פסוק ג:רַע בְּעֵינֵי ה׳. מְפֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פה,ד), שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בַּגַּנּוֹת (וּמְעָרֶה לְאַשְׁפּוֹת); בָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ:
פסוק ד:וְתָמָר כַּלָּתוֹ. תָּמֵיהַּ אֲנִי: הֵיאַךְ מַזְכִּיר גְּנוּת זְקֵנָתוֹ שֶׁל דָּוִד?!
פסוק ו:וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע. כֻּלָּם בִּימֵי דָוִד וּבִימֵי שְׁלֹמֹה הָיוּ, וְהָיוּ חֲכָמִים בְּיוֹתֵר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר ״וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל״ (מלכים א ה:יא); לְהַלָּן לְעִנְיַן חָכְמַת שְׁלֹמֹה נוֹפֵל לָשׁוֹן זֶה ״דַּרְדַּע״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרָא דּוֹר דֵּיעָה – בִּשְׁבִיל חָכְמָתוֹ נִתְחַכֵּם שְׁלֹמֹה מִכֻּלָּם. וּמַה שֶּׁאָמַר ״הָאֶזְרָחִי״ – אָלֶ״ף יְתֵיר, כְּמוֹ ״הַזַּרְחִי״ (במדבר כו:יג), מִזֶּרַח יָצָא; וּבְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת נִכְנֶסֶת הָאָלֶ״ף בַּתֵּיבָה וְאֵינָהּ נִקְרֵאת, וְדֻגְמָתוֹ ״וְאַחֲוָתִי״ (איוב יג:יז), ״וְהֶאֶזְנִיחוּ״ (ישעיה יט:ו) וְכֵן ״וְהָאסַפְסֻף״ (במדבר יא:ד); וּפְעָמִים נֶחְסֶרֶת, כְּמוֹ ״וְתַמְרוּ״ (שמואל ב יט:יד); ״וַיַּכּוּ הָרַמִּים״ (דברי הימים ב כב:ה) – כְּמוֹ הָאֲרַמִּים. וּפְסִיקְתָּא דּוֹרֵשׁ (פסיקתא רבתי יד) ״מִכָּל אָדָם״ – זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן; ״אֵיתָן״ – זֶה אַבְרָהָם; ״הֵימָן״ – זֶה מֹשֶׁה; ״וְכַלְכֹּל״ – זֶה יוֹסֵף; ״וְדַרְדַּע״ – זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר; ״מָחוֹל״ – שֶׁמָּחַל לָהֶם מַעֲשֵׂה עֵגֶל:
פסוק ז:וּבְנֵי כַרְמִי עָכָר. וְלָמָּה אֲנִי קוֹרֵהוּ עָכָר, וַהֲלֹא עָכָן שְׁמוֹ? (וּמְפֹרָָשׁ) לְפִי שֶׁהוּא עָכַר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עַל הַחֵרֶם וְנָפְלוּ עַל יָדוֹ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה (אֶלֶף) אִישׁ. וְהוּא מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי (דברי הימים א א:א), שֶׁכָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לְסַפֵּר בִּגְנוּת מְסַפֵּר, (וְאַף עַל פִּי כֵּן) (ס״א וְעַל כֵּן לֹא) יָצָא מַלְכוּת מֵהֶם:
פסוק ח:וּבְנֵי אֵיתָן עֲזַרְיָה. כְּמוֹ ״וּבְנֵי דָן חוּשִׁים״ (בראשית מו:כג):
פסוק ט:וְאֶת כְּלוּבָי. זֶהוּ כָּלֵב, כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ לְמַטָּה וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן; וּבְסֵפֶר שְׁמוּאֵל כְּתִיב ״וְהוּא כָלְבִּי״ (שמואל א כה:ג) – וְתַרְגּוּם: ״מִדְּבֵית כָּלֵב״ (תרגום יונתן). וְכָךְ תַּרְגּוּם ״כָּלְבִּי״ – מַחֲזִיק הָיָה וּמִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין מְיֻחָס בְּכָל שֵׁבֶט כָּמוֹהוּ; כְּלוֹמַר: אִם שְׁמוּאֵל נָתַן לוֹ מְלוּכָה, (לִי תָּבוֹא הַמְּלוּכָה); וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ״מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים״ (שמואל א כה:י) – שֶׁהֲרֵי יָצָא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה; וִירַחְמְאֵל אָחִיו נָשָׂא נָכְרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַטָּה (דברי הימים א ב:כו). וְזֶה כְּלוּבָי – מִתְנַשֵּׂא וּמִתְגָּאֶה (בְּכָל) אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ:
פסוק י:נַחְשׁוֹן נְשִׂיא בְּנֵי יְהוּדָה. לֹא בָּא לְפָרֵשׁ אֶלָּא מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד:
פסוק יא:וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת בֹּעַז. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ ״אַבְצָן״ (שופטים יב:ח) זֶה בֹּעַז. וְתֵימַהּ יֵשׁ, הֵיאַךְ יָכוֹל לִהְיוֹת, וַהֲלֹא נַחְשׁוֹן בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה לִיצִיאַת מִצְרַיִם מֵת, וְשַׂלְמוֹן בְּנוֹ מֵת כְּבָר, וְהוּא הָיָה מִבָּאֵי הָאָרֶץ, וּבֹעַז בְּנוֹ, שֶׁהוּא אַבְצָן, בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ נוֹלַד, וּמִיצִיאַת מִצְרַיִם עַד יִפְתָּח הָיוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה? וַחֲכָמִים אָמְרוּ: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בֹּעַז עַל רוּת וְהָרְתָה מִיָּד מֵת בֹּעַז, וְאַבְצָן הָיָה שׁוֹפֵט לְאַחַר מוֹת יִפְתָּח, דִּכְתִיב (שופטים יב:ח): ״וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אַבְצָן מִבֵּית לָחֶם״. וְעַל זֶה אֲנִי תָּמֵיהַּ, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ בְּאַבְרָם שֶׁהוּא אָמַר לְאַחַר שֶׁנִּצְרַר דָּמוֹ וְכוּ׳, וְאָמַר: ״הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד״ (בראשית יז:יז), וְאֵיךְ הוֹלִיד בֹּעַז בֶּן שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה: וְיֶשׁ לוֹמַר: עַל כֵּן אָמַר (רות ד:יג): ״וַיִּתֵּן ה׳ לָהּ הֵרָיוֹן״, דּוּגְמָתוֹ: ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳״ (דברים לב:מו). ״אַבְצָן״ -אַב לְכָל הַצְּנוּנִים, שֶׁהֲרֵי אִשָּׁה בְּחוּרָה שָׁכְבָה אֶצְלוֹ וְנִצְטַנֵּן וְלֹא נָגַע בָּהּ (סא״א):
פסוק יג:וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת בְּכֹרוֹ. מָלֵא אָלֶ״ף, כְּלוֹמַר: אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל (רות ב:א):
פסוק טו:דָּוִיד הַשְּׁבִעִי. מָלֵא יוֹ״ד, מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד. וְעַתָּה מָצָא הַמַּרְגָּלִית, לְפִיכָךְ לֹא מָנָה הַשְּׁמִינִי: ״אֱלִיהוּ״ (דה״א כז:יח):
פסוק טז:וְאַחְיוֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגַיִל. מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁהָיוּ בְּנֵי אֲחוֹתוֹ גִּבּוֹרִים וְאַנְשֵׁי חַיִל וְשָׂרִים; כָּךְ מְפֹרָשׁ:
פסוק יז:יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי. וּבִשְׁמוּאֵל (שמואל ב יז:כה) כָּתוּב ״הַיִּשְׂרְאֵלִי״! בְּאֶרֶץ יִשְׁמָעֵאל הָיָה דָּר, דּוּגְמַת ״בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי״ (שמואל ב ו:י), וְכֵן ״וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצּוֹר בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה וְאָבִיו אִישׁ צוֹרִי״ (מלכים א ז:יג-יד):
פסוק יח:וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה. לְפִי שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה שֶׁשְּׁמָהּ עֲזוּבָה, לְכָךְ כִּנָּה אֶת שֵׁם בִּתּוֹ עֲזוּבָה אִשָּׁה; כְּדִכְתִיב ״וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת״ (דברי הימים א ב:יט) – מִכָּאן שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה שֶׁשְּׁמָהּ עֲזוּבָה:
פסוק יט:וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר:
פסוק כ:וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל. צֵא וַחֲשׁוֹב, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה פָּחוֹת מִן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים כְּשֶׁהוֹלִידוּ, שֶׁהֲרֵי כָּלֵב הָיָה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנִים בַּמְרַגְּלִים, דִּכְתִיב ״בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלוֹחַ וְגוֹ׳״ (יהושע יד:ז), וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר נוֹלְדוּ כֻּלָּם, שֶׁהֲרֵי הוּקַם הַמִּשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל. כָּלֵב הָיָה בֶּן שְׁמוֹנֶה כְּשֶׁהוֹלִיד עֲזוּבָה אִשָּׁה, וּבֶן תֵּשַׁע כְּשֶׁהוֹלִיד יְרִיעוֹת, וְאַחַר מִיתַת עֲזוּבָה אִשְׁתּוֹ לָקַח אֶת אֶפְרָת וְהוֹלִידָה אֶת חוּר בְּשָׁנָה אַחֶרֶת, הֲרֵי בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים. וְחוּר בֶּן שְׁמוֹנֶה כְּשֶׁהוֹלִיד אֶת אוּרִי, וְאוּרִי בֶּן שְׁמוֹנֶה כְּשֶׁהוֹלִיד בְּצַלְאֵל, הֲרֵי עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנִים; וּכְתִיב ״וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב״ (שמות לו:א) – וְאֵין ״אִישׁ״ פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הֲרֵי בְּצַלְאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה הַמִּשְׁכָּן בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה; הֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר אַחַת. נִמְצָא שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה פָּחוֹת מִן שְׁמֹנֶה כְּשֶׁהוֹלִידוּ; וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (סנהדרין סט:); וּמִדְרָשׁ: בֶּן שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ הוֹלִידוּ:
פסוק כא:וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר. כָּל זֶה מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁהֲרֵי חֶצְרוֹן בָּא אֶל בַּת מָכִיר, לְקָחָהּ לְפִילֶגֶשׁ, שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישׁוּת, דּוּגְמָא ״כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שֶׁבַע״ (תהלים נא:ב), וְהוּא הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים; הֲרֵי שְׁנֵי דְבָרִים לְבַת מָכִיר לִגְרִיעוּתָא: אַחַת – שֶׁלֹּא לְקָחָהּ לְשׁוּם אִישׁוּת, וְאַחַת – שֶׁחֶצְרוֹן הָיָה זָקֵן; מִפְּנֵי כְּבוֹד מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדָה נְתָנוּהָ לוֹ, וּכְשֶׁהוֹלִיד יָאִיר, נָתְנוּ לוֹ בְּנֵי מָכִיר עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים לִיקַח אִשָּׁה אַחַת מִבְּנוֹתָיו:
פסוק כג:וַיִּקַּח גְּשׁוּר וַאֲרָם. גְּשׁוּר הוּא ״גְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי״ (דברים ג:יד). לְפִי שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לָאֲרַמִּים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲרָם הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּמִּזְרָח, דִּכְתִיב ״אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר״ (ישעיה ט:יא). וּבִימֵי הַשּׁוֹפְטִים כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל מְסָרָם בְּיַד אוֹיֵב, בְּיַד אֲרָם (שופטים ג:ח), וְאָז הָלְכוּ וְלָקְחוּם מֵהֶם. וּכְשֶׁבָּא דָּוִד הֶחֱזִירָן, וּלְפִי שֶׁהֶחֱזִירָן כְּתָבָן כָּאן:
פסוק כד:בְּכָלֵב אֶפְרָתָה. עַל שֵׁם (כָָָָּלֵב) אִשְׁתּוֹ קָרְאוּ אֶת הָעִיר (כָָּלֵב) אֶפְרָתָה:
פסוק כד:וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ. לְאַחַר מִיתַת חֶצְרוֹן:
פסוק כד:אֲבִי תְקוֹעַ. שַׂר שֶׁל עִיר תְּקוֹעַ, שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁבֶט יְהוּדָה:
פסוק כה:וַיִּהְיוּ בְנֵי יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן. לְפִי שֶׁהִפְסִיק בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל כָּלֵב, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לוֹמַר: בְּכוֹר חֶצְרוֹן, בְּכוֹר יְרַחְמְאֵל – בְּכוֹר שֶׁל יְרַחְמְאֵל:
פסוק כו:וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה. לְפִי פְּשׁוּטוֹ: יִשְׂרְאֵלִית הָיְתָה, וּבִיבָמוֹת יְרוּשַׁלְמִי כָּתַב (ירושלמי סנהדרין ב:ג) שֶׁלָּקַח נָכְרִית לְהִתְעַטֵּר בָּהּ יָפֶה, וְשָׂרִית הָיְתָה:
פסוק כו:הִיא אֵם אוֹנָם. (שָׁמַעְתִּי) אֵם כְּמוֹ ״שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל״ (שופטים ה:ז) (וְהִיא הָיְתָה סא״א). אוֹנָם שָׁפָל וְחַלָּשׁ הָיָה, לְשׁוֹן אוֹנֵן, וּכְמוֹ ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״ (דברים כו:יד), וּכְמוֹ ״כְּמִתְאֹנְנִים״ (במדבר יא:א); וְיָצָא מִמֶּנּוּ שֵׁשָׁן, שֶׁנָּתַן בִּתּוֹ לְיַרְחָע הַמִּצְרִי עַבְדּוֹ. וּמְסַפֵּר בִּגְנוּתָן, כְּלוֹמַר: לֹא הָיוּ רְאוּיִין לַמַּלְכוּת, וְיָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע, שֶׁהָרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם (ירמיהו מא:א):
פסוק לד:וְלֹא הָיָה לְשֵׁשָׁן בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת. וּמַה שֶּׁאָמַר לְמַעְלָה ״וּבְנֵי שֵׁשָׁן אַחְלָי״ (דברי הימים א ב:לא) – חוֹלֶה שָׁפָל הָיָה, וּמֵת בְּלֹא בָנִים:
פסוק לה:וַיִּתֵּן שֵׁשָׁן אֶת בִּתּוֹ לְיַרְחָע עַבְדּוֹ לְאִשָּׁה. מִכָּאן אָמְרוּ: בִּתְּךָ בָּגְרָה, שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וְתְנֵהוּ לָהּ (פסחים קיג.). וּמִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים בִּיבָמוֹת יְרוּשַׁלְמִי (הוריות ג,ה): אַל תַּאֲמֵן בְּגֵר עַד חֲמִשָָּׁה עָָָָשָׂר דּוֹרוֹת, וַחֲמִשָָּׁה עָָָָשָׂר דּוֹרוֹת הֵם מִן עַתָּי הַמִּצְרִי עַד יִשְׁמָעֵאל, וְיֶשׁ אוֹמְרִים שִׁשָָּׁה עָָָָשָׂר דּוֹרוֹת עִם יַרְחָע. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (רות רבה ח.): אֶפְשָׁר כֵּן שֶׁהָיָה ״מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה״ (מלכים ב כה,כה) וַהֲלֹא יִשְׁמָעֵאל מִזֶּרַע יְרַחְמְאֵל הָיָה וְלֹא מִן רָם! אֶלָּא שֶׁהֶעֱבִיר מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ:
פסוק מב:וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל. לְפִי שֶׁיִּחֵס לְמַעְלָה קְצָת מִשְׁפְּחוֹת כָּלֵב וְהִפְסִיק בְּיַחַס יְרַחְמְאֵל, צָרִיךְ לוֹמַר: כָּלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל, שֶׁלֹּא תֹּאמַר כְּבָר יִחֵס כָּל מִשְׁפְּחוֹת כָּלֵב; לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל, שֶׁזֶּה לֹא כָּלֵב אַחֵר הָיָה. וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל הַיַּחַס: אֵינוֹ מְיַחֵס כְּסֵדֶר, אֶלָּא מְיַחֵס קְצָת מִמִּשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי וְתוֹפֵשׂ מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת, וּכְשֶׁיִּחֵס קְצָת מִמִּשְׁפָּחָה זוֹ, מַתְחִיל לְיַחֵס מִשְׁפָּחָה רִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה, וְשׁוּב הָאַחֶרֶת; וְכֵן מְעֻרְבָּב כָּל סֵפֶר הַיַּחַס הַזֶּה:
פסוק מב:הוּא אֲבִי זִיף. שַׂר שֶׁל זִיף וְשַׂר כָּל בְּנֵי מָרֵשָׁה וְשַׂר חֶבְרוֹן. וְשֵׁם הָעֲיָירוֹת הָאֵלֶּה כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע טו), וְכִדְכְתִיב ״זִיף וְטֶלֶם וּבְעָלוֹת״ (יהושע טו:כד), וּכְתִיב ״קְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה״ (יהושע טו:מד):
פסוק מד:אֲבִי יָרְקֳעָם. כָּל אֲבִי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – שַׂר עַל אוֹתָהּ הָעִיר הַכְּתוּבָה בְּסָמוּךְ:
פסוק מז:וּבְנֵי יָהְדָּי. אֶחָד מִבָּנִים שֶׁל עֵיפָה הָיָה. וּמַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר מִי הָיָה אָבִיו, לְפִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שׁוּם מִבָּנִים שֶׁל עֵיפָה, כִּי אִם זֶה יָהְדָּי:
פסוק מט:וַתֵּלֶד שַׁעַף אֲבִי מַדְמַנָּה אֶת שְׁוָא אֲבִי מַכְבֵּנָה וַאֲבִי גִבְעָא. שְׁתֵּי עֲיָירוֹת הַלָּלוּ שֶׁלּוֹ הָיוּ:
פסוק מט:וּבַת כָּלֵב עַכְסָה. עַתָּה מַתְחִיל לָרֹאשׁ, וּמַקְדִּים בְּעַכְסָה מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת עָתְנִיאֵל, כְּדִכְתִיב שָׁם ״וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה קִרְיַת סֵפֶר וְגוֹ׳״ (יהושע טו:טז):
פסוק נ:אֵלֶּה הָיוּ בְנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה. פִּתְרוֹן: אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר, כְּמוֹ בְּנוֹ חוּר; וְהוּא, חוּר, הָיָה בְּנוֹ הַבְּכוֹר לְאֶפְרָת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא בְּכוֹר לְכָלֵב, וְכֵן מְפֹרָשׁ לְמַעְלָה: וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר. עִנְיָן אַחֵר: אֵלֶּה הָיוּ וְגוֹ׳ – חוּר הָיָה בֵּן לְכָלֵב וְהוֹלִיד בֵּן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ כָּלֵב, לְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: וְאֵלֶּה הָיוּ בָּנָיו שֶׁל כָּלֵב בְּנוֹ שֶׁל חוּר: שׁוֹבָל וְגוֹ׳:
