פסוק א:וַיְהִי לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה. כְּשֶׁהָעֲשָׂבִים בַּשָּׂדֶה לְהַאֲכִיל הַסּוּסִים:
פסוק ב:וּבָהּ אֶבֶן יְקָרָה. בָּעֲטָרָה:
פסוק ב:וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִיד. יֵשׁ מְפָרְשִׁים: עַל רֹאשׁ דָּוִד מַמָּשׁ, וְיֵשׁ לִתְמוֹהַּ: הֵיאַךְ רֹאשׁוֹ סוֹבֶלֶת?! וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (עבודה זרה מד.): אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת הָיְתָה בָּהּ. וְשָׁמַעְתִּי בְּנַרְבּוֹנָא, כִּי מִנְהָג בְּאֶרֶץ יִשְׁמָעֵאל שֶׁתּוֹלִין כֶּתֶר שֶׁל מֶלֶךְ מִלְמַעְלָה עַל רֹאשׁוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב כְּנֶגְדָּהּ מִלְּמַטָּה תַּחְתֶּיהָ עַל כִּסֵּא; וּמַה שֶּׁכָּתוּב וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד – שֶׁנִּרְאֵית כְּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ:
פסוק ד:וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר. מַה שֶּׁמְּחֻסָּר כָּאן בְּזוֹ הַפָּרָשָׁה כָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל: ״וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּרֶד דָּוִד וַעֲבָדָיו עִמּוֹ וַיִּלָּחֲמוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים״ (שמואל ב כא:טו). וְאַף זֶה מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד לֹא נִכְתְּבָה כָּאן, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב שָׁם ״וַיָּעַף דָּוִד״, וּכְתִיב ״וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָא״ עַד ״וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד״ (שמואל ב כא:טז), וְלוּלֵי שֶׁעֲזָרוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ שֶׁל יִשְׁבִּי; וּלְפִי אוֹתוֹ גְּנַאי לֹא כָּתְבוּ כָּאן:
פסוק ד:אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סִפַּי מִילִידֵי הָרְפָא. וּבִשְׁמוּאֵל כְּתִיב ״אֶת סַף אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרְפָא״ (שמואל ב כא:יח); שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי וַאֲחִי יִשְׁבִּי בְנֹב:
פסוק ה:וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יָעִיר. אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי דָוִד הָיָה:
פסוק ה:אֶת לַחְמִי אֲחִי גָּלְיַת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים. כְּאוֹתוֹ עֵץ עָגוֹל שֶׁכּוֹרְכִין בּוֹ הַבֶּגֶד בִּשְׁעַת הָאֲרִיגָה, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם אוֹתוֹ פָּסוּק בִּשְׁמוּאֵל: ״וְקָטַל דָּוִד בֶּן יִשַׁי מְחֵי פָּרוֹכֶת בֵּית מַקְדְּשָׁא דְּמִבֵּית לֶחֶם״, וּפִתְרוֹן יָעִיר – כְּמוֹ יַעַר הַלְּבָנוֹן, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה (נדרים לב.): יָבֹא דָּוִד שֶׁאִמּוֹ אוֹרֶגֶת פָּרוֹכֶת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְנוֹר אוֹרְגִים, וְיַהֲרֹג אֶת גָּלְיַת שֶׁעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אוֹרְגִים. וְלָמָּה קְרָאוֹ אֶלְחָנָן? שֶׁחֲנָנוֹ ה׳. וְנִרְאֶה שֶׁגָּלְיַת הַגִּתִּי אֵינוֹ ״גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי״ (שמואל א יז:כג), אַחַת – שֶׁשָּׁם קוֹרְאוֹ ״גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי״ וְאַחַת – שֶׁהֲרֵי לְמַעְלָה כְּתִיב אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סִפִּי מִילִדֵי הָרְפָאִים, וְגַם לְמַטָּה כָּתוּב כֵּן וְגַם הוּא נוֹלַד לְהָרָפָא – מִכְּלָל שֶׁלֹּא מַזְכִּיר אַף בַּאֲחִי גָּלְיַת הַגִּתִּי מִילִידֵי הָרָפָה, שֶׁאֵינוֹ בְּנָהּ:
פסוק ו:וַיְהִי אִישׁ מִדָּה. דֻּגְמָא: ״אַנְשֵׁי מִדּוֹת״ (במדבר יג:לב), כְּלוֹמַר: אִישׁ גָּדוֹל. וּלְפִי שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְמָדְדוֹ, קוֹרֵהוּ אִישׁ מִדָּה:
פסוק ו:וְאֶצְבְּעֹתָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּיָדַיִם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּרַגְלַיִם, וּבִשְׁמוּאֵל אוֹמֵר ״עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר״ (שמואל ב כא:כ); כְּלוֹמַר: זֶה בְּצַד זֶה, שֶׁיָּכוֹל לִמְנוֹת. וְגַם זֶה הָיָה כֹּחוֹ, שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחוֹז הַחֶרֶב בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּיָדוֹ. וּבְמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת מְפָרֵשׁ (בכורות מה:): לָמָּה לִי דִּכְתִיב שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע? צְרִיכָא, אִי כָּתַב רַחֲמָנָא שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ, הֲוָה אָמְרִינָן: שִׁית דִּידֵיהּ וְשִׁית דְּכַרְעֵיהּ, לְכָךְ כְּתִיב: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע; וְאִי כְּתִיב עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, הֲוָה אָמְרִינָן: שֶׁבַע בְּהָא וְחָמֵשׁ בְּהָא, לְכָךְ כָּתַב רַחֲמָנָא: שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע:
