פסוק א:וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִיד. אַחַר שֶׁאָמַר דָּוִד לִבְנוֹת בַּיִת, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא תִבְנֶה אַתָּה, אָמַר דָּוִד: הוֹאִיל וְאֵין עָלַי לִבְנוֹת הַבַּיִת אֶלָּא בְּנִי, עַתָּה אָכִינָה וַאֲסַדֵּר לוֹ הַכֹּל, לִכְשֶׁיָּבֹא בְּנִי לִבְנוֹת הַבַּיִת שֶׁיְּהֵא לוֹ הַכֹּל מְזֻמָּן. וְעַתָּה מַנִּיחַ הַכֹּל וְהוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר הֵיאַךְ זִמֵּן לוֹ הַבִּנְיָן, שֶׁנִּלְחַם עִם אוֹיְבָיו וְהִקְדִּישׁ שְׁלָלָם לְבִנְיַן הַבַּיִת. וְכֵן דֶּרֶךְ הַפָּסוּק לְדַבְּרוֹ, וְדֻגְמָא בְּאֵלִיָּהוּ וּבֶאֱלִישָׁע: מֵאַחַר שֶׁאָמַר ״יְהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי״ (מלכים ב ב:ט), מַנִּיחַ כָּל הַמַּעֲשֶׂה מִן הַמְּלָכִים וּמְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מִן נִפְלְאוֹת אֱלִישָׁע הֵיאַךְ הָיוּ פִּי שְׁנַיִם, עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַכֹּל:
פסוק ג:וַיַּךְ דָּוִיד אֶת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה חֲמָתָה. בַּחֲמָת הָיְתָה הַמִּלְחָמָה, וּבַחֲמָת הִכָּם דָּוִד:
פסוק ג:חֲמָתָה. כְּמוֹ לַחֲמָת:
פסוק ג:לְהַצִּיב יָדוֹ. פִּתְרוֹנוֹ: כְּשֶׁהָלַךְ לְהַצִּיב כֹּחוֹ, לְהָשִׁיב גְּבוּלוֹ וּלְהַצִּיב בִּנְהַר פְּרָת, שֶׁהָיָה מֵשִׁיב לִגְבוּל נְהַר פְּרָת; וְדוּגְמָא: ״וְאַבְשָׁלוֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּיו וְגוֹ׳ וַיִּקְרָא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם״ (שמואל ב יח:יח), שֶׁפִּתְרוֹנוֹ: כֹּחַ גְּבוּל אַבְשָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּקְרָא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם״ – בְּתוֹךְ הַמַּצֵּבָה צָר אַבְשָׁלוֹם צוּרַת אֹרֶךְ יָדוֹ, כְּדִכְתִיב בְּאוֹתוֹ פָּסוּק, ״כִּי אָמַר״, זֹאת הַצּוּרָה הַמְצוּיֶּרֶת אַחַר יַד אַבְשָׁלוֹם (מִפִּי רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בְּנַרְבּוֹנָא שָׁמַעְתִּי כֵּן):
פסוק ד:וַיְעַקֵּר דָּוִיד. וּמִשּׁוּם דִּכְתִיב ״לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים״ (דברים יז:טז), כְּדִכְתִיב ״וְאֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר״ (יהושע יא:ו):
פסוק ד:וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב. ״לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים״ (דברים יז:טז) – הָא כְּדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ מֻתָּר (סנהדרין כא:):
פסוק ה:וַיָּבֹא אֲרַם דַּרְמֶשֶׂק. בִּשְׁמוּאֵל (שמואל ב ח:ה) כְּתִיב ״דַּמֶּשֶׂק״! וְדֶרֶךְ הַפָּסוּק לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ מִן שֵׁבֶט ״שַׁרְבִיט״ (אסתר ד:יא), שֶׁהֲרֵי ״אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים״ (דברי הימים ב י:יא) – תַּרְגּוּם: ״שַׁרְבִּיטִים״. גַּם זוֹ אָמַר רַבִּי יִצְחָק:
פסוק ו:וַיָּשֶׂם דָּוִיד בַּאֲרַם דַּרְמֶשֶׂק. פִּתְרוֹן: נְצִיבִים, וּבִשְׁמוּאֵל (שמואל שם) כְּתִיב בְּפֵירוּשׁ ״וַיָּשֶׂם דָּוִיד בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק נְצִיבִים״ (שמואל ב ח:ו):
פסוק ז:שִׁלְטֵי הַזָּהָב. בּוֹיכְרְ״שׁ בְּלַעַ״ז, דּוּגְמָתוֹ: ״הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים״ (ירמיהו נא:יא):
פסוק ח:נְחֹשֶׁת רַבָּה מְאֹד בָּהּ עָשָׂה וְגוֹ׳. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: כֵּיוָן שֶׁאָמַר דָּוִד לִבְנוֹת הַבַּיִת, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ: ״לֹא אַתָּה תִבְנֶה הַבַּיִת כִּי אִם בְּנֶךָ״ (דברי הימים א יז:ד), מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ הֵיאַךְ זִמֵּן לוֹ לִבְנוֹת הַבִּנְיָן:
פסוק י:כִּי אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעוּ. בַּעַל מַחֲלֹקְתּוֹ הָיָה, וְכֵן מוֹכִיחַ לְמַעְלָה וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַרְעֶזֶר – וְכִי מָה עִנְיָן לָהֶם לַחֲמָת לַעֲרֹךְ בּוֹ מִלְחָמָה? אֶלָּא הֲדַרְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה הָלַךְ לְהִלָּחֵם עַל תֹּעוּ מֶלֶךְ חֲמָת בַּחֲמָת, וּבְעוֹד כֵּן בָּא דָּוִד עָלָיו וְהִכָּהוּ. וְכֹל כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת הֵבִיא לְדָוִד, וְכֵן ״וּבְיָדוֹ הָיָה כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת״ (שמואל ב ח:י):
פסוק יג:וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִיבִים. שָׁלְטוֹנִים, שֶׁלֹּא רָצָה לְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ:
פסוק יד:מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. מָשַׁךְ עַצְמוֹ מִלְּהִלָּחֵם עוֹד וּמִלָּצֵאת וְלָבֹא עוֹד בַּמִּלְחָמָה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹפֵט תָּמִיד יִשְׂרָאֵל בִּצְדָקָה:
פסוק טו:וְיוֹאָב וְגוֹ׳ עַל הַצָּבָא. – לְפִי שֶׁמָּשַׁךְ יָדוֹ מִלָּצֵאת עוֹד בַּצָּבָא, הִנִּיחַ יוֹאָב עַל הַצָּבָא לְהִלָּחֵם כָּל מִלְחַמְתּוֹ. כָּל זֶה מוּסָב עַל עָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וּמַה שֶּׁהִפְסִיק וְיוֹאָב עַל הַצָּבָא, מִשּׁוּם הָכִי הֻצְרַךְ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְדָוִד עָשָׂה מִשְׁפָּט, אִם כֵּן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹד נִלְחָמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְיוֹאָב עַל הַצָּבָא:
פסוק טו:מַזְכִּיר. חוֹזֵר לָרֹאשׁ, שֶׁהָיָה מַזְכִּיר אֵיזֶה דִּין בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ תְּחִלָּה; דּוּגְמָא: ״לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים״ (אסתר ו:א):
פסוק טז:וְשַׁוְשָׁא סוֹפֵר. ״אֲחִילוּד מַזְכִּיר״ (דברי הימים א יח:טו), וְשַׁוְשָׁא כּוֹתֵב עַל יָדוֹ:
פסוק יז:עַל הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי. פִּתְרוֹנוֹ: אֻמּוֹת הָיוּ, כְּדִכְתִיב ״הוֹי גּוֹי כְּרֵתִים״ (צפניה ב:ה); וּמֵאֻמּוֹתָם הָיוּ עִם דָּוִד אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל וּבְנָיָהוּ עֲלֵיהֶם; וְדֻגְמָא בִּשְׁמוּאֵל: ״וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים וְגוֹמֵר״ (שמואל ב טו:יח):
פסוק יז:וּבְנֵי דָוִד הָרִאשֹׁנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ. פִּתְרוֹנוֹ: וּבְנֵי דָוִד הָיוּ תָּמִיד רִאשׁוֹנִים אֵצֶל הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכּוֹ:
