פסוק ה:שר הצבא השלישי. לפי שהיה בניהו ראש לשלשים הגבורים אמר עליו "שר הצבא", מה שלא אמ' כן באחרים:
פסוק ה:הכהן ראש. יהוידע היה כהן גדול, כמו שאמ' למעלה בתחלת מלכות דוד "ויהוידע הנגיד לאהרן" (יב,כח):
פסוק ו:ומחלקתו עמי זבד בנו. פי': עמי זבד בנו היה גם כן על מחלקתו תחתיו:
פסוק ז:וזבדיה בנו אחריו. שהרי עשאל נהרג בתחלת מלכותו (ש"ב ב,כג), ונתן דוד זבדיה בנו אחריו לראש על מחלקתו:
פסוק יא:סבכי החשתי לזרחי. ממשפחת זרח:
פסוק טו:חלדי הנטופתי לעתניאל. ממשפחת עתניאל בן קנז:
פסוק טז:ועל שבטי ישראל לראובני נגיד. עד הנה ספר הגבורים שהיו ראשי המחלקות, ועתה ספר השרים שהיו ראשי השבטים – נשיא לכל שבט ושבט:
פסוק יח:ליהודה אליהו מאחי דויד. הוא אחד מאחי דוד הנזכרים למעלה (ב,יג-טו), ולו שני שמות; או הוא אחר מלבד הנזכרים, כמו שאמרו רבותי' ז"ל בדרש שכתבנו למעלה (ב,טו):
פסוק כג:כי אמר יי' להרבות וגו'. ואף כשאמ' הב"ה למנות את ישראל לא אמ' למנותם אלא מבן עשרים שנה ומעלה (במ' א,ב-ג), כי אמר להרבותם ככוכבי השמים ואין להם מספר כמו שאמ' "גם זרעך ימנה" (בר' יג,טז). וכל אלה שספר דוד לא היו בכלל אותם שמנה יואב, שהתחיל למנות כל ישראל. ולא כלה; כי שני שבטים לא ספר, "כי נתעב דבר המלך אל יואב" (דה"א כא,ו) – כמו שכת' ויהי בזאת קצף על ישראל:
פסוק כה:ועל אצרות המלך. עתה ספר פקידיו וגזבריו על מלאכתו ועל אוצרותיו בבית ובשדה:
פסוק כז:ועל שבכרמים. שמעי היה ממונה על הכרמים עד אסיפת הענבים, וזבדי היה ממונה על אשר היה בכרמים בשעת אסיפת הפירות והענבים מהבציר ואילך, כמו שאמר "לאוצרות":
פסוק ל:הישמעלי. שהתגורר בארץ ישמעאל; לפיכך קראו "ישמעאלי". וכן "ההגרי" (להלן פס' לא), שהתגורר בארץ בני הגר:
פסוק לב:ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך. שהיה מגדלם ומלמדם:
פסוק לד:ואחרי אחיתפל יהוידע. כלומ': אחרי שמת אחיתופל יועץ המלך, היו יועציו יהוידע ואביתר. ויואב היה שר הצבא: