פסוק ב:עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ. עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר בְּאֶמְצָעִיתוֹ עָגוֹל סָבִיב:
פסוק ב:וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ. כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּיפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, יֵשׁ בְּרָחְבּוֹ טֶפַח (סוכה ז:):
פסוק ב:וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ. עָמְקוֹ:
פסוק ג:וּדְמוּת בְּקָרִים תַּחַת לוֹ. צוּרַת דְּמוּת בְּקָרִים יָצַק מִמֶּנּוּ לַעֲמוֹד עָלָיו, וַאֲדוּקִים בּוֹ, כְּדַאֲמַר בְּסוֹף הַפָּסוּק: הַבָּקָר יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ:
פסוק ג:סָבִיב סוֹבְבִים אוֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּיפִים אֶת הַיָּם. אֵין מְפֹרָשׁ כָּאן מָה הַדָּבָר שֶׁסּוֹבְבָן אֶלָּא בִּמְלָכִים (מלכים א ז:כד) כְּתִיב ״לִפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב וְגוֹ׳״, פְּקָעִים כְּגוֹן שֶׁעוֹשִׂין לְכוֹסוֹת פימילי״ש עֲגוּלִים מִשּׁוּם נוֹי, וּמִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ וְסָבִיב הָיוּ עוֹמְדִים בְּשָׁלֹשׁ אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְרֻבָּעוֹת וּשְׁתַּיִם עֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָכִיל אֲלָפִים בַּת יָכִיל שֶׁהֵם מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טָהֳרָה, אֶלָּא בְּעִנְיָן זֶה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּעֵירוּבִין (עירובין יד). וְהָעֶלְיוֹנוֹת מְרֻבּוֹעַת וְתַחְתּוֹנוֹת עֲגוּלוֹת אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּכִי כְּתִיב עָגֹל סָבִיב, סָבִיב מִשְּׂפָתוֹ כְּתִיב, וּמַה שֶׁאָמַר בַּפְּקָעִים הַלָּלוּ עֶשֶׂר אַמָּה לְכָל רוּחַ, אֲבָל בִּמְקוֹם עִגּוּלוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עֶשֶׂר בָּאַמָּה סָבִיב:
פסוק ג:שְׁנַיִם טוּרִים. הָיוּ הַפְּקָעִים:
פסוק ג:יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ. הַכֹּל יְצוּקִים יַחַד, לֹא שֶׁחִבֵּר לוֹ אֶת הַפְּקָעִים אַחַר יְצִיקָתוֹ עַל יְדֵי מַסְמְרוֹת אוֹ עַל יְדֵי דֶּבֶק שֶׁקּוֹרִין שׁוֹלְדוּרָא בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:וְכָל אֲחוֹרֵיהֶם בָּיְתָה. אֲחוֹרֵיהֶם שֶׁל בְּקָרִים הַלָּלוּ הָיוּ פּוֹנִים בָּיְתָה אֶל תַּחְתֵּיהֶם, שֶׁבַּצָּפוֹן פּוֹנִים אֲחוֹרֵיהֶם כְּנֶגֶד אוֹתָן שֶׁבַּדָּרוֹם, וְשֶׁל מִזְרָח כְּנֶגֶד שֶׁבַּמַּעֲרָב:
פסוק ה:וְעָבְיוֹ טֶפַח. שׁוּלָיו וּדְפָנוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁאֵצֶל פִּיו הָיָה דַּק מְרֻקָּע וּמְרֻדָּד:
פסוק ה:כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס. שֶׁשּׁוֹתִין בּוֹ, וּמְצֻיָּר פֶּרַח שׁוֹשָׁן:
פסוק ה:מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל. אַף זֶה מַחֲזִיק, וּבִמְלָכִים (מלכים א ז:כו) כְּתִיב ״אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל״, גּוֹדְשָׁא תְּלָתָא, שֶׁהַבַּת שָׁלוֹשׁ סְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר ״הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד״ (יחזקאל מה:יא) לָהֶם, הֲרֵי לְךָ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים סְאִין, נִמְצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טָהֳרָה לְאַרְבָּעִים מְאוֹת סְאִין, מֵאָה מִקְוָאוֹת, נִמְצָא גַּם לְעֶשְׂרִים מְאוֹת סְאִין הַנּוֹתָרִים חֲמִשִּׁים מִקְוָאוֹת, וְאַף לִכְשֶׁתַּחֲלֹק הַכְּלִי לְפִי הַמִּדָּה שֶׁשִּׁעֲרוּ חֲכָמִים אַמָּה עַל אַמָּה בְּגֹבַהּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת לַמִּקְוֶה תִּמְצָא, וְכֵן לְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מְרֻבָּעוֹת קוֹמָה וְעֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ מְרֻבָּעוֹת מֵאָה מִקְוָאוֹת, וְלִשְׁתַּיִם אַמּוֹת עֲגֻלּוֹת קוֹמָה עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ עֲגֻלּוֹת חֲמִשִּׁים מִקְוָאוֹת, שֶׁמְּרֻבָּע יוֹתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ:
פסוק ו:וַיַּעַשׂ כִּיּוֹרִים עֲשָׂרָה. לְבַד אוֹתָן שֶׁל מֹשֶׁה (שמות ל:יח):
פסוק ו:וַיִּתֵּן חֲמִשָּׁה מִיָּמִין. לַכִּיּוֹר שֶׁל מֹשֶׁה:
פסוק ו:וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל לְרָחְצָה בָהֶם. קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם:
פסוק ו:אֶת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה יָדִיחוּ בָם. מִן מֵימֵי הַכִּיּוֹר יָדִיחוּ קִרְבֵי הָעוֹלָה. וְדַוְקָא עוֹלָה, אֲבָל שְׁלָמִים לֹא, שֶׁהוּא נֶאֱכָל לַבְּעָלִים בְּכָל הָעִיר. הַכִּיּוֹרִים הָיוּ לְקִדּוּשׁ טְבִילָה:
פסוק ז:וַיַּעַשׂ אֶת מְנֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטָם. לָמָּה נֶאֱמַר בַּמְּנוֹרוֹת כְּמִשְׁפָּטָם? לְפִי שֶׁמּוֹדִיעֵנוּ לָמָּה עָשָׂה עֲשָׂרָה מְנוֹרוֹת, וְהַכֹּל דָּרַשׁ מִן הַתּוֹרָה (שמות כה:לא-מ): פְּרָחִים כַּפְתּוֹרִים גְּבִיעִים מְשֻׁקָּדִים נֶאֱמְרוּ בַּפָּסוּק שִׁבְעִים, הֲרֵי לְכָל עֲשָׂרָה מְנוֹרוֹת שִׁבְעָה נֵרוֹת (כֵּן פֵּרֵשׁ אֲחִי אִמִּי, דּוֹדִי רַבִּי קְלוֹנִימוּס בְּרַבִּי יְהוּדָה; וּמִדְרָשׁ הוּא); וְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכָבִים: חַמָּה, נֹגַהּ, כּוֹכָב, לְבָנָה, שַׁבְּתַאי, צֶדֶק, מַאְדִּים:
פסוק ז:וַיִּתֵּן בַּהֵיכָל חָמֵשׁ מִיָּמִין. לַמְּנוֹרָה שֶׁל מֹשֶׁה:
פסוק ז:וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול. וְכֻלָּם בַּדָּרוֹם:
פסוק ח:מִשְּׂמֹאול. שֶׁל שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן:
פסוק ח:וַיַּעַשׂ מִזְרְקֵי זָהָב מֵאָה. שֶׁזּוֹרְקִין בּוֹ הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ:
פסוק ט:וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים. עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים:
פסוק ט:וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה. זוֹ עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
פסוק י:מִכֶּתֶף הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגְבָּה. רִחֵק אוֹתוֹ מִן הַמִּזְרָח מִן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח לִדְרוֹמָהּ שֶׁל עֲזָרָה, לְפִי שֶׁאֵין כָּבוֹד וְנָאֶה שֶׁיְּהוּ מַטְבִּילִין כְּנֶגֶד פֶּתַח הָאוּלָם:
פסוק יא:וַיַּעַשׂ חוּרָם אֶת הַסִּירוֹת. סִירוֹת נְחֹשֶׁת שֶׁעֲשׂוּיִים לַחְתּוֹת הַדֶּשֶׁן, לָתֵת לְתוֹךְ הַסִּירוֹת:
פסוק יב:וְהַגֻּלּוֹת וְהַכֹּתָרוֹת עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם. לִשְׁתֵּי הָעַמּוּדִים:
פסוק יב:וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם. אֵלּוּ הַ״שַּׁרְשְׁרוֹת״ שֶׁנֶּאֱמְרוּ לְמַעְלָה (דברי הימים ב ג:טז), וְתֵדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהֲרֵי לֹא בְּכָאן וְלֹא בִּמְלָכִים מַזְכִּיר בְּפָרָשָׁה זוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם ״שַׁרְשְׁרוֹת״:
פסוק יב:לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת. לְכַסּוֹת חֲלַל הַכּוֹתֶרֶת בַּשְּׂבָכוֹת; וְאוֹתָן עֲנָפִים כְּעַנְפֵי חֲרִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (דברי הימים ב ג:טז):
פסוק יג:וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת. לְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר ״וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה״ (דברי הימים ב ג:טז), הָא כֵּיצַד? אֶלָּא כָּךְ יֵשׁ לָנוּ לְפָרֵשׁ: וַדַּאי אַרְבַּע מֵאוֹת רִמּוֹנִים עָשָׂה כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר כָּאן, וּמַה שֶׁאָמַר מֵאָה – הֲרֵי מֵאָה לְכָל טוּר וְטוּר, וְאַרְבָּעה טוּרִים הֵם, כְּדַאֲמַר שְׁנֵי טוּרִים לַשְּׂבָכָה אַחַת, וְכֵן שְׁנֵי טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה אַחַת, הֲרֵי אַרְבָּעה טוּרִים. וְהָרִמּוֹנִים הָיוּ מְחוֹזָרִים בְּתוֹךְ הַשְּׂבָכוֹת הַמְשֻׁבָּצִים וּתְקוּעִים לְכַסּוֹת בָּהּ הֵיטֵב אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת:
פסוק יד:וְאֶת הַמְּכוֹנוֹת עָשָׂה. וּבִמְלָכִים כְּתִיב ״וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר״ (מלכים א ז:כז). מְכוֹנוֹת הֵם כַּנֵּי הַכִּיּוֹר, וְשָׁם מְפֹרָשׁ מְלַאכְתָּם:
פסוק טז:וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְלָגוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁאֲמַרְנוּהוּ כְּבָר לְמַעְלָה (פסוק יא), בָּא וְחָזַר וְשָׁנָה. וְעוֹד לְהוֹדִיעֵנוּ, כִּי נְחֹשֶׁת הָיוּ. וְגַם מוֹדִיעֵנוּ מִזְלָגוֹת שֶׁלֹּא הֻזְכַּר לְמַעְלָה:
פסוק טז:מָרוּק. דֻּגְמַת ״מִרְקוּ הָרְמָחִים״ (ירמיהו מו:ד); ״וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם״ (ויקרא ו:כא), וּבִמְלָכִים (מלכים א ז:מה) כְּתִיב ״מְמֹרָט״, כְּמוֹ ״כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ״ (ויקרא יג:מ), וְתַרְגּוּמוֹ: ״נְחַשׁ טָב״:
פסוק יז:בַּעֲבִי הָאֲדָמָה. תַּרְגּוּמָא: ״גַּרְגּוּשְׁתָּא״, בָּאַרְדִּילָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק יז:בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צְרֵדָתָה. וּבִמְלָכִים כָּתוּב ״צָרְתָן״ (מלכים א ז:מו). צְרֵדָתָה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל יָרָבְעָם, ״וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה״ (מלכים א יא:כו) – לְפִי שֶׁמֵּת מְטַמֵּא בָּאֹהֶל, וְגַם מְצֹרָע כְּמוֹ כֵן, וְכֵן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים (עבודה זרה מט.) בְּסוֹפוֹ: ״אַלְמָנָה״ – שֶׁאַלְמָן יִשְׂרָאֵל מֵאֱלֹהָיו. מִן צְרֵדָתָה – נִרְאֶה שֶׁהֵצַר הַתּוֹרָה וְלֹא הִרְחִיבָהּ; הֵצַר דַּת אֱלֹהֵינוּ. כֵּן פֵּרֵשׁ לִי דּוֹדִי זַ״ל:
פסוק כ:וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם. לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל מְפָרְשִׁין נֵרוֹת הָיוּ עוֹשִׂין מִגּוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה וַאֲדוּקִין בָּהּ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב וְאֶת הַמְּנוֹרָה וְנֵרֹתֵיהֶם – מַה שֶּׁהִזְכִּיר אֶת הַנֵּרוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן וְלֹא שְׁאָר מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָן, גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים, מִכְּלָל שֶׁלֹּא הָיוּ הַנֵּרוֹת אֲדוּקִין; וְהוֹאִיל וְאֵין אֲדוּקִין בָּהּ, נִרְאֶה כְּמַעֲשֶׂה אַחֵר וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר נֵרֹתֵיהֶם, אֲבָל שְׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁהָיוּ אֲדוּקִין בָּהּ אֵינוֹ מַזְכִּירָם שֶׁנִּקְרָאִים עַל שֵׁם הַמְּנוֹרָה. וּמַה שֶּׁעָשָׂה עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת וְעֶשֶׂר שֻׁלְחָנוֹת וְעֶשֶׂר כִּיּוֹרִים וְהַכְּרוּבִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה – מְפֹרָשׁ בִּבְרַיְתָא דְּרַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר (מדרש תדשא ב):
פסוק כא:וְהַפֶּרַח. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (מנחות כח:) הוּא כְּנֶגֶד אוֹתוֹ פֶּרַח שֶׁהוֹסִיף מֹשֶׁה בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ, ״עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ וְגוֹ׳״ (במדבר ח:ד), שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בִּתְרוּמָה:
פסוק כא:וְהַמֶּלְקָחַיִם זָהָב. שֶׁמַּגְבִּיהִים הַפְּתִילָה מִן הַנֵּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשֶּׁמֶן:
פסוק כא:הוּא מִכְלוֹת זָהָב. מְזֻקָּק וְצָרוּף, פִּיי״ן בְּלַעַ״ז. וּבִמְנָחוֹת מְפֹרָשׁ (כט.): מִכָּל זָהָב שֶׁהָיָה לוֹ לִשְׁלֹמֹה, מֵרוֹב הַזָּהָב שֶׁנִּכְנַס בַּמְּנוֹרָה לְזוֹקְקָהּ וּלְקַיֵּם ״מְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר״ (שמות כה:לא):
פסוק כב:וְהַמְזַמְּרוֹת. כְּלֵי זֶמֶר:
פסוק כב:וְהַמִּזְרָקוֹת. לִזְרוֹק בָּהֶם דָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ:
פסוק כב:וְהַכַּפּוֹת. לְבָזִיכֵי לְבוֹנָה (ויקרא כד:ז):
פסוק כב:וְהַמַּחְתּוֹת. לַחְתּוֹת בָּהֶם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לְהָרִים מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ: ״וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה וְגוֹמֵר״ (ויקרא טז:יב):
