תולדות ישמעאל בנו ובני קטורה, ואחר כן אמ' "ויולד אברהם את יצחק" (להלן פס' לד) כי הוא העקר:
פסוק לב:
ובני קטורה פילגש אברהם. לפי שאמ' בתורה "ויוסף אברהם ויקח אשה" (בר' כה,א) הודיע הנה לא היתה אלא פלגש; ומה שאמ' "ויקח אשה" – לקח אשה אחת לפלגש, כי לא היתה לו אשה אלא שרה אמנו, והשאר פלגשים. וכן אמ' בתורה "ולבני הפלגשים אשר לאברהם" וגו' (בר' כה,ו):
פסוק לה:
בני עשו. כמו שהזכיר תולדות ישמעאל בן אברהם, כן הזכיר תולדות עשו בן יצחק, והמלכים אשר מלכו באומתו לפני מלך מלך בבני ישראל (להלן פס' מג). כי אחר כן לא היו להם מלכים כמו שכתבתי, כי תחת יד דוד היו, עד גרמו עונות מלכי יהודה ופשעו מתחת ידם:
פסוק לו:
בני אליפז. צפי כת', ביו"ד, ובתורה (בר' לו,יא) כת' "צפו", בו"ו:
פסוק לו:
קנז ותמנע ועמלק. הנראה מן הפסוק הזה כי תמנע הוא בן אליפז, ובתורה כת' כי תמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לו את עמלק (בר' לו,יב)! יש מפרשי' כי תמנע אם עמלק כמו שכת' בתורה, וממזרת היתה, כי אליפז בא אל אשת שעיר אם לוטן, וילדה תמנע – או בחיי שעיר או אחר מותו, ועזרא דקדק בתורה שיש פסק אחר "ותמנע", ר"ל "וגעתם וקנז ותמנע" (בר' לו,יא-יב), שאף היא היתה בתו, ואחר כן היתה לו פלגש וילדה לו עמלק; לכך כת' "ואחות לוטן תמנע" (בר' לו,כב; להלן פס' לט), ולא אמ' "בת שעיר" אלא "אחות לוטן". וזה הפי' הוא דרך דרש; ואלו היתה תמנע בת אליפז לא מנה אותה בסדר הבנים, כי אין זה דרך הכת' אם לא יזכור בפרוש, כמו "ואת דינה בתו" (בר' מו,טו), "ושרח אחותם" (בר' מו,יז). והנראה בעיני כי אחז הכת' דרך קצרה, כי לא הוצרך עזרא לפרש, כי מפורש הוא בתורה; אלא שכתב התולדות דרך קצרה. וכן קצר בבני שם, וכתב בני הבן בסדר הבנים לקצר; וכשהזכיר "וארם" (לעיל פס' יז) כאלו אמ' "ובניו עוץ וחול". כן כתב הנה "ותמנע" דרך קצרה; כי היה לו לקצר עוד ולומר "צפו וגעתם קנז ועמלק", אלא לפי שעמלק לא היה שוה לשאר הבנים, כי הם היו בני אשה והוא בן פילגש, לכך הפריד ביניהם וזכר אמו. ואמר "ותמנע" ודי לו, כי נזכר הוא בתורה,
פסוק לח:
ובני שעיר. הזכיר כמו כן בני שעיר, כמו שהזכיר בתורה, כי לאהבת יצחק נתן לעשו בנו נחלת האלופים האלה בני שעיר:
פסוק לט:
ובני לוטן חרי והומם – בו"ו, ובתורה "והימם" (בר' לו,כב) ביו"ד:
פסוק מ:
בני שובל עלין. ובתורה "עלון" (בר' לו,כג) בו"ו:
פסוק מ:
שפי. ביו"ד, ובתורה "שפו" (שם) בו"ו:
פסוק מא:
ובני דישון. ובתורה "ואלה בני דיָשן" (בר' לו,כו) בקמ"ץ. ואמת כי בני דישון היו, כי דישן בחול"ם היה החמישי מבני שעיר, ודישן בקמ"ץ היה הבן השביעי מבני שעיר; וכן הזכירם בתורה "ודישון ואצר ודישָן" (בר' לו,כא). אבל כשהזכיר תולדותם קראם שניהם "דישן" בקמ"ץ: "ואלה בני דישָן חמדן ואשבן" (בר' לו,כו), ואחר כן בני אצר, ואחר כן "בני דישָן עוץ וארן" (בר' לו,כח); ועזרא כתב שניהם "דישון" (כאן ובפס' מב). נראה כי לא היו קפדים בשמותיהן בין דישָן לדישון:
פסוק מא:
ובני דישון חמרן – ברי"ש, ובתורה "חמדן" (בר' לו,כו) בדל', וכבר כתבתי טעמי החילופים (לעיל פס' ז):
פסוק מב:
וזעון יעקן – ביו"ד, ובתורה "ועקן" (בר' לו,כז) בו"ו:
פסוק מג:
ואלה המלכים...וימת בעל חנן וימלוך תחתיו הדד – בדל', ובתורה "הדר" (בר' לו,לט) ברי"ש:
פסוק נ:
ושם עירו פעי – ביו"ד, ובתורה "פעו" (שם) בו"ו: