פסוק ז:לגרשוני לעדן ושמעי. לעדן הוא לבני הנזכר בתורה ונזכר בזה הספר למעלה:
פסוק ח:בני לעדן הראש יחיאל. יחיאל הראש, ר"ל ואין לו הכרע ונמשך לפניו או לאחריו, כי לבני היה הבכור לגרשון ויחיאל היה הבכור ללבני שהוא לעדן, ויחיאל הוא יחת הנזכר למעלה, וזיתם ויואל ג"כ בני לעדן והנה הם שלשה, ולמטה הוא זיתם ויואל בני יחיאל שאמר בני יחיאל זיתם ויואל אחיו א"כ הנה כתב בני בנים עם הבנים וכמוהו בספר רבים, או נפרש מה שאמר למטה בני יחיאל זיתם ויואל היו בניו נקראים על שם אחיו או חסר וי"ו ופירוש בני יחיאל זיתם אחיו היו על אוצרות בית ה':
פסוק ט:בני שמעי. אין זה שמעי מבני גרשון אלא אחד מבני לעדן הנזכרים היה שמו שמעי ובניו שלמיה וחזיאל וחרן שלשה:
פסוק י:ובני שמעי. זהו שמעי בן גרשום:
פסוק כו:וגם ללוים אין לשאת. כלומר אחר ששכן האהל בירושלים עוד אין ללוים עבודת משא:
פסוק כז:כי בדברי דוד האחרונים. כלומר במעשיו האחרונים היה זה שספר הלוים מבן עשרים שנה והעמידם על משמרותם והכין כל צורכי המקדש, כי מתחילה ספר אותם מבן שלשים כמו שכתוב בתורה, ועתה אמר כיון שאין ללוים לשאת בכתף נעמיד ג"כ מבן עשרים שנה:
פסוק כח:ועל טהרת לכל קדש. שיהיו הלוים מזומנים לטהרת כל קדש כמו שאמר ביחזקאל ויבאו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר וגו' ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה:
פסוק כח:ומעשה עבודת בית האלהים. מעשה איננו סמוך כי הוא נקוד סגול ופירוש ולמעשה ולעבודת בית ה' לכל יהיו מזומנים:
פסוק כט:ולכל משורה ומדה. גם כן יהיו מזומנים לתקן המדות שיהיו צריכין למקדש ההין והאיפה שלישתם ורביעתם ועשירתם, והמשורה הוא כלל המדות הקטנות והמדה כלל המדות הגדולות:
פסוק לא:ולכל העלות עלות. שיהיו מזומנים ג"כ להלל בכל זמן שיעלו עולה לשבתות לחדשים ולמועדים ולעזור לכהנים ג"כ באלה הימים שהקרבנות מרובים ויעזרו להביא הבהמות ולהכניס ולשחוט ולעשות כל מעשה עד קבלת הדם כי מקבלת הדם ואילך מצות כהונה: