פסוק א:שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד וְגוֹ׳. וַאֲפִלּוּ אִם הָיוּ מֵאָה לֹא דַּי לִבְנוֹתוֹ, וְעוֹד שֶׁהוּא נַעַר וָרָךְ:
פסוק א:וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה. וְאִם תֹּאמַר: תַּקְטִין הַבַּיִת! זֶה אִי אֶפְשָׁר, כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי אִם לַה׳ אֱלֹהִים הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם (דברי הימים ב ב:ה); וְאַף עַל פִּי כֵּן אַל תִּבָּהֵל לִבְנוֹת בַּיִת גָּדוֹל כָּזֶה, כִּי אֲנִי בְּכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהִים הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְגוֹ׳, לְפִיכָךְ אֵין לְךָ טֹרַח גָּדוֹל כָּל כָּךְ:
פסוק ב:אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים. דּוּגְמַת הַמִּשְׁכָּן: ״אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי וְגוֹ׳״ (שמות כה:ז):
פסוק ב:אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכָל אֶבֶן יְקָרָה. לָתֵת בְּקִירוֹת הַזָּהָב וּבִכְלֵי הַכֶּסֶף:
פסוק ב:וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ. לְעַמּוּדִים וְשֻׁלְחָנוֹת וְלָרִצְפָּה:
פסוק ג:וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי. פִּתְרוֹן: מֵרֹב רָצוֹן שֶׁרָצִיתִי בְּבֵית אֱלֹהַי:
פסוק ג:יֶשׁ לִי סְגֻלָּה. קָבַצְתִּי לִי קְבוּצַת זָהָב וָכֶסֶף, כִּדְפֵירַשׁ לְפָנֵינוּ:
פסוק ד:מְזֻקָּק. לָבָן הַרְבֵּה:
פסוק ד:לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים. וְאֵין אָדָם יָכוֹל לָטוּחַ שׁוּם דָּבָר, לֹא בְּכֶסֶף וְלֹא בְּזָהָב, כִּי אִם שֶׁיִּהְיֶה מְזֻקָּק:
פסוק ה:לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל מְלָאכָה. וְנָתַתִּיו בְּיַד חָרָשִׁים אוּמָּנִים, וְזֶהוּ אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁקִּבַּצְתִּי כָּל זֹאת, וּמִי מִכֶּם שֶׁמִּתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַה׳ לְהָבִיא זָהָב וְכֶסֶף וְכָל דָּבָר לְבִנְיָן, דֻּגְמָא: ״כָּל נְדִיב לִבּוֹ הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם״ (שמות לה:כב):
פסוק ה:לְמַלֹּאות. דֻּגְמַת ״וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו״ (שמות כט:ט), וְתַרְגּוּמוֹ: ״וּתְקָרֵיב קָרְבַּן דְּאַהֲרֹן״:
פסוק ו:וַיִּתְנַדְּבוּ שָׂרֵי הָאָבוֹת וְגוֹ׳. אוֹתָם שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה ״עַל שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ (דברי הימים א כז:טז), וְכָתוּב כֵּן לְמַעְלָה: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִסְפָּרָם רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְגוֹ׳״ (דברי הימים א כז:א):
פסוק ו:וּלְשָׂרֵי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ. וְגַם שָׂרֵי עֲבוֹדַת אַדְמַת הַמֶּלֶךְ, וְעַל שֶׁבְּכַרְמֵי הַמֶּלֶךְ וְגוֹ׳, כְּדִלְעֵיל (דברי הימים א כז:כו-כז):
פסוק ז:וַאֲדַרְכֹנִים רִבּוֹ. קְצוֹנְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ח:וְנָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית ה׳ עַל יַד יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי. שֶׁהָיָה נָגִיד עַל הָאוֹצָרוֹת, כְּדִלְעֵיל ״בְּנֵי יְחִיאֵלִי זֵתָם וְיוֹאֵל אָחִיו עַל אוֹצְרוֹת בֵּית ה׳״ (דברי הימים א כו:כב):
פסוק ט:בְּלֵב שָׁלֵם. בְּלֵב אֶחָד נָתְנוּ בִּרְצוֹן נַפְשָׁם, וְלֹא בִּשְׁנֵי לְבָבוֹת; שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁנּוֹתֵן בְּעַל כָּרְחוֹ וְלֹא בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה אוֹ שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאֲחֵרִים, וְהוּא נִקְרָא שְׁנֵי לְבָבוֹת, אֲבָל אֵלּוּ בִּרְצוֹן נַפְשָׁם נָתְנוּ כֻּלָּם:
פסוק ט:וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה. וְשֶׁלֹּא תֹאמַר כָּהֶם וְלֹא יוֹתֵר מִכֻּלָּם, לְכָךְ אָמַר: וְגַם דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח וְגוֹ׳, יוֹתֵר מִכֻּלָּם כִּי הוּא בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה; דּוּגְמַת: ״הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה׳ זֶה סִינַי״ (שופטים ה:ה) – יוֹתֵר מִכֻּלָּם, ״מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה׳ בָּאֵשׁ״ (שמות יט:יח):
פסוק י:וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה׳ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל. שֶׁהִקְהִיל, כְּדַאֲמַר לְעֵיל ״וַיַּקְהֵל דָּוִיד״ (דברי הימים א כח:א), וַיְבָרְכֵם עַל הִתְנַדְּבָם:
פסוק י:וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. לְפִיכָךְ הִזְכִּיר יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאַבְרָהָם וְיִצְחָק, לְפִי כִּי יַעֲקֹב גַּם הוּא נָדַר, דִּכְתִיב ״וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר״ (בראשית כח:כ):
פסוק י:יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. יִשְׂרָאֵל סָבָא; וְגַם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע:א) מְפֹרָשׁ כָּךְ; נָדַרְתִּי אֲנִי דָוִד וְעַמִּי כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל סָבָא; וְכָל הַנּוֹדֵר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בְּנִדְרוֹ יִשְׂרָאֵל; וְכֵן ״אֲשֶׁר... נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב״ (תהלים קלב:ב):
פסוק י:מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. אָמַר דָּוִד: גֵּר אֶחָד הָיָה יִתְרוֹ בֵּין שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וְאָמַר: ״בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם״ (שמות יח:י); גְּנַאי גָּדוֹל הוּא זֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי הֲרֵינִי מוֹסִיף לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִיִּתְרוֹ (סנהדרין צד.):
פסוק יא:לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה. נָתַן שֶׁבַח לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ כָּל כָּךְ לְקַבֵּץ מָמוֹן כָּזֶה לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וּכְתִיב לְעֵיל ״הוּא יִבְנֶה... בַּיִת״ (דה״א יז:יב) וְסָמִיךְ לֵיהּ ״ה׳ בַּעֲבוּר עַבְדְּךָ (וּכְלִבְּךָ) עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַגְּדֻלָּה״ (דברי הימים א יז:יט). וְגַם לְשׁוֹן גְּדֻלָּה נוֹפֵל עַל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּדִכְתִיב ״וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַה׳ לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה״ (דרי הימים א כב:ה):
פסוק יא:לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה. אַף עַל פִּי שֶׁהִקְבַּצְתִּי כָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא גְּדֻלָּה, אַתָּה נָתַתָּ לִי כָּל הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת:
פסוק יא:וְהַגְּבוּרָה. שֶׁנָּתַתָּ לִי גְבוּרָה לְהִלָּחֵם עִם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְלָבוֹז שְׁלָלָם לְפָנַי, לִבְנוֹת הַבַּיִת; כְּדִלְעֵיל, אַחַר שֶׁנִּלְחַם עִם כָּל אוֹיְבָיו וְנִצְּחָם, כְּתִיב ״גַּם אוֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִיד וְגוֹמֵר״ (דברי הימים א יח:יא):
פסוק יא:וְהַתִּפְאֶרֶת. כָּל שְׁבָחוֹת אֵלּוּ שִׁבְּחוֹ עַל שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ לְקַבֵּץ מָמוֹן לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא פְּאֵר, דִּכְתִיב ״לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי״ (ישעיהו ס:יג), וְגַם לְמַעְלָה כְּתִיב ״לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת״ (דברי הימים א כב:ה):
פסוק יא:וְהַנֵּצַח. שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִצָּחוֹן, לִשְׁלוֹל שְׁלַל הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים לְצֹרֶךְ הַבִּנְיָן:
פסוק יא:כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם. לְךָ הוּא, אֲפִלּוּ עַל מַה שֶּׁעַל הַשָּׁמַיִם אַתָּה מוֹשֵׁל, כָּל שֶׁכֵּן עַל מַה שֶּׁבָּאָרֶץ, לְפִיכָךְ אַתָּה יָכוֹל לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְמִי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה:
פסוק יא:וּבָאָרֶץ. אֶתְנַחְתָּא, שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם הַפָּסוּק; וּמוּסָב לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, כְּדְפֵרַשְׁתִּי:
פסוק יא:לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. פִּתְרוֹן: מֶלֶךְ, אִם נָתַן לְעַבְדּוֹ אֶחָד שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה בְּמַלְכוּת אַחֵר, הַשַּׂר הוּא עַבְדּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲבָל הַמַּלְכוּת אֵינוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וּמִי שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ אֵין הָעֶבֶד הַמּוֹשֵׁל שֶׁלּוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלּוֹ הוּא הָעֶבֶד הַמְּמֻנֶּה לְמוֹשֵׁל וְגַם הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ; אֵקוֹטְרִיאָ בְּלַעַ״ז; וּלְפִיכָךְ כְּתִיב: לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא עֲלֵיהֶם, דַּאֲפִילוּ רֵישׁ גַּרְגּוּתָא מִשְּׁמַיָּא מַנּוּ לֵיהּ (ברכות נח.). וְעוֹד פֵּרְשׁוּ: וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. כְּשֶׁאָנוּ סְבִירִין שֶׁשִּׁבַּחְנוּ לְךָ כָּל הַהוֹדָאוֹת וְאֵין לְךָ עוֹד שֶׁבַח אַחֵר, עֲדַיִן אֵינוֹ כְּלוּם, שֶׁהַמְּשֻׁבָּח עוֹמֵד לְרֹאשׁ הַשְּׁבָחוֹת. וְכֵן כְּשֶׁסִּיֵּם דָּוִד כָּל תִּשְׁבְּחוֹתָיו בִּתְהִלִּים הוּא מַתְחִיל מִזְמוֹר הָאַחֲרוֹן: ״שִׁירוּ לַה׳ שִׁיר חָדָשׁ״ (תהלים קמט:א) כְּלוֹמַר: כָּל הַשְּׁבָחוֹת חֲדָשִׁים הֵם כְּאִלּוּ לֹא שִׁבַּחְנוּהוּ מֵעוֹלָם. כָּךְ פֵּרֵשׁ לִי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי מֵאִיר בֶּן רַבִּי יִצְחָק מֵאוֹרְלִינְשׁ, וְכֵן בַּחֲגִיגַת יְרוּשַׁלְמִי כִּמְדֻמֶּה לִי:
פסוק יב:וְהָעֹשֶׁר הַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ. מִיָּדְךָ; וְהַכָּבוֹד נוֹפֵל עַל הָעֹשֶׁר, כְּדִכְתִיב ״בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְגוֹ׳״ (נחום ב:י), וּכְמוֹ ״וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה״ (בראשית לא:א); כְּלוֹמַר: כָּל הָעֹשֶׁר שֶׁסִּגַּלְתִּי מֵאִתְּךָ הוּא, כִּי אַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְגוֹ׳:
פסוק יג:וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ. עַל שֶׁחָלַקְתָּ לָנוּ מִטּוּבְךָ:
פסוק יד:וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב. שֶׁדָּחַקְנוּ עַצְמֵנוּ לְהִתְנַדֵּב כָּל כָּךְ בְּזֹאת הַנְּדָבָה, וְלֹא מִשֶּׁלָּנוּ אֶלָּא מִמְּךָ הַכֹּל, וְחִלַּקְתָּ לָנוּ מְעַט:
פסוק יד:וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. וּמַה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ מִיָּדְךָ נָתַנּוּ לְךָ מִקְצָת; נוּ״ן דְּגוּשָׁה בִּמְקוֹם נוּ״ן שְׁנִיָּה: נְתַנְּנוּ לָךְ:
פסוק טו:כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ. וְאֵין לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ וְלֹא אֲחֻזָּה, אֶלָּא לָגוּר בָּהּ; דֻּגְמָא: ״כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי״ (ויקרא כה:כג):
פסוק טו:כְּכָל אֲבוֹתֵינוּ. אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וְנַחֲלוֹת וּמָכַר כָּל הַנַּחֲלוֹת, וְאִם בָּאִים בָּנָיו לָגוּר בְּאוֹתָהּ נַחֲלָה לְיָמִים וְשָׁנִים, הֵם נִקְרָאִים גֵרִים וְתוֹשָׁבִים, אֲבָל אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ אוֹרְחִים; וְכֵן אָמַר דָּוִד: אֵין אָנוּ כֵּן, אֶלָּא גַּם אָנוּ וְגַם אֲבוֹתֵינוּ כֻּלָּנוּ גֵּרִים וְתוֹשָׁבִים בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב ״לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם״ (תהלים פט:יב):
פסוק טו:כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ. מְפֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת (קהלת רבה א:ב): וְלֹא כְּצֵל הָאִילָן וְלֹא כְּעוֹף הַפּוֹרֵחַ, הָעוֹשֶׂה צֵל לְיָמִים וְשָׁנִים, אוֹ לְשָׁעָה אַחַת עוֹשֶׂה צֵל, אֶלָּא כְּצֵל כַּנְפֵי הַדְּבוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ כְּנָפַיִם וְאֵין לָהּ צֵל:
פסוק טו:וְאֵין מִקְוֶה. אֵין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה שֶׁלֹּא יָמוּת:
פסוק טז:אֲשֶׁר הֲכִינֹנוּ. דֻּגְמַת אֲשֶׁר הֲבִיאוֹנוּ:
פסוק יז:וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב. אַתָּה בּוֹחֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת, אֶחָד לְטוֹב וְאֶחָד לְרַע:
פסוק יז:וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה. וְלֵב טוֹב וְיֹשֶׁר תִּרְצֶה, וְכִי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּיֹשֶׁר לְבָבִי – שֶׁיִּשַּׁרְתִּי לְטוֹב לְבָבִי לְלֵב אֶחָד בְּהִתְנַדַּבְתִּי אֶת כָּל אֵלֶּה, וּמִן עַמְּךָ שֶׁהִתְנַדְּבוּ. פִּתְרוֹן: בְּשֶׁלִּי אֲנִי בָּקִי וְיוֹדֵעַ, וּבְשֶׁל אֲחֵרִים אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא מַה שֶּׁרָאִיתִי, שֶׁבְּשִׂמְחָה הִתְנַדְּבוּ אֲנִי אוֹמֵר:
פסוק יז:וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ. כְּלוֹמַר: רָאִיתִי שֶׁשָּׂמְחוּ בְּהִתְנַדְּבָם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם מֵרְצוֹן לִבָּם הָיָה; כְּדִכְתִיב וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם:
פסוק יז:הַנִּמְצְאוּ פֹה. הַנִּמְצָאִים כָּאן; הֵם הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה ״וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ (דברי הימים א כח:א); אֲבָל עֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לֹא נִמְצְאוּ פֹה, וְעַל כֵּן, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִתְמַעֲטָה הַנְּדָבָה, שֶׁאִלּוּ הָיוּ שְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל כָּאן אָז הִתְרַבָּה הַנְּדָבָה:
פסוק יח:שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם. זְכוֹר לָנוּ זֹאת הַנְּדָבָה לְמִצְוָה רַבָּה וְלִצְדָקָה:
פסוק יח:לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ. כִּי יִצֵּר שְׁנֵי לְבָבָם וּמַחְשְׁבוֹתָם לְטוֹבָה; וּמוּסָב הוּא עַל כִּי אַתָּה בּוֹחֵן לְבָב״ וְגוֹמֵר:
פסוק יח:וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ. שְׁנֵי לְבָבָם שָׁלֵם לִהְיוֹת לֵב אֶחָד אֵלֶיךָ. וְכֵן תְּפָרֵשׁ:
פסוק יט:וְלִשְׁלֹמֹה בְנִי תֵּן לֵבָב שָׁלֵם. לְהָכִין לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם אֱלֹהָיו, לִשְׁמוֹר מִצְוֹתָיו וְגוֹ׳; וְכֵן בִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה ״יְהִי ה׳ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ״ (מלכים א ח:נז) עַד ״וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם״ (מלכים א ח:סא):
פסוק יט:וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי. אַפְרֵייטְשִׁ״י בְּלַעַ״ז; וְעַתָּה לְפִי שֶׁהֲכִינוֹתִי וְזִמַּנְתִּי הַכֹּל, לְפִיכָךְ נָקֵל לִשְׁלֹמֹה לִבְנוֹת, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא יָדְךָ בּוֹ:
פסוק כ:וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכָל הַקָּהָל. מוּסָב עַל ״וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל שָׂרֵי וְגוֹ׳״ (דברי הימים א כח:א):
פסוק כ:בָּרְכוּ נָא אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אֱלֹהֵיכֶם, דְּמַשְׁמַע וְלֹא אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: בָּרְכוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְהֵם אָמְרוּ: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְכָךְ: וַיְבָרֲכוּ כָל הַקָּהָל לַה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. מִתּוֹךְ רִצּוּי לָשׁוֹן וּמֵחֲמַת קְדֻשָּׁתוֹ:
פסוק כא:לְמָחֳרַת הַיּוֹם. אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל וַעַד זֶה שֶׁדִּבֵּר דָּוִד כָּל דְּבָרָיו; כִּי אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי, כִּי כְּשֶׁהָלְכוּ מִן הַוַּעַד עָסְקוּ לִקְנוֹת בְּהֵמוֹת לְצֹרֶךְ הַקָּרְבָּנוֹת עַד הַלַּיְלָה, וּלְמָחָר וַיִּזְבְּחוּ לַה׳ זְבָחִים וְגוֹ׳:
פסוק כא:פָּרִים אֶלֶף וְגוֹ׳. כְּבָשִׂים אֶלֶף וְנִסְכֵּיהֶם, דֻּגְמָא: ״אֵילִים חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה וְגוֹ׳״ (במדבר ז:יז), שִׁיעוּר אֶחָד לְכֻלָּם:
פסוק כא:וּזְבָחִים לָרֹב. כֵּן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לְדַבֵּר כְּשֶׁמְּדַבֵּר בִּשְׁנַיִם וּבִשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: מַנִּיחַ הָרִאשׁוֹן עַד לְסוֹף וּמְפָרֵשׁ הָאַחֲרוֹן מִיָּד, וְכֵן ״וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב״ עַד ״וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל״ (בראשית לא:לג), וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב״ הוּא ״אֹהֶל רָחֵל״ (בראשית לא:לג)? אֶלָּא ״לֹא מָצָא״ (בראשית לא:לג) הוּא מוּסָב עַל הָאֲמָהוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְשׁוּב מְפָרֵשׁ הָרִאשׁוֹן ״וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה״ (בראשית לא:לג) תְּחִלָּה ״וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל״ – מֵאֹהֶל לֵאָה הָלַךְ אֶל אֹהֶל רָחֵל, לְפִי שֶׁדְּבָרִים אֲחֵרִים צָרִיךְ לוֹמַר עַל זֶה ״וְרָחֵל לָקְחָה וְגוֹ׳״ (בראשית לא:לד), וְשׁוּב אֵין נוֹפֵל לוֹמַר ״וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת וְלֹא מָצָא״. הָכָא נַמִּי צָרִיךְ לוֹמַר עַל הַזְּבָחִים דְּבָרִים אֲחֵרִים:
פסוק כב:וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וְגוֹ׳ בַּיּוֹם הַהוּא וְגוֹ׳. וְאִם הָיָה אוֹמֵר וַיִּזְבְּחוּ לַה׳ זְבָחִים, הָיָה מַפְסִיק בֵּין הַזְּבָחִים וְהָעוֹלוֹת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק לֹא אֲמָרָן מִיָּד, וְהִמְתִּין עַד לְבַסּוֹף וְאוֹמֵר וּזְבָחִים לָרֹב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. וְכֵן הַרְבֵּה דֻּגְמָא. וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ לִפְנֵי ה׳. דֻּגְמָא: ״וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וְגוֹמֵר״ (שמות יח:יב):
פסוק כב:וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד. כְּבָר הִמְלִיכוּהוּ פַּעַם אֶחָד, כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים ״וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן וְגוֹמֵר״ (מלכים א א:לט). מְפֹרָשׁ בְּהוֹרָיוֹת: מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֵין מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ, וְלָמָּה מָשְׁחוּ אֶת שְׁלֹמֹה? דָּוִד צִוָּה לְמָשְׁחוֹ, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל עוֹזְרֵי אֲדוֹנִיָּהוּ לְהַמְלִיכוֹ (הוריות יא:):
פסוק כב:וַיִּמְשְׁחוּ לַה׳ לְנָגִיד. מִלְּשׁוֹן ״נְגִידוּ״ (תרגום אונקלוס), תַּרְגּוּם שֶׁל ״מִשְׁכוּ״ (שמות יב:כא); וְעַל שֵׁם ״אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם״ (במדבר כז:יז):
פסוק כב:וְלְצָדוֹק לְכֹהֵן. לְפִי שֶׁמָּשַׁח אֶבְיָתָר אֶת אֲדֹנִיָּהוּ (מלכים א א:ז):
פסוק כג:וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה׳ לְמֶלֶךְ. כָּאן נוֹפֵל לוֹמַר מֶלֶךְ עַל כִּסֵּא ה׳, שֶׁהַכִּסֵּא שֶׁל ה׳ הוּא לְהַמְלִיךְ עָלָיו מִי שֶׁיִּרְצֶה. וּבַמִּדְרָשׁ מְפֹרָשׁ (שמות רבה ח:א): כִּסְאוֹ הָיָה מָלֵא, כְּמוֹ הַלְּבָנָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ, כִּי מֵאַבְרָהָם עַד שְׁלֹמֹה חֲמִשָּׁה עָשָׂר דּוֹרוֹת: אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, יְהוּדָה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמָה, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַׁי, דָּוִד, שְׁלֹמֹה; וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״כִּסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי״ (תהלים פט:לז) – שֶׁאֵינוֹ נֶחְסָר לְעוֹלָם; וְאִם אַתָּה רוֹצֶה לְדַמּוֹתוֹ לְיָרֵחַ, יִהְיֶה ״כְּיָרֵחַ״ שֶׁ״יִּכּוֹן״ (תהלים פט:לח) לֶעָתִיד לָבֹא. וּמִשְּׁלֹמֹה וְאֵילָךְ נִתְמַעֲטוּ הַמְּלָכִים מִגְּדֻלָּתָם, כַּלְּבָנָה הַמַּחְסֶרֶת וְהוֹלֵךְ, עַד צִדְקִיָּהוּ: וְ״עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר״ (מלכים ב כה:ז):
פסוק כג:וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל. מִיָּד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשָׁאוּל, כְּדִכְתִיב ״וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יּוֹשִׁיעֵנוּ זֶה״ (שמואל א י:כז); וְגַם דָּוִד לֹא מָלַךְ מִתְּחִלָּה כִּי אִם בְּחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים:
פסוק כד:וְכָל הַשָּׂרִים וְהַגִּבּוֹרִים. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּאֲדֹנִיָּה, כְּדִכְתִיב בִּמְלָכִים ״וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ״ (מלכים א א:ח):
פסוק כד:וְגַם כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִיד נָתְנוּ יָד. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּאֲדֹנִיָּהוּ, שֶׁלֹּא שָׂמוּ יָדָם תַּחְתָּיו:
פסוק כד:נָתְנוּ יָד. אֱמוּנָה, תָּקְעוּ כַף לִשְׁלֹמֹה לְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם:
פסוק כה:וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת. פִּתְרוֹן: נָתַן עָלָיו חֵן מַלְכוּת; דֻּגְמָא: ״וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו״ (במדבר כז:כ). שֶׁהַכֹּל אָמְרוּ: הָגוּן זֶה. וּבְדָנִיֵּאל כְּתִיב ״וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת״ (דניאל יא:כא):
פסוק כט:וְדִבְרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים. מַה שֶׁאֵירְעֵהוּ לְדָוִד מִתְּחִלָּתוֹ עַד סוֹפוֹ:
פסוק כט:הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל. בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל:
פסוק כט:וְעַל דִּבְרֵי גָד. בְּמַעֲשֵׂה הַמַּגֵּפָה (שמואל ב כד:יח-כה). וְלִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ מַגִּיד וּמַזְכִּיר לוֹמַר: כָּל פָּרָשַׁת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ כְּתִיב כָּאן וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים; וְכֵן דְּמָרְדְּכַי: ״עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס״ (אסתר י:ב):
פסוק ל:וְהָעִתִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו. עִתּוֹת צָרָה שֶׁעָבְרוּ עָלָיו; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד: ״בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי״ (תהלים לא:טז):
פסוק ל:וְעַל יִשְׂרָאֵל. עִתּוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל:
פסוק ל:וְעַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. שֶׁבָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל; דֻּגְמָא בִּשְׁמוּאֵל: ״וַיַּרְעֵם ה׳ בְּקוֹל גָּדוֹל... עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וְגוֹ׳״ (שמואל א ז:י), וְכֵן בִּיהוֹשָׁפָט: ״וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה׳ וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב כ:כב), וְכֵן בְּסַנְחֵרִיב: ״וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים״ (ישעיהו לז:לו):
