פסוק ב:וַיְבָרֶךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם ה׳. שֶׁנִּקְרָא עַל הָאָרוֹן, כְּדִכְתִיב לְמַעְלָה ״אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים ה׳ יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם״ (דברי הימים א יג:ו):
פסוק ג:וְאֶשְׁפָּר. אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בְּפָר:
פסוק ג:וַאֲשִׁישָׁה. אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בְּהִין. וַאֲשִׁישָׁה דּוּגְמַת ״אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים״ (הושע ג:א), צְלוֹחִית (פסחים לו:):
פסוק ד:וּלְהַזְכִּיר וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל. לְהַזְכִּיר לוֹמַר אוֹתָן שְׁנֵי מִזְמוֹרִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ״מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר״ (תהלים לח:א) וּלְהוֹדוֹת ״הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ״ (תהלים קה:א), וּלְהַלֵּל וְאוֹתָן מִזְמוֹרִים שֶׁמַּתְחִילִין הַלְלוּיָהּ:
פסוק ו:וּבְנָיָהוּ וִיחַזְיִאֵל הַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת תָּמִיד. חֲצוֹצְרוֹת כְּלִי שִׁיר שֶׁל כֹּהֲנִים הוּא, דֻּגְמָא לְמַעְלָה: ״וּשְׁבַנְיָהוּ״ וְגוֹ׳ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר הַכֹּהֲנִים מְחַצְצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת״ (דברי הימים א טו:כד):
פסוק ז:לְהוֹדוֹת לַה׳ בְּיַד אָסָף וְאֶחָיו. שֶׁאָסָף הָיָה מַתְחִיל: הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן כָּל אֶחָיו עוֹנִים אַחֲרָיו; וְדֻגְמָא בְּעֶזְרָא: ״וּמַתַּנְיָה בֶן מִיכָא בֶּן זַבְדִּי בֶּן אָסָף רֹאשׁ הַתְּחִלָּה יְהוּדֶה לַתְּפִלָּה״ (נחמיה יא:יז) – לִכְלֵי שִׁיר הִידוֹת שְׁמוֹ, כְּדִכְתִיב בְּעֶזְרָא: ״הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ בִּנּוּי קַדְמִיאֵל שֵׁרֵבְיָה יְהוּדָה מַתַּנְיָה עַל הַיְּדוֹת״ (נחמיה יב:ח):
פסוק ח:הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו. מַעֲשֵׂה גְּבוּרוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁפָּעַל עִם הָאָרוֹן:
פסוק ח:קִרְאוּ בִשְׁמוֹ. קִרְאוּ: ה׳ יַעֲזֹר לַאֲרוֹנוֹ; דֻּגְמָא: ״וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְּשֵׁם ה׳״ (מלכים א יח:כד) – אֵצֶל ה׳ נוֹפֵל לוֹמַר לְשׁוֹן קְרִיאָה שֶׁנִּפְלָאוֹת עָשָׂה:
פסוק י:הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ. לוֹמַר: כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין בֵּאלֹהֵינוּ הוּא יַעַזְרֵנוּ; דֻּגְמָא: ״וּבִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל״ (ישעיהו מא:טז):
פסוק י:בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ. שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֱלוֹהַּ קָדוֹשׁ, וְכֵן ״כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו״ (דברים ד:ז):
פסוק י:יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה׳. וּבְהֵיטִיב יָכוֹל לִשְׂמוֹחַ לִבּוֹ מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לַה׳ בְּלֵב שָׁלֵם. לְכָךְ:
פסוק יא:דִּרְשׁוּ ה׳ וְעֻזּוֹ. מִקְדָּשׁ וְאָרוֹן נִקְרְאוּ עֻזּוֹ, דִּכְתִיב ״וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ״ (תהלים עח:סא), שֶׁנָּתַן אֲרוֹנוֹ לַהֲבִיאוֹ בַּשְּׁבִי, וּכְתִיב ״קוּמָה ה׳ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ״ (תהלים קלב:ח). וְעַל כֵּן נִקְרָא אֶלְעָזָר הַשּׁוֹמְרוֹ ״עֻזָּא״, עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמַר הָאָרוֹן שֶׁנִּקְרָא עֹז; דּוּגְמָא: עַל שֵׁם ״אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף״ (בראשית כג:טו), וְהוּא חֶשְׁבּוֹן גִּמַּטְרִיָּא שֶׁל ״עֶפְרֹן״ (בראשית כג:טז); וְכֵן הַרְבֵּה: ״דָּן יָדִין עַמּוֹ״ (בראשית מט:טז); ״יְהוּדָה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״ (בראשית מט:ח):
פסוק יב:זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו. מַכַּת עַכְבָּרִים, וְשֶׁלָּקְחוּ פָּרוֹת עָלוֹת וּבְנֵיהֶם כָּלוּ בַּבַּיִת – ״וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת״ (שמואל א ו:יב) וְלֹא חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, וּפֶרֶץ בְּעֻזָּא (דברי הימים א יג:ט-יא). וְכָל הַשִּׁיר נַעֲשָׂה עַל הָאָרוֹן (דברי הימים א יג: ט-יא), וְהָיוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְשִׁירוּ לַה׳ – עַל תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם (סדר עולם רבה יד). וּלְמִי אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּזְכְּרוּ נִפְלְאוֹתָיו שֶׁל תְּמִים דֵּעִים:
פסוק יג:זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ וְגוֹ׳ הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ׳:
פסוק טו:זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר. הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה לְהוֹדִיעַ בָּעוֹלָם אַחַר אֶלֶף דּוֹר, וְרָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים בְּלֹא תוֹרָה, וְהֶעֱבִיר מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, וְעַתָּה מִסְפָּר מַה הוּא:
פסוק יז:וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק וְגוֹ׳:
פסוק יח:לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן. שֶׁעִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרַת בְּרִית לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן:
פסוק יט:בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר. אָז נִשְׁבַּע לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם. וְזֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל, שֶׁאֵין לוֹמַר מֵרוֹב עַם שֶׁהֱיִיתֶם תְּפַשְׂתֶּם אֶרֶץ כְּנַעַן, אֶלָּא בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר. וְאִם תֹּאמַר: אֲפִילוּ לְאֶלֶף וְיוֹתֵר יֵשׁ מִסְפָּר, וּמַהוּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר! לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ. פִּתְרוֹן: אִם לִמְיֻשָּׁב אֶחָד הָיִיתִי אוֹמֵר, לְאַבְרָהָם לְבַד, לְיִצְחָק בִּלְבַד, לְיַעֲקֹב בִּלְבַד; לְאֶחָד מֵהֶם הָיָה אוֹמֵר לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנַעַן, לֹא הָיָה תֵּימַהּ, שֶׁהֲרֵי מְיֻשָּׁבִים בָּהּ הָיוּ, אֶלָּא הוּא נִשְׁבַּע לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם גֵּרִים בָּהּ, דִּכְתִיב ״הִיא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק״ (יהושע טו:יג) וְעוֹד: אִם לְגֵר תּוֹשָׁב הָיָה אוֹמֵר ״לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״, לֹא הָיָה פֶּלֶא כָּל כָּךְ בָּזֶה, שֶׁאֲפִילוּ גֵּרִים וְתוֹשָׁבִים לֹא הָיוּ, אֶלָּא:
פסוק כ:וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי. אַבְרָהָם הָלַךְ לְמִצְרַיִם וְלִגְרָר, וְכֵן יִצְחָק, וְכֵן יַעֲקֹב הָיָה בְּבֵית לָבָן עֶשְׂרִים שָׁנָה; וְגַם עַתָּה, כִּי וַיֵּלְכוּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיִּתְהַלְּכוּ – פולאיט״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק כא:לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם. אַף־עַל־פִּי כֵן שֶׁהָלְכוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמִנְהָג לְהַזִּיק עוֹבְרֵי דְרָכִים, כְּשֶׁבָּאִין לַמָּלוֹן מוֹצְאִין עֲלֵיהֶן עֲלִילוֹת, אֲבָל אֵלּוּ לֹא הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזִּיקָם וּלְעָשְׁקָם; דּוּגְמָא: ״אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ״ (ויקרא ה:כא). וְאִם תֹּאמַר: מַה שֶּׁלֹּא עֲשָׁקוּם חוֹמְסֵי דְרָכִים וּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת שֶׁעָבְרוּ אֵלּוּ בְּתוֹכָן, לְפִי שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בָּם, אֲבָל אִם הָיוּ מַרְגִּישִׁים בָּם הָיוּ עוֹשְׁקִים אוֹתָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. כְּלוֹמַר: וַדַּאי עֲשָׁקוּם, כְּגוֹן פַּרְעֹה לְאַבְרָהָם (בראשית יב:יז) וַאֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק (בראשית כ:יח) וְלָבָן וּשְׁכֶם לְיַעֲקֹב (בראשית ל-לא; לד) וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שוחר טוב קה:ד):
פסוק כב:אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת פַּרְעֹה״ (בראשית יב:יז), וּכְתִיב ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת וְגוֹ׳״ (בראשית כ:ג); בְּיַעֲקֹב כְּתִיב ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ׳״ (בראשית לא:כד), וְעוֹד בְּיַעֲקֹב שֶׁבָּאוּ אֵלָיו לְהָרְגוֹ עַל שֶׁהָרְגוּ שְׁכֶם וַחֲמוֹר, וְכָתִיב ״וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים״ (בראשית לה:ה). וּבְסֵפֶר תְּהִלִּים מְפֹרָשׁ יוֹתֵר, כִּי הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מְסֻיָּם כָּאן כִּדְכְתִיב הָתָם ״וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳״ (תהלים קה:טז), כְּדֵי לְהַגְלוֹתָם לְמִצְרָיִם:
פסוק כד:סַפְּרוּ. יְשׁוּעָה שֶׁעָשָׂה לָנוּ כְּשֶׁגָּלָה הָאָרוֹן אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים (שמואל א ה:א-ז:ב):
פסוק כד:בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו. שֶׁעָשָׂה עִם הָאָרוֹן:
פסוק כו:כִּי כָל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. תֹּהוּ (שמואל א יב:כא), מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם (דברים ד:כח). וְדוּגְמָתוֹ בִּנְבוּאַת חֲבַקּוּק: ״מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ וְגוֹ׳״ עַד ״לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים״ (חבקוק ב:יח). וַיהוָה שָׁמַיִם עָשָׂה – בָּאֱלִילִים כְּתִיב ״לַעֲשׂוֹת״, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם (בראשית ב:א):
פסוק כז:הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. אֲבָל הָאֲחֵרִים כְּמֵת מֻטָּלִים, בְּמָקוֹם שֶׁמְּשִׂימִין אוֹתָם שָׁם מֻנָּחִים; לְפִי שֶׁאֱלֹהֵינוּ הוּא ״אֱלֹהִים אֱמֶת״ (ירמיה י:י):
פסוק כח:הָבוּ לַה׳ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים. וּמָה יִתְּנוּ לוֹ? מְפָרֵשׁ: כָּבוֹד וָעֹז:
פסוק כט:הָבוּ לַה׳ כְּבוֹד שְׁמוֹ. שְׁמוֹ אֲדֹנָי וְהוּא אָדוֹן לַכֹּל; וְזֶהוּ הָבוּ לַה׳ כְּבוֹד שְׁמוֹ, כִּי כִּשְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ (תהלים מח:יא):
פסוק כט:הִשְׁתַּחֲווּ לַה׳ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ. כִּי כֵן אָמַרְנוּ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו:
פסוק ל:חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. מֶלֶךְ, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁדּוֹאֲגִים וִירֵאִים מִמֶּנּוּ, אָז הוּא מֵטִיל עֲלֵיהֶם יוֹתֵר אֵימָה, וְהֵם דּוֹאֲגִים מִמֶּנּוּ יוֹתֵר, שֶׁלֹּא יַחֲרִיב כָּל בָּתֵּיהֶם; וּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן: כְּשֶׁהָעוֹלָם יְרֵאִים מִמֶּנּוּ, אָז תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט – שֶׁהוּא עוֹשֶׂה נְקָמָה, וְהַיְשָׁרִים מִתְקַיְּמִים וְהָאָרֶץ מִתְקַיֶּמֶת וְאֵינָהּ מִתְמוֹטֶטֶת; לָכֵן חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ, אַךְ אַל תִּדְאֲגוּ, כִּי לֹא יָבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי אִם לְתַקֵּן הָעוֹלָם, לְיַשְּׁבוֹ; אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַבְּרִיּוֹת דּוֹאֲגִים מִמֶּנּוּ וְחוֹטְאִים, אָז יְהַפְּכֵם וִיאַבְּדֵם:
פסוק לא:יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם ה׳ מָלָךְ. כְּשֶׁאָדָם מוֹלֵךְ, הַכֹּל עֲצֵבִים, שֶׁאֵינָן יוֹדְעִים אִם יֵשׁ שֶׁטֶף בְּדִינוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיִּמְלוֹךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל הַיְשָׁרִים יֹאמְרוּ: עַתָּה מָלַךְ ה׳, שֶׁהֶחֱזִיר לָנוּ אֶת הָאָרוֹן:
פסוק לב:יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ. כָּל בְּרִיּוֹת שֶׁבַּיָּם; דֻּגְמָא: ״רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה׳״ (ישעיה מד:כג). עַל שֶׁהֶחֱזִיר לָנוּ אֶת הָאָרוֹן וְשָׁלַח מַלְאֲכֵי חַבָּלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בַּפְּלִשְׁתִּים:
פסוק לד:הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. זֶה אֵינוֹ סִיּוּם הַמִּזְמוֹר בְּפָסוּק זֶה, אֶלָּא מִזְמוֹר ״הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ״ (תהלים קה:א); וְגַם אִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מֵאוֹתוֹ מִזְמוֹר, וְאַף הַמִּזְמוֹר (תהלים קו) הוּא מַתְחִיל בְּפָסוּק זֶה, כִּי הֵיאַךְ נוֹפֵל כָּאן וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, כִּי הֵיכָן גָּלוּ בִּימֵי דָוִד שֶׁאוֹמֵר קַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם?! וְכָךְ סִדֵּר בִּתְהִלִּים הַמִּזְמוֹר: מַתְחִיל ״הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ״ (תהלים קה:א), וְאֵינוֹ מְסַיֵּם כִּי אִם עַד ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ עַד ״אָמֵן הַלְלוּיָהּ״ (תהלים קו:מח), שֶׁהַכֹּל מֵעִנְיָן אֶחָד. וּלְפִי שֶׁהוּא מִזְמוֹר גָּדוֹל, חִלְּקוֹ וּמַתְחִיל: ״הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב״. וְכֵן אִיּוֹב, כְּשֶׁהֻצְרַךְ לְהַאֲרִיךְ הַמַּעֲנֶה קִצְּרוֹ וְחִלְּקוֹ לִשְׁנַיִם, וְאוֹמֵר ״וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ״ (איוב כז:א), כִּי בְּשִׁירָה מֵחֲמַת גִּעְגּוּעֵי שִׂמְחָתוֹ לֹא יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ וְחִלְּקוֹ לִשְׁנַיִם; וְכֵן לְעִנְיַן קִינָה מֵחֲמַת רוֹב צַעֲרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ וְחִלְּקוֹ לִשְׁנַיִם; כִּי גַּם שִׁירָה וְגַם קִינָה כְּאַחַת נֶאֱמָרִים, שֶׁהֲרֵי חַנָּה כְּשֶׁבָּאָה לְהִתְפַּלֵּל בָּעֲזָרָה חֲשָׁבָהּ עֵלִי לְשִׁכּוֹרָה, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁמֵחֲמַת יַיִן עָשְׂתָה (שמואל א א:יג), וְהִיא אָמְרָה: ״וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וְגוֹ׳ כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי״ (שמואל א א:טו-טז) – מִכְּלָל שֶׁבְּעִנְיָן אֶחָד שִׁכּוֹר וְצַעַר הֵם מִתְנַהֲגִים:
פסוק לה:וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ. בְּסוֹף הַמִּזְמוֹר (תהלים קו) שֶׁמְּדַבֵּר לְמַעְלָה בַּשְּׁבִיָּה ״וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם״ (תהלים קו:מב), וּכְתִיב אַחֲרָיו ״וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם״ (תהלים קו:מו) וְעַכְשָׁיו נוֹפֵל לוֹמַר ״הוֹשִׁיעֵנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם״ (תהלים קו:מז) כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָהֶם. וּבִתְהִלִּים אֵין כְּתִיב וְאִמְרוּ, כִּי אִם ״הוֹשִׁיעֵנוּ״, כִּי כֵּן נוֹפֵל לוֹמַר; וּלְכָךְ אָמַר דָּוִד כְּשֶׁהֵבִיא הָאָרוֹן שְׁנֵי מִזְמוֹרִים הַלָּלוּ. וּמְפֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נד:ד): לְפִי שֶׁהַפָּרוֹת כְּשֶׁשָּׁרוּ, אָמְרוּ שְׁנֵי מִזְמוֹרִים הַלָּלוּ (עבודה זרה כד:); רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: ״וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת״ (שמואל א ו:יב) – מָה שִׁירָה אָמְרוּ? ״הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ״ (תהלים קה); רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר: ״שִׁירוּ לַה׳ כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ׳״ (תהלים צז); לְפִיכָךְ תִּקְּנָם דָּוִד לְאָמְרָם לִפְנֵי הָאָרוֹן מִזְמוֹר אֶחָד שַׁחֲרִית וּמִזְמוֹר אֶחָד עַרְבִית. מִפִּי רַבֵּינוּ אֶלְעָזָר בַּר מְשֻׁלָּם זַ״ל:
פסוק לז:לְשָׁרֵת לִפְנֵי הָאָרוֹן תָּמִיד. בְּשִׁיר:
פסוק לז:לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. עֶרֶב וָבֹקֶר:
פסוק לח:וְעֹבֵד אֱדֹם וַאֲחֵיהֶם. עָזַב עִם אָסָף לְשׁוֹרֵר:
פסוק לח:וְעֹבֵד אֱדֹם בֶּן יְדִיתוּן. הִנִּיחַ לְשֹׁעֲרִים לָאָרוֹן:
פסוק לט:וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן. הָיָה רֹאשׁ, וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים עִמּוֹ; נָתַן דָּוִד לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה׳ אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן, וְלֹא עָזַב שׁוּם כֹּהֵן עִם הָאָרוֹן, כִּי לֹא הֻצְרְכוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת זֶבַח לְקָרְבָּן:
פסוק מא:וּשְׁאָר הַבְּרוּרִים. הַמּוּבְחָרִים:
פסוק מא:אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת. אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים קְרוּיִים בְּשֵׁם לְשׁוֹרֵר לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת:
פסוק מב:וּבְנֵי יְדוּתוּן לַשָּׁעַר. כְּמוֹ לְשׁוֹעֲרִים; וּבִשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד שָׂמוּ אוֹתָם רֹאשׁ לַמְשׁוֹרְרִים, כְּדִכְתִיב ״לִידוּתוּן בְּנֵי יְדוּתוּן וְגוֹ׳ שִׁשָּׁה עַל יְדֵי אֲבִיהֶם הַנָּבִיא עַל הוֹדוֹת וְהַלֵּל לַה׳״ (דברי הימים א כה:ג):
