פסוק א:וּפְלִשְׁתִּים נִלְחֲמוּ בְיִשְׂרָאֵל. אֵינוֹ מְסַפֵּר כִּי אִם מַפַּלְתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל, וְכַאֲשֶׁר בָּא לְסַפֵּר מַעֲשֵׂה דָּוִד אֵינוֹ מְסַפֵּר זִילוּתוֹ, אֶלָּא גְּבוּרָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ כִּי הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ וּלְמַלְכֵי יְהוּדָה:
פסוק ג:וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת. בּוֹא וּרְאֵה, כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה לְנֶגֶד ה׳ (משלי כא:ל), כִּי נֶגֶד ה׳ דַּרְכֵי אִישׁ: בִּנְיָמִין הָיוּ שׂוֹנְאֵיהֶם נוֹפְלִים לִפְנֵיהֶם בַּקֶּשֶׁת, כִּי הֵם בְּקִיאִים בַּקֶּשֶׁת, כְּדִכְתִיב ״אִטֵּר יַד יְמִינוֹ וְגוֹ׳״ בְּשׁוֹפְטִים (שופטים כ:טז), וְכֵן בִּיהוֹנָתָן ״צְדָה אוֹרֶה לְשַׁלַּח לִי לְמַטָּרָה״ (שמואל א כ:כ), וְכָתִיב לְמַטָּה ״בִּנְיָמִן נוֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מִימִינִים וְגוֹ׳״ (דברי הימים א יב:ב), וְכֵן בְּאָסָא בְּסֵפֶר זֶה ״וּמִבִּנְיָמִן נוֹשְׂאֵי מָגֵן וְדוֹרְכֵי קֶשֶׁת וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב יד:ז); אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם סָר מֵעַל שָׁאוּל, נָפַל בְּיַד רוֹבֵה קֶשֶׁת – בְּדָבָר שֶׁהוּא אוּמָּנוּתוֹ. וַיָּחֶל מִן הַיּוֹרִים. כְּמוֹ ״וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה״ (אסתר ד:ד):
פסוק יב:וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה. לְיָבֵשׁ גִּלְעָד:
פסוק יב:וַיָּצוּמוּ שִׁבְעַת יָמִים. וְלָמָּה מָסְרוּ עַצְמָם בְּסַכָּנָה, לָקַחַת גּוּפוֹת שָׁאוּל וּבָנָיו מֵהַר גִּלְבּוֹעַ, יוֹתֵר מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל? לְפִי שֶׁעָשָׂה לָהֶם שָׁאוּל טוֹבָה, שֶׁהִצִּילָם כְּשֶׁעָלָה נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי עֲלֵיהֶם (שמואל א יא:א); וּכְנֶגֶד אוֹתָם שִׁבְעַת יָמִים שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם זְמַן אִם יָבֹא לָהֶם מוֹשִׁיעַ (שמואל א יא:ג) וְהָיוּ צָמִים וּמִתְעַנִּים אוּלַי יָבֹא לָהֶם מוֹשִׁיעַ, וּבָא שָׁאוּל וְהוֹשִׁיעָם, כְּנֶגְדָּן נִתְעַנּוּ עַתָּה גַּם הֵם שִׁבְעַת יָמִים; וְגַם מִפְּנֵי אֲבֵילוּת שֶׁנָּהֲגוּ שִׁבְעַת יָמִים, כִּי גַּם קְרוֹבֵיהֶם הָיוּ: כְּשֶׁהָרְגוּ יִשְׂרָאֵל אֶת יוֹשְׁבֵי גִּבְעָה בְּמַעֲשֵׂה פִּילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה (שופטים כא), נָתְנוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ בְּנוֹתֵיהֶם לְבִנְיָמִין כְּשֶׁחֲטָפוּם מִן הַמְּחוֹלוֹת (שופטים כא:כג):
פסוק יג:וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל. שְׁתֵּי מְעִילוֹת מָעַל בִּשְׁאֵלַת אוֹב: אַחַת שֶׁשָּׁאַל אַחֲרֵי שְׁמוּאֵל, וְאַחַת שֶׁדָּרַשׁ; וּבָאַגָּדָה דִּשְׁמוּאֵל שָׁנִינוּ (מדרש שמואל כד, ז): חָמֵשׁ מְעִילוֹת מָעַל:
פסוק יג:עַל דְּבַר ה׳ אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר. מַה שֶּׁצִּוָּהוּ שְׁמוּאֵל, כְּדִכְתִיב ״שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל״ (שמואל א י:ח), וְעַל אֲשֶׁר מָעַל בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (שמואל א טו):