פסוק נ:בְּכוֹר אֶפְרָתָה. וְלֹא בְּכוֹר לְכָלֵב; עַל חוּר הוּא אוֹמֵר, כֵּן נִרְאֶה לָנוּ:
פסוק נב:הָרוֹאֶה חֲצִי הַמְּנֻחוֹת. מְדִינָה אַחַת הָיְתָה בָּאָרֶץ וּמְנוּחוֹת שְׁמָהּ, דִּכְתִיב ״וַיַּגְלֵם אֶל מָנַחַת״ (דברי הימים א ח:ו); וְהוּא הַמּוֹשֵׁל עַל חֲצִי מְדִינָה, וּלְקַמָּן נֶאֱמַר מִי מָשַׁל עַל חֲצִי מְדִינָה הָאַחֶרֶת. הָרוֹאֶה פּוֹרְמַדְרִיפִי״וּ בְּלַעַ״ז:
פסוק נג:וּמִשְׁפְּחוֹת קִרְיַת יְעָרִים. יוֹשְׁבֵי קִרְיַת יְעָרִים:
פסוק נג:מֵאֵלֶּה יָצְאוּ הַצָּרְעָתִי וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי. יוֹשְׁבֵי צָרְעָה. וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁכָּתַב ״וַתָּחֶל רוּחַ ה׳ לְפַעֲמוֹ... בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל״ (שופטים יג:כה), דְּמַשְׁמַע שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי עֲיָרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל בְּנֵי דָן, כִּי כָּל אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן שֶׁל בְּנֵי יְהוּדָה הָיוּ, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לוֹמַר: הָעֲיָרוֹת וְהַגְּבוּל שֶׁהָיָה בֵּין צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל הָיָה שֶׁל דָּן, אֲבָל צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל עַצְמָן שֶׁל בְּנֵי יְהוּדָה הָיוּ:
פסוק נד:בְּנֵי שַׂלְמָא בֵּית לֶחֶם. בְּנֵי שַׂלְמָא הָיוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית לֶחֶם הַנְּטוֹפָתִי:
פסוק נד:עַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב. וְגַם מִיּוֹשְׁבֵי נְטוֹפַת וְעַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב, חֲצִי מְדִינַת הַמָּנַחְתִּי, תָּפְשׂוּ לָהֶם בְּנֵי צָרְעָה, וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בָּהֶם. שֵׁם מְקוֹמוֹת הֵן: ״מַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי״, ״בַּעֲנָה הַנְּטוֹפָתִי״ (שמואל ב כג:כט) – גִּבּוֹרֵי דָוִד; וּמָנַחַת – ״וַיַּגְלוּם אֶל מָנַחַת״ (דברי הימים א ח:ו):
פסוק נה:וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ. סִיעַת יַעְבֵּץ, שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם, כְּדִכְתִיב לְמַטָּה ״וַיְהִי יַעְבֵּץ נִכְבָּד מֵאֶחָיו״ (דה״א ד:ט):
פסוק נה:תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים. כֻּלָּם שְׁמוֹת בֵּית אֲבִיהֶם:
פסוק נה:הֵמָּה הַקִּינִים. וְהֵיכָן מְקוֹמָם שֶׁל אֵלּוּ, וַהֲלֹא הֵם יוֹשְׁבֵי קַיִן?! שָׁם מָקוֹם, דִּכְתִיב ״הַקַּיִן וְגִבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר״ (יהושע טו:נז);
פסוק נה:הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב. שֶׁיָּצְאוּ מֵחַמַּת שֶׁהָיָה שֶׁל בֵּית רֵכָב וְיָשַׁב בְּקֵין. עִנְיָן אַחֵר: יַעְבֵּץ שֵׁם שֶׁל עִיר, וְשֶׁל יִשָּׂשכָר הָיְתָה, כְּדִכְתִיב ״וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וְאָבֶץ״ (יהושע יט:כ):
פסוק נה:הֵמָּה הַקִּינִים. צוֹרְפִים, ״וַיִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף״ (שופטים יז:ד) – תַּרְגּוּמוֹ: ״לְקִינָאָה״ (תרגום יונתן):