פסוק ב:נשקי קשת. מזויינים בקשת ובחצים:
פסוק ב:מימינים ומשמאילים. שהיו שולטים בשתי ידיהם בין לירות אבנים בין לירות חיצים. "ומשמאילים" בנוח האל"ף:
פסוק ב:מאחי שאול מבנימן. כלומ': מקרובי שאול באו אליו לעזרו, ואע"פ שהיה שאול חי:
פסוק טז:ממלא. תואר, כמו "מָלֵא":
פסוק טז:ויבריחו את כל העמקים. הבריחו יושבי העמקים בעברם צבא גדול, וחשבו כי אויבים היו וברחו:
פסוק יח:ואם לרמותני לצרי. בעבור צרי; ולפי שהיו שם מבני בנימן, היה ירא דוד. ותי"ו "לרמותני" בפת"ח במקום צר"י:
פסוק יט:ורוח לבשה את עמשי. רוח הרצון:
פסוק כג:כמחנה אלהים. רוצ' לומ': גדול; וכן דרך הלשון כשרוצה להגדיל הדבר מיחשו אל השם יתברך, כמו "כהררי אל" (תה' לו,ז), "עיר גדולה לאלהים" (יונה ג,ג), "שלהבת יה" (שה"ש ח,ו), "מאפליה" (יר' ב,לא). ואע"פ כי "שלהבת יה" מלה אחת, וכן "מאפליה", ענינם שתי מלות:
פסוק כח:הנגיד לאהרן. לזרע אהרן; כלומ': הוא היה הכהן הגדול. ובא אל דוד עם שלשת אלפים ושבע מאות. ובניהו בנו היה ראש שלשים הגבורים כמו שאמ' למעלה (יא,כד-כה):
פסוק כט:וצדוק נער. באותו הזמן היה עדין נער, והיה גבור חיל, ובא אל דוד עם עשרים ושנים שרים מבית אביו:
פסוק ל:ועד הנה מרביתם. כלומ': אלה שלשת אלפים מבני בנימן שבאו אל דוד חברונה – אחרי מות אבנר ואיש בשת, שבאו כל ישראל אל דוד חברונה (ש"ב ה,א); אז באו אלה שלשת אלפים, כי עד אותו הזמן היה מרביתם עם בית שאול ושומרים לו המלכות, לא כאותם שבאו אל דוד בחיי שאול לצקלג (לעיל יב,א-ב):
פסוק לג:ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. רבותי' ז"ל פרשו שיודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים, וזהו שאמ' "לדעת מה יעשה ישראל"; וזהו "יודעי בינה לעתים", כלומ': לזמני העולם, שהיו יודעים לחשב בתקופות ומזלות. וזכר ענין זה בזה המקום כי צריך המלך אליהם להתיעץ עמהם בזה, כי על פי המלך היה נעשה העבור והקבוע כמו שנודע בדבר חזקיהו המלך (ב' סנה' יב,א). ור' יונה פרשו (סה"ש ע' "עות") ענין "משפטים", וכן "יודעי העתים" (אס' א,יג), כמו שאמ' "לפני כל יודעי דת ודין" (שם), וכן "עת ומשפט ידע לב חכם" (קה' ח,ה); והיה צריך המלך להתיעץ עמהם על ענין הדינין. אבל "לדעת מה יעשה ישראל" אין טעמו דבק לזה הפי', כי היה לו לומ' "לדעת מה יעשה המלך"; אבל לפי' רבותי' ז"ל יבא בטוב "לדעת מה יעשה ישראל" – היאך ישמרו המועדים ובאי זה זמן יעשו אותם:
פסוק לד:מזבלון וגו' ולעדר בלא לב ולב. פי' "ולעדר": ולערך, וכן "עודרי מערכה" (להלן פס' לט); וכן "ועדרים לאורות" (דה"ב לב,כח) פי': "מערכות". ומזה נקרא מערכת הצאן "עדר". ופי' הפסוק כי אלה היו לערך מלחמה כנגד אויבי דוד בלא לב ולב, כלו' שלא היו להם שני לבבות, כי אם לב אחד שלם אל דוד. ובבראשית רבה (ר' ויק"ר כה,ב): "בלא לב ולב" – בין במתכוין בין בלא מתכוין היו מנצחים:
פסוק לט:וגם כל שרית ישראל. כמו "שארית", וכן "יתן את שלתך" (ש"א א,יז) כמו "שאלתך":